ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
תרמו כעת זכר למחצית השקל לישיבה הגדולה בעולם!
בית המדרש מדורים שו"ת "במראה הבזק"

ניקיון סביב מצבות לצורך צילום לצורכי מחקר

--- ---שבט תשע"ט
לחץ להקדשת שיעור זה
ברלין, גרמניה Berlin, Germany
שבט תשנ"ה

שאלה:
אני מתגורר בגרמניה, בהיותי צלם במקצועי הופקדה עלי בעבר לעיתים גם המשימה של תעוד צילום של מצבות בבתי עלמין יהודיים עתיקים בגרמניה. העבודה הזאת מיועדת לצורך מחקר ההסטוריה היהודית ובעיקר את המחקר המשפחתי. כיהודי שומר מצות שאלתי את עצמי לא פעם אם העבודה הזאת ובעיקר עבודת ההכנה, מתישבת עם ההלכה, מבחינת כבוד המת. ברצוני להציג לכם שלוש שאלות ואודה לכם אם תוכלו במחילה מכבודכם להשיב לי תשובה.
א. האם עבודות, כגון ניקוי המצבות לצורך תעוד וצילום למטרות הסטוריות וגניאולוגיות (מחקר משפחתי), מותרות או אסורות על פי ההלכה?
הערה:
עבודה זאת כוללת ניקוי המצבה מאזוב ופטריות וכן זיהום סביבתי (אבק פיח) ולעתים אף הסרת צמחיה, לצורך גילוי הכתב, כשלב מקדים לצילום המצבה.
ב. האם הסרת אדמה וצמחים לצורך חשיפת הכתוב בתחתית המצבה (כאשר ברור שברבות השנים נערמה האדמה וכסתה את חלקה התחתון של המצבה), מותרת או אסורה?
ג. האם עבודות כאלה מפריעות למנוחת המת או פוגעות בכבוד המת?

תשובה:
א. עבודות ניקוי המצבות מעפר שהצטבר על גביהן 1 במשך השנים מותרת ואף מומלצת, שהרי הקברים משתמרים בכך. צחצוח האבן או הבלטת האותיות גם הם מותרים, אפילו אם העבודה מתבצעת לצורך תיעוד הקברות.
ב. יש לשמור את העפר בתוך שטח בית-הקברות 2 .
ג. גם בזמן העבודות יש לשמור על קדושת המקום 3 , ובוודאי שאין לדרוך על הקברים ואין לישב על המצבות 4 .
ד. כמובן שאין לחפור תחת המצבה 5 .




^ 1. משום שאינו עפר מן הקבר אלא עפר שהצטבר ע"י סחף וכד', ואפילו כאשר נתערב העפר, שרי.
א. סנהדרין (מז ע"ב) "קבריה דרב הוי שקלי מיניה עפרא לאישתא בת יומא, ואמר שמואל יאות עבדין, קרקע עולם הוא ואינה נאסרת". ומן הראשונים הסבירו דכיון דלרפואה הוא דעבדין, אין כאן קלות ראש, ואם כן כאן, שהוא לצורך יפוי הקברים, שהוא כבודם של המתים, כל שכן שמותר.
ב. ^ 2. מדברי מרדכי (פרק רביעי במס' מגילה) "התירו להשתמש בעפר הקבר עצמו לרפואה וכדומה" משמע, שקרקע בית-הקברות מותר לגמרי, וכן משמע מדברי הרמ"א בסי' שסח סעיף א. ואולם הב"ח שם אוסר אפילו קרקע של בית-הקברות, מדרבנן.
ג. ^ 3. מגילה (כט ע"א) "תנו רבנן, בית הקברות אין נוהגים בהן קלות ראש (לאכול ולשתות שם) ואין קורין ושונים שם. ולא יטייל לקפנדריא (קיצור דרך)". וכן נפסק בשו"ע סי' שסח סעיף א - "ואין מחשבין שם חשבונות".
ד. ^ 4. קבר בנוי אסור בהנאה ואיסורו מדאורייתא, כמו משמשי ע"ז, כמו שמוכח בסוג' במסכת סנהדרין (מז ע"ב). גם המצבה שניתנה על הקבר וחוברה לו, נאסרה, לדעת ה"ר ישעיה, מובא בטור יו"ד בסי' שסד וברמ"א, ולשיטה זו האיסור מדאורייתא. והרא"ש חולק משום שהמצבה בעיקרה אינה לבניין הקבר אלא לציון מי שנקבר שם.
ה. ^ 5. העפר שנלקח מחפירת הקבר - אסור בהנאה, משום שהוא עפר תלוש שלבסוף חיברו, ונאסר כמו הקבר עצמו, לדעת ה"ר ישעיה (הובא בטור יו"ד סי' שסד) והרמ"א. אמנם הרא"ש חולק שאין זה נקרא תלוש ולבסוף חברו, מכיוון שנתלש על מנת לחברו.
עוד בנושא שו"ת "במראה הבזק"

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il