- משפחה חברה ומדינה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיים שילה בן אביגיל
"תְּמוּנוֹת" עִם גְּדוֹל הַדּוֹר
"אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם"
רָפִי הוּא צַלַּם חֲתֻנּוֹת מִקְצוֹעִי. מִדֵּי עֶרֶב הוּא נִמְצָא בְּאֵרוּעִים שׁוֹנִים וּשְׁמוֹ יוֹצֵא לְמֵרָחוֹק.
עֶרֶב אֶחָד, הִגִּיעַ לְצַלֵּם בְּאֵרוּעַ מְיֻחָד בְּמִינוֹ. מְדֻבָּר הָיָה בַּחֲתֻנָּה גְּדוֹלָה וּמְפֹאֶרֶת בִּמְיֻחָד. מִשְׁפַּחַת הֶחָתָן מִמִּשְׁפַּחַת רַבָּנִים גְּדוֹלָה וּמְכֻבֶּדֶת וְאֶל הָאֵרוּעַ הֻזְמְנוּ מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל וְרַבָּנִים חֲשׁוּבִים רַבִּים.
כְּבָר בְּעֵת הַזְמָנָתוֹ לָאֵרוּעַ, הִדְגִּישׁ אַב הֶחָתָן פְּעָמִים רַבּוֹת בְּאוֹזְנָיו שֶׁל רָפִי אֶת בַּקָּשָׁתוֹ לִתְמוּנוֹת שֶׁל הֶחָתָן יַחַד עִם גְּדוֹלֵי הָרַבָּנִים. גַּם בְּהַגִּיעוֹ לָאֵרוּעַ, הִזְכִּיר הָאָב לְרָפִי אֶת בַּקָּשָׁתוֹ לַתְּמוּנוֹת הַמְּיֻחָדוֹת. כַּנִּרְאֶה שֶׁרוּחוֹ שֶׁל הָאָב לֹא נָחָה, שֶׁכֵּן פְּעָמִים מִסְפָּר בְּמַהֲלַךְ הָעֶרֶב, שָׁלַח לִקְרֹא לְרָפִי שֶׁלֹּא יְפַסְפֵס שׁוּם תְּמוּנָה וּבִמְיֻחָד עִם גְּדוֹל הַדּוֹר. כַּמּוּבָן שֶׁרָפִי לֹא שָׁכַח אֶת הַבַּקָּשָׁה וְהִשְׁתַּדֵּל לְהַנְצִיחַ כָּל רֶגַע עִם הָרַבָּנִים הָרַבִּים. בִּמְיֻחָד צִלֵּם אֶת הָרֶגַע בּוֹ גְּדוֹל הַדּוֹר הִנִּיחַ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הֶחָתָן וּבֵרְכוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת.
בְּסוֹף הָעֶרֶב שָׁב לְבֵיתוֹ עָיֵף אַךְ מְרֻצֶּה.
בַּבֹּקֶר הֵחֵל לַעֲבֹד בְּמֶרֶץ עַל עִבּוּד הַתְּמוּנוֹת. לְאַחַר כַּמָּה שָׁעוֹת הִבְחִין לְפֶתַע שֶׁהַתְּמוּנוֹת מֵאוֹתוֹ אֵרוּעַ עִם גְּדוֹל הַדּוֹר נֶעֶלְמוּ! בַּתְּחִלָּה חָשַׁב שֶׁמָּא פִסְפֵס אֶת הַתְּמוּנוֹת הַלָּלוּ, וְעָבַר שׁוּב וָשׁוּב עַל הַתְּמוּנוֹת הָרַבּוֹת, אַךְ הַתְּמוּנוֹת אֵינָן! אַט, אַט הִרְגִּישׁ אֶת הַחֲרָדָה עוֹלָה וּמְטַפֶּסֶת בְּכָל חֶלְקֵי גּוּפוֹ. הוּא יָדַע כַּמָּה חֲשׁוּבוֹת הַתְּמוּנוֹת הַלָּלוּ לַאֲבִי הֶחָתָן. לְאַחַר דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל בֶּהָלָה, פָּנָה בְּלַחַץ לַחֲבֵרָיו הַצַּלָּמִים בְּנִסָּיוֹן לְשַׁחְזֵר אֶת הַתְּמוּנוֹת הָאֲבוּדוֹת. הַלָּלוּ הֵבִינוּ לְלִבּוֹ וְנִסּוּ לַעֲזֹר כְּכָל יְכָלְתָּם, אַךְ לַשָּׁוְא. הַתְּמוּנוֹת אָבְדוּ וְאֵינָן.
