ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב פיירשטין
אומרת הגמרא (נדה ל, ע"ב) שכשהאדם יוצא ממעי אמו לאוויר העולם משביעים אותו, "ומה היא השבועה שמשביעין אותו, תהי צדיק ואל תהי רשע".
ולכאורה לא מובן, שהרי ידוע שכל תכלית ביאתו של היהודי לעולם הזה היא בשביל הבחירה, שיבחר בטוב וימנע מהרע. ואיך אפשר להשביע אדם שיבחר בטוב ולקחת ממנו את כוח הבחירה שהיא תכלית בריאתו.
ועוד, נשאלת השאלה על מעשה אברהם אבינו בפרשת 'חיי שרה' (כד, ב), שהשביע את אליעזר עבדו לקחת לבנו יצחק אישה. מה מקום לשבועה זו, וכי אברהם אבינו חשד בעבדו הנאמן שלא יקיים את בקשתו כראוי.
עונה ה'שפת אמת' (חיי שרה, תרל"ו) שמכאן אנו למדים 'יסוד' חדש במושג 'שבועה', והיא- 'נתינת כוח'. אברהם אבינו ידע את הקושי שיהיה לעבדו במציאת זיווג לבנו יצחק, ובכדי שלא יתייאש ולא ירפה ידיו מהשליחות, העניק לו אברהם אבינו כוח על ידי השבועה בחינת "שלוחו של אדם כמותו".
לפי היסוד הזה נוכל להבין את השבועה שמשביעים את התינוק שיוצא לאוויר העולם. צפה הקב"ה את החולשה והרפיון שעלולים לעלות מהנסיונות והקשיים שיעבור יהודי במשך חייו, הן ברוחניות הן בגשמיות, ומפני שכך, 'השביעו אותך' נתנו לך חוזק ותוקף שתוכל לעמוד מול כל מכשול ולעשות את המוטל עליך.
וזו כוונת הפסוק "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה", שבת היא השורש והבאר של שבעת ימות השבוע, ובשבת קודש יש התחדשות השבועה, כי שבת נותנת לאדם את הכוח לעמוד מול אתגרי השבוע העומדים לפתחו ולקיים הנאמר "נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך" (תהלים קיט, קה) .
כשיעקב אבינו הלך חרנה, שראה החרון אף הגדול של חומריות העולם הזה, מיד 'ויפגע במקום', ואמרו חז"ל (ברכות כו, ב) שתיקן אז תפילת ערבית.
ובספר 'הלקח והלבוב' מסביר בצורה נפלאה: "כי במוצאי שבת צריכים להתפלל לה' יתברך להיות ניצול מהיצר הרע הגדול של ימי המעשה הבאים. וידוע כי כפי חשיבות הדבר, כן הוא גודל ההסתר והתנגדות היצר הרע לזלזל בתפילה זו, שתהיה במהירות בלא כוונה, כי אינו רוצה להניח לאדם לבוא לידי איזה אחיזה בקדושה.
וכשבא הזמן של מוצאי שבת, בעת שיוצאים מהאור הגדול של שבת לתוך החושך של החרון אף, אז הוא הזמן לקיים בחינת 'ויפגע במקום', להתפלל תפילת ערבית שהיא קיום ויסוד הצלחת האדם".
בפרשה הקודמת קראנו את הפסוק "ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא", ופירש הרה"ק רבי יחיאל מאיר מגאסטינין זיע"א - זה נכנס וזה יוצא. כן הוא שבמוצאי שבת בעת שקדושת יעקב יוצאת אחר גמר סעודה שלישית, שהיא כנגד יעקב אבינו, אז בא עשו אחיו חס ושלום, כוחות הטומאה באים ביתר שאת וביתר כוח.
על דבריו מוסיף 'הלקח והלבוב': "ויש לפרש כל הענין על מוצאי שבת, כי ביום השבת הקדושה היא בהתגלות - 'הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה', כי בשבת יש לכל אדם הודה, זיוה והדרה. אבל בצאת השבת בעת שפנה הודה זיוה והדרה, אז מניחה השבת רושם, ומזה הרושם יכול להיות לאדם תקומה כל ימות השבוע. ועוד, שיוכל להמשיך קדושת השבת לתוך החרון אף של ששת ימי המעשה ולרומם את המעשים הגשמיים".
