ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
חסידים מספרים כי פעם אחת אמר רבי משה מקוברין: כשאתה עובר על תלמי שדה, הרי אתה עולה ויורד מערוגה לערוגה. כך הוא הדרך בעבודת השם: פעם אתה עולה ופעם אתה יורד, פעם יתקפך יצר הרע ופעם תתקפנו אתה - ובלבד שתכה אתה את המכה האחרונה.
במשל זה עוסק ר' משה מקוברין באחד הנושאים שהעסיקו ביותר את החסידות, והוא העליות והמורדות בעבודת ה'. אדם השרוי באדישות רוחנית איננו מודע ואיננו חווה עליות ומורדות רוחניות. תנועה כתנועת החסידות, שחרתה על דגלה את העיסוק הרציני בעבודת ה' תוך העלאה של המתח הרוחני, הוצרכה לטפל בסוגיית הקטבים המנוגדים הנוצרים במהלך הבנייה של עבודת ה' האישית של החסיד.
המשל של ר' משה מקוברין מדבר על תנועה מנקודה אחת לנקודה אחרת, מצד אחד של השדה אל הצד השני. בדרך יש צורך לדלג מעל הערוגות. ראשית כל יש להדגיש כי העליות והמורדות הם תוצאה של הצורך בהתקדמות; כשאדם מעוניין להגיע ממקום למקום, ממצב למצב, הוא נאלץ להתמודד עם הקשיים שבדרך, אבל אל לו לשכוח כי הקשיים הללו הם צרות של עשירים. הרוצה לנוע צריך להתמודד.
ר' משה מקוברין בוחר בכוונה בדימוי של תלמי שדה. שדה חרוש ומסודר בערוגות יוצר אצלנו מידית את הדימוי של דבר חי, בונה, משהו שמביא תוצרת. הצועד על תלמים איננו מתמרמר על העובדה שיש ערוגות, משום שהוא יודע שהמשמעות של הערוגות הללו היא מזון, שפע וברכה.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
73 - עזות דקדושה
74 - השדה אשר ברכו ה'
75 - בין גילוי והסתר
טען עוד
שדה חיינו יכול להיות שדה שטוח, אלא שאז הוא לא יניב את התנובה הרצויה. העליות והירידות בחיינו הן בסופו של דבר העיצוב הנכון והמבורך של שדה העשייה שלנו, עיצוב שיביא בסופו של דבר לתוצאות הרצויות.
בתוך השדה משווה ר' משה מקוברין את העליות למקום הערוגה עצמה, ואילו את הירידות לחפיר שבין שתי הערוגות. הערוגות הן המקום שבו צומחים גידולי השדה. החפיר נועד לנקז אליו את המים, שיזינו את הערוגה בימים שבהם לא ירד הגשם. אמור מעתה - תפקיד הערוגה הוא העשייה עצמה, ואילו תפקיד החפיר הוא הכנה וסיוע לעיקר העשייה.
כך הם פני הדברים גם ביחס לעליות ולמורדות בחיינו. בימים של עלייה אנו יוצרים, אנו פועלים, אנו מתקדמים. לעתים יש תחושה כי לימים של הירידה בחיינו אין שום משמעות; נראה לנו שאלו סתם ימים שעלינו לעבור בשלום, אבל איננו מייחסים להם חשיבות. אבל האמת היא שבדיוק כמו החפיר שבצד הערוגה, גם לימי הירידה שלנו יש חשיבות ומשמעות בתהליך הבנייה האישית שלנו.
יש ימים שבהם צריך לאגור כוחות, להפסיק את העשייה החיצונית כדי להתמקד בעשייה ובהתבוננות פנימית. יש ימים שבהם דווקא עצירת הפעילות היא הדבר הטוב והנכון. צריכים אנו להבין שהימים הללו הם חלק מן התהליך, ולא תקלה. יתר על כן, קרוב לוודאי שאלמלא הימים הללו תיפגע תנובתנו הרוחנית. לא נצליח לאסוף כוחות כדי לעלות שוב לגבהים שאנו כה רוצים להגיע אליהם.
סופה של הצעידה על תלמי השדה מגיע בסיומו של השדה. אז מציבים אנו רגל בטוחה על קרקע ישרה. אנו יוצאים מן החריץ האחרון אל הקרקע השטוחה. אמת נכון הדבר: ישנן התמודדויות, אבל המכה האחרונה צריכה שתהיה שלך. מביני דבר אומרים: "הפסד בקרב אבל נצח את המערכה". אסור להיבהל מתמורות בעבודת ה'. אסור להירתע בשל הנפילות. צריך להבין שמדובר בתהליך שלם, שבסופו מגיעה המכה האחרונה - והיא צריכה להיות שלך.
המכה האחרונה אמורה להיות פרי העשייה כולה. היא תכלול בתוכה את כל ההתמודדויות שהאדם עובר במשך ימי חייו, ותכריע את המערכה לטובתו של האדם.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