רָפִי סֵרֵב לְהַשְׁלִים עִם מַצָּבוֹ הֶעָגוּם. לְאַחַר דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל מַחְשָׁבָה הֶחְלִיט לַעֲבֹד קְצָת בְּפוֹטוֹשׁוֹפּ. שְׁעָתַיִם לְאַחַר מִכֵּן הֵחֵל לְחַיֵּךְ, רָפִי הָיָה שֶׁבַע רָצוֹן מֵעֲבוֹדָתוֹ הַטּוֹבָה. וּמָה עָשָׂה? הוּא לָקַח אֶת תְּמוּנַת הֶחָתָן, הִרְכִּיב אוֹתָהּ יַחַד עִם תְּמוּנוֹת גְּדוֹל הַדּוֹר שֶׁקַּיָּמִים אֶצְלוֹ מֵאֵרוּעִים קוֹדְמִים, וְהַתּוֹצָאָה- מַדְהִימָה! כָּעֵת אֵין שׁוּם דֶּרֶךְ שֶׁהַמִּשְׁפָּחָה תַּכִּיר בַּעֲרִיכָה שֶׁנֶּעֶשְׂתָה. כֻּלָּם יִהְיוּ בְּטוּחִים שֶׁאֵלּוּ תְּמוּנוֹת מְקוֹרִיּוֹת מֵעֶרֶב הַחֲתֻנָּה.
יוֹמַיִם לְאַחַר מִכֵּן, לְאַחַר שֶׁמָּסַר אֶת הַתְּמוּנוֹת לִבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁקִּבְּלָה אוֹתָן בְּשִׂמְחָה וּבְהִתְלַהֲבוּת, הֵחֵל רָפִי לְהִתְהַפֵּךְ בְּמִטָּתוֹ. הַאִם זֶהוּ אָכֵן מַעֲשֶׂה רָאוּי? אוּלַי עָלָיו לְהוֹדוֹת בָּאֱמֶת הַמְּבִישָׁה וְלָשֵׂאת בַּתּוֹצָאוֹת הַבִּלְתִּי נְעִימוֹת? הַאִם מֻתָּר הָיָה לוֹ לִגְבּוֹת עַל זֶה כֶּסֶף מָלֵא?
תְּשׁוּבַת הַגָּאוֹן הָרַב זַלְמָן נְחֶמְיָה גּוֹלְדְּבֵּרְג שְׁלִיטָ"א:
מֻתָּר לְרָפִי לָקַחַת כֶּסֶף מָלֵא עַל הַסְּחוֹרָה שֶׁהוּא סִפֵּק. שֶׁהֲרֵי הֶחָתָן רָצָה תְּמוּנוֹת עִם רַב מְסֻיָּם כְּדֵי לְהַנְצִיחַ אֶת הָרְגָעִים הַמְּרַגְּשִׁים וְהוּא קִבֵּל אוֹתָם. יִתָּכֵן שֶׁלֹּא מַרְגִּישִׁים שׁוּם הֶבְדֵּל בַּתְּמוּנוֹת. בְּנוֹסָף עַל כָּךְ, מַגִּיעַ לוֹ כֶּסֶף עַל הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ, שֶׁטָּרַח לְסַדֵּר אֶת הַתְּמוּנוֹת שֶׁיֵּרָאוּ אֲמִתִּיּוֹת.
וְאַף לְכַתְּחִלָּה מֻתָּר הָיָה לוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן וְאֵין חֲשָׁשׁ שֶׁל גְּנֵבַת דַּעַת, שֶׁהֲרֵי בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר זֶה לְטוֹבָתוֹ שֶׁל הֶחָתָן. הֶחָתָן בְּעֶצֶם מַעֲדִיף לְקַבֵּל אֶת הַתְּמוּנוֹת הָאֵלּוּ וְלַחֲשֹׁב שֶׁאֵלּוּ הַתְּמוּנוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת, מֵאֲשֶׁר לִשְׁמֹעַ שֶׁהֵן נֶאֶבְדוּ וְיִהְיֶה לוֹ מִכָּךְ עָגְמַת נֶפֶשׁ.
לְסִכּוּם: רָפִי הַצַּלָּם יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כֵּן לְכַתְּחִלָּה, וְאַף לָקַחַת כֶּסֶף מָלֵא.