ה'שם משמואל' זיע"א (לך לך, תרע"א) מביא את דברי הזוהר הקדוש שמקשר בין מה שנאמר אצל אברהם אבינו "ויהי כאשר הקריב אברם לבוא מצרימה" לבין הפסוק "ופרעה הקריב", שעל פסוק זה פרשו חז"ל במדרש (שמות רבה כא, ה) שהקריב את לבות בני ישראל לתשובה.
ומפרש ה'שם משמואל', כי בעת שהלך אברהם אבינו למצרים שנמשלה לערוות הארץ, הרי ידע שהמקום יכול חס ושלום לגרום לו פגם בקדושה. מכיוון שכך, קישר את עצמו בקשר חזק להקב"ה, כדי שלא יגרום לו האוויר הטמא של מצרים חיסרון ברוחניות.
ומוסיף חידוש נפלא וזה לשונו: "כן כל איש, כאשר הגיע לסעודה שלישית ועוד מעט הוא הולך לימי המעשה, צריך לקשר את עצמו בשבת קודש בקשר חזק ובתוספת אהבה ורצון, ועל ידי אהבה זו הוא מעורר כוח אהבה ורצון מלמעלה גם כן ביתר שאת, וזהו רעוא דרעוין".
היינו, בעת שמגיעה סעודה שלישית, והאדם עושה חשבון בעצמו, הרי עוד מעט הוא יוצא מקדושת השבת ומאווירת רוממות השבת ונכנס לתוך ימי המעשה, הוא מבין כי רק בכוחות שיש לו משבת קודש והשבועה שהתחדשה, יש בכוחו להחזיק מעמד בימות החול, אז לוקח על עצמו להיקשר בקשר חזק בקדושת השבת.
סוד ההתחדשות של יצחק
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך ללמוד אמונה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה האמונה שבאפיקורסות
אמונה ט' - י'
השיעור עוסק בשתי פסקאות המציגות את גווניה הקיצוניים של האמונה, החל מדרגתה העליונה ועד לנקודת הכפירה. הפסקה הראשונה מתארת את "האמונה הגדולה" של הצדיק, המתגלה תחילה בדמיון הקודש, עולה אל השכל ומתממשת בפועל ככוח רוחני עצום המשפיע לטובה על העולם כולו. לעומתה, הפסקה השנייה מבהירה כי האמונה הטבועה בלב ישראל היא כה שורשית ועצומה, עד שגם האפיקורסות הישראלית מכילה אור וקדושה פנימיים העולים על כל אמונות הגויים.
כללי מלאכות שטיפת כלים בשבת
השיעור מנתח לעומק את הלכות שטיפת כלים בשבת, תוך התמקדות במחלוקת היסודית בין הרמב"ם לראב"ד האם מקור האיסור הוא משום "מתקן כלי" או משום "טורח" משבת לחול. דרך מקרים מעשיים – כמו שטיפה כשכבר יש כלים נקיים בארון, השריית כלים במים או סידור הבית – נבחנים הגבולות שבין צורך שבת להכנה לחול. השורה התחתונה היא שכל שטיפה שמשרתת את השבת עצמה (עבור סעודה נוספת או כדי למנוע בלגן שמפריע באמת לעונג השבת) – מותרת, אך כל פעולה שנועדה להכין את הכלים ליום חול – אסורה.
חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."
אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.
אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.
כשרות הכשרת כלים בשר וחלב חלק ג'
השיעור דן באפשרות להסב כלי בשרי לחלבי או להפך, ומסביר כי לפי מנהג האשכנזים נהוג לאסור זאת לכתחילה מחשש לבלבול ולתקלות, בעוד שפוסקי הספרדים מתירים את הפעולה, לעיתים בהתניה של המתנת 24 שעות בין השימושים. למרות האיסור הכללי אצל בני אשכנז, חציו השני של השיעור מפרט שמונה מקרים חריגים שבהם מותר להם לשנות את ייעוד הכלי, כגון: הכשרת כלים לפסח, העברת כלי "פרווה" לבשרי/חלבי, כלי שלא היה בשימוש 12 חודשים, כלי שעבר בעלות, ובמקרים של שעת הדחק.
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
