ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
את כוונתם ביאר שם רש"י: מתוך שמתגרה בה יצרו מחמת יופיה התירה לו ובקושי, אלא דמוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטה, בשר מסוכנת שחוטה, ואף על פי שהיא מאוסה ...
כלומר, אומרת התורה: מה לעשות יש לאדם יצר. אם לא תתן לו לפרוק קצת את היצר, הוא עלול להתפרץ למחוזות הגרועים ביותר. לכן עדיף לשחרר קצת. בעצם להתיר טיפה את האסור כדי שלא להגיע לאסור ממנו. סוג של תפיסת מזעור נזקים, בבחינת מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין.
גישה זו בעייתית מאוד. כיצד יתכן שהתורה עושה עסקים עם יצר הרע? האם לדוגמה בגלל שתופעת הזנות ימיה כימי עולם ומיגורה לא נצפה בעתיד הקרוב, ידונו רבותינו מה הם הדרכים הראויות למסד את הזנות?
השאלה מתחדדת עוד יותר דווקא לשיטתו של הרמב"ם. נחלקו הראשונים האם מותר לבוא על אישה זו בשעת המלחמה או לא. הרמב"ם פסק במפורש את לשון חז"ל להלכה (מלכים ח.ב,ד): "בועל אשה בגיותה אם תקפו יצרו" וכן "הכהן מותר ביפת תואר בביאה ראשונה, שלא דברה תורה אלא כנגד היצר". אמנם לאחר מכן, יש לנוולה על מנת שתתגנה עליו ותתגייר או תצא, אבל בשעת התעוררות היצר לשונו של הרמב"ם מאוד "ליברלית" : הביאה הראשונה היא לגמרי פרי היצר, עד כי גם כהן מותר בביאה הראשונה אף שאין לו אפשרות לשאתה לאחר מכן משום שגיורת אסורה לכהן.
זאת לעומת ראשונים נוספים שהבינו שהתורה אסרה ביאה ראשונה בשעת התעוררות היצר. לדעתם אפשר לומר מדובר במין "טריק" שימושי, מעין פת בסלו – מותר לבוא על הגויה לאחר כל תהליך הניוול, בתקווה שעד שנגיע לשם, כל החשק ישאר מאחור...
ננסה לעמוד על עומקה של המצווה מתוך דברי רבנו במורה (ג.מא) : "יודע אתה את אומרם: לא דיברה תורה אלא כנגד היצר. עם זאת כללה אותה המצוָה מידות נעלות שראוי למעולים לסגלן ושברצוני להסב את תשׂומת-הלב אליהן. כי אף-על-פי שגבר עליו יצרו ואינו יכול להתאפק, הכרחי להפריש אותה למקום מוסתר. זה הוא מה שאמר: אל תוך ביתך. ואסור לו שיִלחצנה במלחמה כמו שהבהירו. כן לא מותר לו לשכב עמה פעם שנייה עד אשר ישכך יְגוֹנָהּ ותרפה דאגתה. ואין למנוע אותה מלקונן, מלפרוע את שׂערה ומלבכות ככתוב: ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים, ואחַר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה, כי הנוגים מוצאים מרגוע בבכיים ובעוררם את יגונותיהם עד שילאו כוחותיהם הגופניים מלשׂאת פגיעה נפשית זאת, כשם שלשׂמחים יש מרגוע במיני משׂחק. לכן חמלה התורה עליה ואפשרה לה את זאת, עד שתיקע נפשה מן הבכי והיגון. יודע אתה שהוא שכב עמה בגיותה, אפילו כאשר זה היה בעבירה כלשהי, כלומר, שהיתה אז גויה. עם זאת נאמר: לא תתעמר בה תחת אשר עִנִּיתָהּ. התברר אפוא אֵילו מידות נעלות יש במצוָה זאת..."
אכן לדעת רבנו, אשת יפת תואר היא סוג של מצווה היוצאת מתוך "עבירה כלשהיא". אחר שגבר יצרו של האדם עליו "ואינו יכול להתאפק", התורה מכוונת את האדם לדרך של מידות נעלות המתגלות דווקא ולמרות המצב הבעייתי.
אכן, כנגד יצר הרע- מתוך מצב של נפילה ומתן לגיטימציה מסוימת ליצר, דברה תורה - התורה מדברת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