עֶרֶב אֶחָד, הִגִּיעַ לְצַלֵּם בְּאֵרוּעַ מְיֻחָד בְּמִינוֹ. מְדֻבָּר הָיָה בַּחֲתֻנָּה גְּדוֹלָה וּמְפֹאֶרֶת בִּמְיֻחָד. מִשְׁפַּחַת הֶחָתָן מִמִּשְׁפַּחַת רַבָּנִים גְּדוֹלָה וּמְכֻבֶּדֶת וְאֶל הָאֵרוּעַ הֻזְמְנוּ מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל וְרַבָּנִים חֲשׁוּבִים רַבִּים.
כְּבָר בְּעֵת הַזְמָנָתוֹ לָאֵרוּעַ, הִדְגִּישׁ אַב הֶחָתָן פְּעָמִים רַבּוֹת בְּאוֹזְנָיו שֶׁל רָפִי אֶת בַּקָּשָׁתוֹ לִתְמוּנוֹת שֶׁל הֶחָתָן יַחַד עִם גְּדוֹלֵי הָרַבָּנִים. גַּם בְּהַגִּיעוֹ לָאֵרוּעַ, הִזְכִּיר הָאָב לְרָפִי אֶת בַּקָּשָׁתוֹ לַתְּמוּנוֹת הַמְּיֻחָדוֹת. כַּנִּרְאֶה שֶׁרוּחוֹ שֶׁל הָאָב לֹא נָחָה, שֶׁכֵּן פְּעָמִים מִסְפָּר בְּמַהֲלַךְ הָעֶרֶב, שָׁלַח לִקְרֹא לְרָפִי שֶׁלֹּא יְפַסְפֵס שׁוּם תְּמוּנָה וּבִמְיֻחָד עִם גְּדוֹל הַדּוֹר. כַּמּוּבָן שֶׁרָפִי לֹא שָׁכַח אֶת הַבַּקָּשָׁה וְהִשְׁתַּדֵּל לְהַנְצִיחַ כָּל רֶגַע עִם הָרַבָּנִים הָרַבִּים. בִּמְיֻחָד צִלֵּם אֶת הָרֶגַע בּוֹ גְּדוֹל הַדּוֹר הִנִּיחַ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הֶחָתָן וּבֵרְכוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת.
בְּסוֹף הָעֶרֶב שָׁב לְבֵיתוֹ עָיֵף אַךְ מְרֻצֶּה.
בַּבֹּקֶר הֵחֵל לַעֲבֹד בְּמֶרֶץ עַל עִבּוּד הַתְּמוּנוֹת. לְאַחַר כַּמָּה שָׁעוֹת הִבְחִין לְפֶתַע שֶׁהַתְּמוּנוֹת מֵאוֹתוֹ אֵרוּעַ עִם גְּדוֹל הַדּוֹר נֶעֶלְמוּ! בַּתְּחִלָּה חָשַׁב שֶׁמָּא פִסְפֵס אֶת הַתְּמוּנוֹת הַלָּלוּ, וְעָבַר שׁוּב וָשׁוּב עַל הַתְּמוּנוֹת הָרַבּוֹת, אַךְ הַתְּמוּנוֹת אֵינָן! אַט, אַט הִרְגִּישׁ אֶת הַחֲרָדָה עוֹלָה וּמְטַפֶּסֶת בְּכָל חֶלְקֵי גּוּפוֹ. הוּא יָדַע כַּמָּה חֲשׁוּבוֹת הַתְּמוּנוֹת הַלָּלוּ לַאֲבִי הֶחָתָן. לְאַחַר דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל בֶּהָלָה, פָּנָה בְּלַחַץ לַחֲבֵרָיו הַצַּלָּמִים בְּנִסָּיוֹן לְשַׁחְזֵר אֶת הַתְּמוּנוֹת הָאֲבוּדוֹת. הַלָּלוּ הֵבִינוּ לְלִבּוֹ וְנִסּוּ לַעֲזֹר כְּכָל יְכָלְתָּם, אַךְ לַשָּׁוְא. הַתְּמוּנוֹת אָבְדוּ וְאֵינָן.
