ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
זה הזמן להצטרף להגרלת הפרסים הגדולה של אתר ישיבה
בית המדרש פרשת שבוע ותנ"ך בחוקותי

סוד הבריאות הנצחית

מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
לחץ להקדשת שיעור זה
ליל כב' באייר שנת התר"ץ. בבית שבשכונת מקור ברוך בירושלים, משכים תלמיד חכם זקן בן כ110 (!) שנים לאמירת תיקון חצות. לאחר מכן הוא כותב תשובה ארוכה בהלכה. על אף גילו המופלג, לא כהתה עינו ולא נס ליחו. כושרו הגופני מצויין, הוא הלך עד לא מזמן על רגליו ללא סיוע, והוא קורא בספרים ישנים המודפסים בכתב קטן ללא משקפי קריאה. בבוקרו של אותו יום עם עלות השחר, הניח הרב תפילין וקרא קריאת שמע, ומיד בסיום הקריאה עוד בטרם התחיל בתפילת שחרית, עלה בסערה השמיימה.
איש הפלא, המסופר כאן, הוא רבי שלמה אליעזר אלפנדרי, המכונה 'הסבא קדישא', איש אלוקים קדוש מגדולי עולם בנגלה ובנסתר, שהספיק להיות גם החכם באשי של דמשק. אך בשנת תרעז', בא לפי בקשת אנשי צפת, להשכין שלום בקהילתם, וכיוון שנכנס לארצנו הקדושה לא רצה עוד לצאת ממנה, והפך להיות רבה של צפת עד שעלה לירושלים ובה מקום מנוחתו.
בדמות מופלאה זו, ממנה ספגו ולמדו חכמי ישראל ספרדים ואשכנזים כאחד, אפשר ללמוד נקודה חשובה בעבודת ה' – נקודת החיבור בין גוף ורוח, המופיעה בפרשת בחוקותי ובמפרשיה.
חיבור גדול היה לרב ולארצנו הקדושה, וכאמור - כיוון שבא בגבולה, ויתר על משרתו ולא יצא ממנה. ואף בפרשת הברכות והקללות שבבחוקותי, ארץ ישראל עוברת כחוט השני.
נתאר לעצמנו יהודי המצוי בתקופת הגלות בחו"ל, השומע את קריאת פרשת בחוקותי. הברכות שבפרשה אינן נוגעות בו כמעט, שהרי הבטחת – "ונתנה הארץ יבולה... וישבתם לבטח בארצכם... וחרב לא תעבור בארצכם", רחוקה ממנו כרחוק מזרח ממערב. אלו ברכות העוסקות בשפע הגשמי ובשלווה המובטחים ליהודי ארץ ישראל. תקוותו של אותו יהודי היא לזכות לחיי העולם הבא הרוחניים, שהרי הבטחות בחוקותי רחוקות מהשגתו.
ואכן, הפרשה מציינת שהקללות הגיעו בשל הניתוק מקדושת מצוות הארץ, "והארץ תעזב מהם, ותרץ את שבתותיה". ואף במטיחה שהגאולה מאותם קללות תבוא בזכות הארץ המשתוקקת מחדש לבניה, (ביחד עם זכות אבות), "וזכרתי את בריתי יעקב... והארץ אזכור".
והנה, בברכות ובקללות יש נקודה בולטת נוספת. התורה משתמשת שוב ושוב בפועל הייחודי ג.ע.ל. בברכות נאמר: "נתתי משכני בתוככם, ולא תגעל נפשי אתכם". על החטאים שבעטיים הקללות נאמר: "אם את חוקותי תמאסו ואת משפטי תגעל נפשכם", ושוב נאמר: "במשפטי מאסו, ואת חוקותי געלה נפשם", (יש כאן הדגשה מיוחדת, כי גם על החוקים וגם על המשפטים, הביטויים החורזים בפרשה, נאמר השורש ג.ע.ל.). וכך גם בקללות עצמם נאמר: "וגעלה נפשי אתכם". ובסופו של תהליך, בהכנה לגאולה נאמר: " בהיותם בארץ אויביהם, לא מאסתים ולא געלתים...".
אכן, המפרשים עמדו כאן על משמעותו של פועל זה, ופירשו (רש"י), ש"געילה היא פליטת דבר הבלוע בדבר". (למעשה, כשאדם מקיא, האוכל 'הגעיל' אותו, כלומר – נפלט ממנו). הרמב"ן ואור החיים הקדוש העמיקו מתוך כך בביאור הביטוי הייחודי, "נתתי משכני בתוככם – ולא תגעל נפשי אתכם". ונראה מתוך חיבור דבריהם, (וודאי איננו מבינים עד הסוף, כדברי הרמב"ן שזהו סוד מסתרי תורה) שיש כאן אמירה שה' שוכן בקרבנו הן במובן הכללי שמשרה שכינתו בבית המקדש, והן במובן האישי, שבתוך גופנו שורה הנשמה האלוקית, שהיא חלק אלוק' ממעל.
הקב"ה מבטיחנו כאן, שיכין תכונת נפשנו בדרך שמתאימה שה' ישכון בתוך גופנו, והוא לא יהיה כבגד מלוכלך שהנפש תגעל ותפלט ממנו, אלא כבגד לבן וחדש, העוסק בעבודת ה' ומתאים לנפש. זוהי הדרך המתאימה לארץ ישראל, שגם הארץ – האדמה קדושה, והלבוש הגשמי מתאים לפנימיות הרוחנית, וממילא ה' משרה שכינתו בינינו.
ויש אף ללמוד מכאן שמי שעובד את ה' בשלימות, גם גופו שלם. ואכן כותב הרמב"ן, שבברכות אלו הובטח לנו שלא יחלה גופנו, ובזמן הנביאים כשאדם היה חולה היה מחפש תיקון רוחני אצל הנביאים ולא הולך לדרוש רפואה גשמית אצל הרופאים, "אבל הדורש ה' בנביא לא ידרוש ברופא, ומה חלק לרופאים בבית עושי רצון ה'".
ויש צדיקים כהרב אלפנדרי שזוכים למדרגה זו, עד שגופם נשאר שלם, ולא כהתה עינם ולא נס ליחם עד גיל זקנה ושיבה, והם עובדים בשלימות את בוראם עד עת בוא יומם.
ואף אנו, צריכים להשתדל ולמצוא את הדרך בה נעבוד את ה', כך שעבודת הנפש תעלה בקנה אחד עם בריאות הגוף, ונזכה לקיום ההבטחה "כי אני ה' רופאך"!
עוד בנושא בחוקותי

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il