ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו

ראש פינה

היכולת למשוך את האור הרוחני העילאי ביותר אל פינות המציאות הקטנות ביותר היא היכולת המלכותית הישראלית שתגאל את העולם.
לחץ להקדשת שיעור זה
א. דברים טז' –וזבחת פסח.. ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר ד' אלוקיך בו ופנית בבקר והלכת לאהליך. רש"י - לבקרו של שני, מלמד שטעון לינה ליל של מוצאי יום טוב. אבן עזרא - אמרו המכחישים, כי ילך ביום קדש אל ביתו וארצו. ואנחנו לא נסמוך על דעתנו במצות, כי אם על מעתיקי התורה. ספרי ראה קלד' - ופנית בבוקר והלכת לאהליך, מלמד שטעונים לינה אין לי אלא אלו בלבד מנין לרבות עופות ומנחות יין ולבונה ועצים תלמוד לומר ופנית כל פונות שאתה פונה מן הבקר ואילך. מדרש תנאים - כל פונות שאתה פונה מן המקדש לא יהוא אלא בבקר מלמד שטעון (לילה) [לינה]. פסחים ח: - אמר רבי אלעזר שלוחי מצוה אינן ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן.. דתניא איסי בן יהודה אומר.. ולא יחמד איש את ארצך.. בחזרה מנין ת"ל ופנית בבקר והלכת לאהליך מלמד שתלך ותמצא אהלך בשלום.
ב. רמב"ם ביכורים ג' יד' -הבכורים טעונים לינה, כיצד הביא בכוריו למקדש וקרא והקריב שלמיו לא יצא באותו היום מירושלים לחזור למקומו אלא ילין שם ויחזור למחר לעירו שנאמר ופנית בבקר והלכת לאהליך, כל פונות שאתה פונה מן המקדש לכשתבוא לו לא יהיו אלא בבקר..
ג. תענית י: - במתניתא תנא, אל תפסיעו פסיעה גסה, והכניסו חמה לעיר.. דאמר מר, פסיעה גסה נוטלת אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם. והכניסו חמה לעיר.. דאמר רב יהודה אמר רב, לעולם יצא אדם בכי טוב ויכנס בכי טוב, שנאמר הבקר אור והאנשים שלחו. שמות רבה טו' ח' - משל למלך שהיה לו בן והשליטו על כל נכסיו ואמר הבן לאביו אם אין אתה נותן לי הכסא שלך היאך הכל יודעים שאתה מחבבני.. כך נתן הא-להים לאברהם העולם.. כיון שנתן לו הכל א"ל אם אין אתה נותן לי בית המקדש ת"ק אמה על ת"ק אמה לא נתת לי כלום, ונתן לו הקב"ה כל מה שבקש..
ד. ברכות ו: -אמר רבי חלבו אמר רב הונא, היוצא מבית הכנסת אל יפסיע פסיעה גסה. ברכות מג: - פסיעה גסה נוטלת אחד מחמש מאות ממאור.. מאי תקנתיה, להדריה בקדושא דבי שמשי. רש"י - ששותה כוס של קידוש בשבת בלילה. שו"ע או"ח צ' יב' - מצוה לרוץ כשהולך לבית הכנסת וכן לכל דבר מצוה, אפילו בשבת שאסור לפסוע פסיעה גסה, אבל כשיוצא מבית הכנסת אסור לרוץ. משנה ברורה - לפי שמראה עצמו שעיכוב בהכ"נ דומה עליו כמשאוי בד"א כשהולך לעסקיו אבל אם יוצא ע"מ לחזור מצוה לרוץ כדי לחזור מהר וכן אם יוצא מבהכ"נ לבית המדרש כדי ללמוד תורה.
ה. קהלת ב' -ופניתי אני לראות חכמה.. רש"י - פונה אני מכל עסקי להתבונן בתורה.. קהלת רבה א' - יקה שהיה מקיא בדבריו כספל הזה שמתמלא בשעתו ומתפנה בשעתו, כך שלמה למד תורה בשעתה ושכחה בשעתה. תורה תמימה - מפני שנפנה לעסוק במעשיו.. היה שוכח תורתו.. מלשון פניתי את הבית.. הלשון בשעתו, הוא קודם שחטא ואחר שחטא.