רָפִי סֵרֵב לְהַשְׁלִים עִם מַצָּבוֹ הֶעָגוּם. לְאַחַר דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל מַחְשָׁבָה הֶחְלִיט לַעֲבֹד קְצָת בְּפוֹטוֹשׁוֹפּ. שְׁעָתַיִם לְאַחַר מִכֵּן הֵחֵל לְחַיֵּךְ, רָפִי הָיָה שֶׁבַע רָצוֹן מֵעֲבוֹדָתוֹ הַטּוֹבָה. וּמָה עָשָׂה? הוּא לָקַח אֶת תְּמוּנַת הֶחָתָן, הִרְכִּיב אוֹתָהּ יַחַד עִם תְּמוּנוֹת גְּדוֹל הַדּוֹר שֶׁקַּיָּמִים אֶצְלוֹ מֵאֵרוּעִים קוֹדְמִים, וְהַתּוֹצָאָה- מַדְהִימָה! כָּעֵת אֵין שׁוּם דֶּרֶךְ שֶׁהַמִּשְׁפָּחָה תַּכִּיר בַּעֲרִיכָה שֶׁנֶּעֶשְׂתָה. כֻּלָּם יִהְיוּ בְּטוּחִים שֶׁאֵלּוּ תְּמוּנוֹת מְקוֹרִיּוֹת מֵעֶרֶב הַחֲתֻנָּה.
יוֹמַיִם לְאַחַר מִכֵּן, לְאַחַר שֶׁמָּסַר אֶת הַתְּמוּנוֹת לִבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁקִּבְּלָה אוֹתָן בְּשִׂמְחָה וּבְהִתְלַהֲבוּת, הֵחֵל רָפִי לְהִתְהַפֵּךְ בְּמִטָּתוֹ. הַאִם זֶהוּ אָכֵן מַעֲשֶׂה רָאוּי? אוּלַי עָלָיו לְהוֹדוֹת בָּאֱמֶת הַמְּבִישָׁה וְלָשֵׂאת בַּתּוֹצָאוֹת הַבִּלְתִּי נְעִימוֹת? הַאִם מֻתָּר הָיָה לוֹ לִגְבּוֹת עַל זֶה כֶּסֶף מָלֵא?
תְּשׁוּבַת הַגָּאוֹן הָרַב זַלְמָן נְחֶמְיָה גּוֹלְדְּבֵּרְג שְׁלִיטָ"א:
מֻתָּר לְרָפִי לָקַחַת כֶּסֶף מָלֵא עַל הַסְּחוֹרָה שֶׁהוּא סִפֵּק. שֶׁהֲרֵי הֶחָתָן רָצָה תְּמוּנוֹת עִם רַב מְסֻיָּם כְּדֵי לְהַנְצִיחַ אֶת הָרְגָעִים הַמְּרַגְּשִׁים וְהוּא קִבֵּל אוֹתָם. יִתָּכֵן שֶׁלֹּא מַרְגִּישִׁים שׁוּם הֶבְדֵּל בַּתְּמוּנוֹת. בְּנוֹסָף עַל כָּךְ, מַגִּיעַ לוֹ כֶּסֶף עַל הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ, שֶׁטָּרַח לְסַדֵּר אֶת הַתְּמוּנוֹת שֶׁיֵּרָאוּ אֲמִתִּיּוֹת.
וְאַף לְכַתְּחִלָּה מֻתָּר הָיָה לוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן וְאֵין חֲשָׁשׁ שֶׁל גְּנֵבַת דַּעַת, שֶׁהֲרֵי בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר זֶה לְטוֹבָתוֹ שֶׁל הֶחָתָן. הֶחָתָן בְּעֶצֶם מַעֲדִיף לְקַבֵּל אֶת הַתְּמוּנוֹת הָאֵלּוּ וְלַחֲשֹׁב שֶׁאֵלּוּ הַתְּמוּנוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת, מֵאֲשֶׁר לִשְׁמֹעַ שֶׁהֵן נֶאֶבְדוּ וְיִהְיֶה לוֹ מִכָּךְ עָגְמַת נֶפֶשׁ.
לְסִכּוּם: רָפִי הַצַּלָּם יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כֵּן לְכַתְּחִלָּה, וְאַף לָקַחַת כֶּסֶף מָלֵא.
דווח כוזב על חיסור בחול המועד כימי מחלה
הרב אבישי נתן מייטליס | חשוון תשע"ט
מזיק בוירוס קורונה
רץ כצבי
הרב צבי רייזמן | י"ב טבת תשפ"א
ייעץ לרמות – אם חייב לשלם
כב תשרי תשע"ח
הרב אבישי נתן מייטליס | תשרי תשפ
ספר תורה שנתרם לבית כנסת וניזוק
הרב עקיבא כהנא | ד' שבט תשפ"א
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
קשה עליי פרידתכם
הפלונטר בצד ימין של הלוחות
האם מותר לפנות למקובלים?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך עושים קידוש?
איך לקשור את הסכך?
הסוד שעומד מאחורי מנהג "התשליך"
מהפרי ועד הגאולה
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
איך יוצרים את השבת ?