ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- היצר הרע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
חסידים מספרים כי למדן אחד זקן שהתנגד לדרך החסידות שאל לרבי מרדכי מלכוביטש: "יגיד לי מעלתו, מהי סיבת הדבר שכל זמן שאברך לומד בבית המדרש ואינו כרוך אחר דבריהם התמוהים של החסידים הריהו איש ישר ובעל דרך ארץ, וכשהוא מסתפח אל החסידים מיד הוא נעשה עז פנים?" השיב הצדיק: "האם אינך יודע את הלמדן הזקן ההוא, שמתעסק מימי קדם במין האנושי? מלך זקן קרא לו שלמה המלך. וכי למדן הוא? נראה מזה שהוא לומד עם הלומדים. כשבא למדן זקן זה אל אברך ביישן, שאינו נוהג עם שום אדם אלא בדרך ארץ, והוא מתחיל לפתותו שילך אחריו בדרכו, אין האברך מעז לדחותו מעל פניו. ואילו החסיד עז הפנים תופס אותו בזרועותיו ולוחץ אותו אליו, עד שצלעותיו נשברות, ומשליכו בעד הפתח החוצה".
הסיפור שלנו יסודו במציאות הריאלית של עידן התפשטות החסידות. ויכוחים רבים ניטשו בין מתנגדי החסידות לבין מצדדיה. בדרך כלל היו המתנגדים שמים את האצבע על נקודה שאכן היתה קיימת אצל החסידים, אלא שהם, המתנגדים, היו מעניקים לה פרשנות שלילית, בעוד החסידים התייחסו אל אותה נקודה עצמה באופן חיובי.
הוויכוח שבסיפור שלנו הנו רב משמעי, ויש בו טיעונים ישירים ומרומזים רבים. ראשית נפנה אל גופו של הוויכוח, העוסק במידת העזות הקיימת אצל החסידים. הלמדן הזקן מאשים את החסידים בעזות פנים. את הטיעון הזה הוא איננו משמיע לגופו, אלא כורך אותו בביקורת על כלל מנהגיהם התמוהים של החסידים.
לטענתו, ברגע שאברך צעיר נמשך אחר מנהגיהם התמוהים של החסידים הוא הופך להיות גם עז פנים. גם לטענה זו יש בסיס במציאות: החסידים נהגו באופן שונה ממה שהיה מקובל עד ימי ראשית החסידות. שינויים אלו שהחסידים הכניסו הביאו עליהם ביקורת רבה. כדי לעמוד בביקורת העזה שניתכו עליהם סיגלו החסידים לעצמם את הביטחון הפנימי באמת שלהם: הללו בביקורתם והללו באמיתם.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
72 - זכרו - תורת משה
73 - עזות דקדושה
74 - השדה אשר ברכו ה'
טען עוד
דבקות זו במנהגים החדשים והבלתי מובנים, לצד ביטחון פנימי בצדקת הדרך, נתנה למתנגדים את התחושה כי לפניהם אנשים עזי פנים, שאינם מתחשבים כלל בביקורת של מתנגדיהם אלא שמים פניהם כחלמיש לקול המוכיחים.
מזווית ראייתם של החסידים היו אכן הדברים כך. המימרה הפותחת את השולחן ערוך עמדה לנגד עיניהם: "אל יבוש מן המלעיגים עליו בעבודתו יתברך", שכן אמר יהודה בן תימא: "הוי עז כנמר... לעשות רצון אביך שבשמים".
העזות איננה מידה מגונה. השאלה היא היכן האדם משתמש בה. לדעתו של ר' מרדכי מלכוביטש, החסיד עושה את השימוש במידת העזות בדיוק במקום שבו היא נדרשת. כשבא יצר הרע אל האדם, לא נדרשת לאדם מידה של ביישנות או של אורך רוח. כאן יש צורך להפעיל את מידת העזות, על מנת להתנער מן הפיתוי של היצר ולהשליך את היצר מעל האדם. זוהי אם כן התשובה העניינית של ר' מרדכי מלכוביטש לאותו מתנגד. האשמת החסידים בעזות איננה האשמה: אם ידע החסיד להשתמש במידת העזות במקום הראוי לה, הרי שאין בה כל פסול.
אך מסתבר כי ר' מרדכי איננו מסתפק בתשובה עניינית בלבד. ר' מרדכי משליך את הדיאלוג בינו לבין המתנגד על המחלוקת בין החסידים לבין המתנגדים במלוא היקפה. ראשית, הוא עושה השוואה מרומזת בין הלמדן הזקן המתנגד לדרך החסידות הטוען כנגדו, לבין למדן זקן אחר, הוא היצר הרע, היושב עם הלומדים אולם מפתה אותם ללכת בדרך רעה.
לטענתו של ר' מרדכי, המתנגדים לבושים בלבוש של למדנים אך תחת כיסוי הלמדנות שלהם מונחות טענות של יצר הרע. הם רוצים כביכול בזן של לומדים ביישנים, בעלי דרך ארץ, אך האמת היא שביישנות זו איננה במקומה. היא מביאה לידי כניעה ליצרים, לתאוות ולנטיות שליליות שהאדם איננו מתמודד עמהן.
יש צורך בעזות. יש צורך ביכולת עמידה. יש צורך בהסרה של המסווה מעל פני הלמדן הזקן, היושב עם האדם בעת לימודו אולם מסיט אותו מדרך האמת.
על מאמר חז"ל האומר "פגע בך מנוול זה (כלומר, יצר הרע), משכהו לבית המדרש" אמרו חסידים שמאז נתמלא בית המדרש במנוולים. לעתים אין האדם משכיל להבין שיצר הרע עלול לשבת איתו גם בבית המדרש, שיצר הרע עלול להיות לבוש בלבוש של למדן זקן - שכל מטרתו איננה אלא לצנן את ההתלהבות של האש החסידית.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
איך ללמוד אמונה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך מותר להכין קפה בשבת?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
האם מותר לפנות למקובלים?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