ו. יומא יז: -כל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין למזרח. זוהר השמטות א' רנט. - כד סלקין כהניא בההוא כבש דבדרום סטרא וחולקא דידהו דאיהו חס"ד, ואמרי' כל פנות שאתה פונה לאו איהו אלא דרך ימין למזבח בגין לחברא סטרא דמזרח בההוא מזבח..
ז. ויקרא כו' -אם בחקתי תלכו.. ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימתי את בריתי אתכם. רש"י - אפנה מכל עסקי לשלם שכרכם. ריקאנטי - ופניתי מגזרת פנים, והם פנים המאירים, הפך והסתרתי פני מהם, ובפנים האלו יפרו וירבו.. רבינו בחיי - ופניתי אליכם. שיהא רצוני דבק בכם. בעל הטורים - ופנ"י ת"י, שת"י שנים שעמד הבית היו פני שם כדכתיב (מ"א ט') והיו עיני ולבי שם כל הימים, אבל לאחר שגלו אנה פנה דודך (שה"ש ו').
ח. קובץ ד' מה' -כל ניצוץ אורה המקרב את האדם להסתכלות של אמת יותר טהורה, היורד אל תוך נשמתו, משנה הוא את כל העולם כולו בעדו. ובכל פינות שהאדם פונה אחרי שהניצוץ המאיר החדש חדר אל תוכו, מוצא הוא בהן חדשות ונצורות שלא היו בעדו בתחילה, בעוד שבמקום התפשטות הארתו של הניצוץ החדש ההוא שלטה אפלה.
ט. רות ג' יג' -ליני הלילה והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי ד' שכבי עד הבקר. תהלים קיח - אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה. ספר הבהיר קצ' – דאמר ר' [מאיר] מאי דכתיב ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור ולא אמר ויהי כן, אלא מלמד שהאור ההוא היה גדול מאד ואין כל בריה יכולה להסתכל בו, גנזו הקב"ה לצדיקים לעתיד לבא.. והיא כח אבן יקרה שקורין סוחרת ודר, ועל מה היא מדת דר, אלא מלמד שלקח הקב"ה מזיוה אחד מאלפים ובנה ממנה אבן יקרה נאה ומקושטת וכלל בה כל המצות. ובא אברהם.. ונתנו לו אבן יקרה זו, ולא רצה אותה, זכה ולקח מדתו החסד.. בא יצחק.. ונתנו לו ולא רצה בה זכה ונטל מדת הגבורה.. בא יעקב ורצה בה ולא נתנוה לו, אמרו לו.. אתה תהיה באמצע.. ולפיכך אמר.. אבן שמאסו אברהם ויצחק שבנו את העולם היתה עתה לראש פנה.
י. אוה"ק ב' האחדות הכוללת י' –הא-להות העולמית, כלומר ההויה של העולמים, החיות שלהם, הקיום, המציאות, הרוחניות והעצמיות, המעדנתם, הממלאתם ישות, המעלתם תמיד ממדרגה למדרגה, הכל הוא בכלל אור מלכות, ה"א האחרונה של שם הויה, המתגלה בשם האדנות. אמנם המטרה האידיאלית של הוית הכל, האורה העליונה שבגללה ראויים כל העולמים להימצא, שהיא הרבה יותר ויותר עליונה בקודש מגופם של כל העולמים כולם, היא מידת התפארת, שכל זיום של כל העולמים תלוי רק כפי אותה המידה שהם מתעצמים עם האידיאל של הוייתם, ועד כמה שהם מתאחדים בו, ושמחתם ועינוגם, פדותם וגאולתם, הם רק באותו הערך שהזיווג והיחוד העדין מצוי בין תפארת ומלכות. וכל מגמתנו בכל פינותינו אי אפשר שתהיה אחרת כי אם ליחדא שמא דקוב"ה, אידיאל הכל, ושכינתיה, שהיא הכל, שבא על ידי הנועם השופע ממקור הכל, המקבל לשדו משורש מקור הכל, המתעלה עד למעלה מכל עומק של שורש ועיקר, ולפני אחד מה אתה סופר.




עוד בנושא ראה
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il