ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אלי בן בוליסה, מאיר בן גרציה ויוסף בן חלווה
אייר תשנ"ט
שאלה:
ועד הקהל מינה שוער חדש לבית-הקברות של הקהילה, גנן במקצועו, ומינוהו לנקות את בית-הקברות מן השיחים והקוצים. כחלק משכרו, ובתמורה לעבודתו, הרשוהו להחזיק צמחים ושתילים בחלק מבית-הקברות, הפנוי מקברים, הכלול בתוך השטח המקודש של בית-הקברות ובסמוך למקום ולחלקות קבורה שבשימוש, המוקפים בחומות. עכשיו הגנן שותל ומגדל בשטחים הללו פרחים ושתילים שהוא מגדלם לצרכי מסחר וכתוספת למשכורתו.
א. האם מותר לעשות שימוש בשטח בית-הקברות לצרכי מסחר?
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
383 - הפעלת מסעדה של יהודי בשבת ע"י עובדים נוכרים
384 - הנאה מעפר בית-הקברות, גידול צמחים בתחומו
385 - מעמד כהן שנשא גרושה - הוא בניו ובנותיו
טען עוד
ג. איזה שימוש מותר לעשות בשטחי בית-הקברות שקודשו לכריית קברי ישראל שאין בהם שימוש לעת עתה, מלבד לצורך הקברים?
תשובה:
א. אין איסור הנאה מעפר בית-הקברות שאיננו מעל הקברים עצמם. האיסור הוא לנהוג קלות-ראש בשטח בית-הקברות . (לעומת זאת - עפר המונח על הקבר עצמו אסור בהנאה מדרבנן, והבנין של הקבר עצמו אסור בהנאה מדאורייתא, כדין משמשי ע"ז) . לכן מותרים הגידולים שבבית-הקברות שאינם על הקברים בהנאה (להוציא עשבים, שלגביהם גזרו, שהמלקטן שורפן במקומן, משום קנס, כי נראה שלוקטן ע"מ להאכיל לבהמותיו, דהוי קלות-ראש) . אבל הגדל על הקבר עצמו - אסור בהנאה, ומותר לקוצצו רק אם מזיק לקבר, וימכרו העצים לצורך בית-הקברות .
ב. לגבי נטיעת פרחים בבית-הקברות - כאשר הדבר נעשה על-ידי השומר לצרכי מסחר, ובבתי-הקברות של הגויים באותו האיזור אין הוא מקובל, כי אז יש לאוסרו גם בבית-הקברות היהודי מחשש זלזול . אך אם נהוג לעשות כן אצל הגויים, נראה שאין לאסור .
ג. בכל מקרה, שימוש שנהגו בו בבית-הקברות והחיים לא מחו בדבר, הרי שמחלו, ומותר להמשיך באותו השימוש , והיות והשומר כבר נוהג בנטיעת הגן שלו, מותר לו להמשיך בכך, בתנאי שהשימוש מפורסם לכול. אלא שיש לדאוג, שהנטיעה תהיה רחוקה מן הקברים עצמם, כך שלא תינק מן הקבר עצמו, שאסור בהנאה .
ד. יש להדגיש שכל שימוש בבית-הקברות חייב להיות ברשות החברא-קדישא, שכן בית-הקברות נחשב לרכוש ציבורי הנתון לאחריותם, וראוי לתת מעט מן הרווחים כצדקה לחברא-קדישא .
ה. קדושת בית-הקברות חלה על כל השטח שהוקצה למטרה זו, בתנאי שכבר קברו שם פעם אחת . ואין יכולת לבטל קדושה זו, אפילו ע"י מכירה או פדיון של על-ידיטובי העיר, אלא אם כן היתנו בשעת ההקצאה שחלק מן השטח לא יתקדש בקדושת בית-הקברות .
ו. בשל קדושת בית-הקברות אסור לנהוג בו קלות-ראש - אין נפנין בו , אין אוכלים ושותין בו, אין עושין בו מלאכה , ואין מחשבין בו חשבונות . אין מרעין בו בהמות, אין מוליכין בו אמת המים ואין מטיילין בו קפנדריא . כל הדברים הללו אסורים מדרבנן, משום כבוד המת . מלבד דינים אלה קיים גם איסור "לועג לרש", ולכן אין קורין ושונין בו ואין הולכין בו בתפילין ובציצית מגולות ולא עם ספר-תורה בזרוע וגם אין מתפללין בו . ברם, בריחוק ד' אמות מן הקבר כל אלה מותרים . ואם יש מחיצה מסביב לקבר - אפילו היא בתוך ד' אמות מן הקבר – כל אלה מותרים .
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך עושים קידוש?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מתנות בחינם
איך מתחברים לקב"ה דרך התורה?
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
דיני פלסטר בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
