ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
הפסוק שציטטנו בשבוע שעבר: "וְלֹא יָכֹל דָּוִיד לָלֶכֶת לְפָנָיו לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים כִּי נִבְעַת מִפְּנֵי חֶרֶב מַלְאַךְ יְקֹוָק" (דבהי"א כ"א ל) אומר דרשני.
המציאות של מלאך עם חרב שלופה, בין ארץ ושמים, המצווה על דוד לעלות אל ההר ולהקים שם מזבח, מחזירה אותנו אחורה אלפי שנים, למאורע בו גורש אדם מהמקום בו בנה מזבח בגן עדן, כמו שמתואר בשני המדרשים הבאים: "מן האדמה, רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי שמואל בר נחמן אמרו ממקום כפרתו נברא, היך מה דאת אמר (שמות כ') "מזבח אדמה תעשה לי", אמר הקדוש ברוך הוא הרי אני בורא אותו ממקום כפרתו" (בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה יד ח).
וכן בירושלמי: "נטל הקדוש ברוך הוא ממקום המזבח וברא בו אדם הראשון אמר הלואי ייברא ממקום המזבח ותהא לו עמידה"
(מסכת נזיר פרק ז ה"ב).
גם חזרתו לשם נמנעת באמצעות מלאך- כרֻב עם להט חרב מתהפכת. וז"ל הכתוב שם:
וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים (בראשית פרק ג' כד).
משמעות הדברים היא כי שוב נוצרה, פעם שניה בתולדות האנושות, אפשרות לחזור אל המצב של אדם הראשון בגן עדן, לפני החטא.
אכן, כאשר שלמה המלך בנה את בית המקדש, הוא הביא רעיון זה לידי ביטויי מעשי בעיצוב הבית, כגון בפרטים הבאים: בריבוי הזהב, האבנים הטובות, הכרובים, התימורים ופטורי הציצים שמופיעים גם בפסוקים המתארים את גן עדן וגם בתיאור המקדש (ר' חיים מוולוזין, תלמיד הגר"א בספרו 'נפש החיים' (שער א פרק ו בהגהה השניה), ביאר באריכות שבמתן תורה הייתה ההזדמנות הראשונה, עיי"ש).
כפי שהסברנו לעיל, הרמב"ם בהלכות בית הבחירה (פ"ב), מקשר בין תובנה יסודית זו לבין הרגע נורא ההוד, שבו אברהם, בהר המוריה, החזיק 'בלהט החרב המתהפכת', 'וחרבו שלופה בידו', כדי לשחוט את יצחק בנו על גבי המזבח שבנה, באותו מקום.
וז"ל (הלכות בית הבחירה פ"ב):
"הלכה א: המזבח מקומו מכוון ביותר, ואין משנין אותו ממקומו לעולם, שנאמר 'זה מזבח לעולה לישראל', ובמקדש נעקד יצחק אבינו שנאמר 'ולך לך אל ארץ המוריה' ונאמר בדברי הימים 'ויחל שלמה לבנות את בית יי' בירושלים בהר המוריה אשר נראה לדויד אביהו אשר הכין במקום דויד בגרן ארנן היבוסי' ".
"הלכה ב: ומסורת ביד הכל שהמקום שבנה בו דוד ושלמה המזבח בגורן ארונה הוא המקום שבנה בו אברהם המזבח ועקד עליו יצחק, והוא המקום שבנה בו נח כשיצא מן התיבה, והוא המזבח שהקריב עליו קין והבל, ובו הקריב אדם הראשון קרבן כשנברא ומשם נברא, אמרו חכמים אדם ממקום כפרתו נברא".
תוך כדי קישור בריאת האדם ומקום המזבח שבנה קודם שגורש, לעקידת יצחק, הרמב"ם קושר את שני המאורעות הללו, לרגע המכונן של מציאת מקום מזבח עולמים בידי דוד ובנין המקדש באותו מקום, בימי שלמה.
לדברי הרמב"ם, בנין המקדש והמזבח במקומו המיוחד, הם המשך למעשיו של אדם הראשון, שבנה מזבח באותו מקום שממנו נוצר, ולמעשיו המיוחדים של אברהם אבינו, ששיאם בעקדת יצחק.
מי שגילה את הקשר המופלא היה דוד המלך, בעקבות התגלות השכינה, באמצעות המלאך בגורן ארונה היבוסי.
דווקא בפרשת כי תשא, נתפלל כי השאיפה לחזור למצב הרוחני של אדם הראשון לפני החטא, ושל עם ישראל בזמן מתן תורה ולפני חטא העגל, תלווה אותנו בכל אשר נפנה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.














