ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
כותב בעל ספר' הלקח והלבוב', הטעם שביקש משה רבנו למתנם חנם ולא לפי מעשיו הטובים, כי הוא רצה לחזק לבות נשברים בימי אחרית הימים, דור עקבתא דמשיחא, שלא יתייאשו מלהתפלל על הגאולה.
יהודי עלול לומר לעצמו מי אני שאבקש ואתפלל לפני ה' הטוב, הלא אין לי זכויות ומעשיי אינם עולים יפה לפני המלך, ואיך אגש לבקש ולהתחנן לישועה, הרי אני מרגיש עני וריק ממעשים טובים וממצוות.
משה רבנו ראה את הדורות העתידים, דורות של 'בעת הַהִוא'- הסתר בתוך הסתר, שיבואו לידי ייאוש חס ושלום, ויתייאשו מלהתפלל כיון שאינם כדאיים להתפלל לפניו יתברך. לכן מסר להם משה רבנו את זכויותיו הרבים, כדי שיעמוד זכותו הגדול בעת צרה, ויפנו אליו יתברך בתפלה.
כותב המדרש "תכתב זאת לדור אחרון" כי משה רבנו הניח תפילותיו לדור האחרון, דור עקבתא דמשיחא, שאז בעת הצרות הגדולות יהיה להם בכוחו לבקש ולחלות פני קונם. ולכן משה ביקש דווקא למתנת חנם, ללמדנו, כי אפשר לזכות על ידי תפלה לישועה במתנת חנם גם אם אין זכויות כלל.
אנו יוצאים מימים שבהם התאבלנו על חורבן בית המקדש, כותב רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א בספרו ליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה י', שבית המקדש הוא בחינת 'הר שדה בית'.
ובספר 'הלקח והלבוב' מביא בשם רבי מנחם מנדל משקלוב זיע"א, כי 'השבת' ראשי תיבות ה'ר ש'דה ב'ית ת'פלה, בארבעתן יש קשר לקדושת בית המקדש ולשבת קודש.
בגלות יש הסתר פנים, על תפלה נאמר מה שקראנו השבוע במגילת איכה 'סכותה בענן לך מעבור תפלה' 'גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי'.
אבל בבואה של השבת שאז יש הארה מעין בית המקדש, ומאיר הזכות של תפלות משה רבנו כפי שדרשו חז"ל על המילה 'לאמר' הכוונה 'לדורות', אז עלינו לבקש ולהתפלל יותר, להפציר על הגאולה העתידה.
ולכן לא בחנם קראו לשבת זו על שם ההפטרה 'שבת נחמו', כי עצם מציאות השבת היא נחמה, מפני שיש בה מעין הארת בית המקדש.
כותב 'השפת אמת' זיע"א: "כי באמת אם האדם מלא אהבת ה', אז אהבה לה' יתברך והשמחה שיש לו מכסה על כל הייסורים". ומוסיף, שלכן בשבת זו אנו קוראים בתורה פרשת ואתחנן, מפני שמוזכר בה עניין קריאת שמע ועשרת הדיברות.
אנו אומרים בכל יום "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" כדי לייחד אלוקותו יתברך, אבל מלמד אותנו השפת אמת שיש נקודה יותר עמוקה.
האדם צריך לשמוע את הרובד הפנימי בקריאת שמע, כשאומר 'אלוקינו' צריך לכוון על עצמו, כמו שנאמר לכל יהודי במתן תורה 'אנכי ה' אלוקיך', ואמרו חז"ל 'עליך ייחדתי שמי ביותר'.
'שמע ישראל', זהו הקול של 'אנכי ה' אלוקיך', על האדם לחדד את חוש השמיעה, לחיות בהקשבה פנימית, שבעת קריאת 'שמע ישראל' ישמע את הקול הגדול ולא יסף האומר לו 'אנכי ה' אלוקיך- שעליך ייחדתי את שמי ביותר'.
הקב"ה אשר כבודו מלא עולם, שהוא יתברך ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין ולית אתר פנוי מינה, שמלאכים, שרפים ואופני הקודש זוחלים ורועדים מפניו, ועם כל זאת, הקב"ה מכריז 'עלייך ייחדתי את שמי'.
וזו השמחה האמתית והנצחית של היהודי כשזוכר את מעלתו, שזכה ששם ה' חל עליו, שהוא 'חלק אלוק ממעל', שהוא מואר באור יקרות, ידיעה זו מביאה אותו לידי שמחה ואהבת ה' שמבטלת את כל הייסורים והצער.
נאמר בתהלים "ואני קרבת אלוקים לי טוב", וידוע ששם 'אלוקים' מסמל מידת הדין. ובספר 'נשמת צבי' פירש שלמרות ששולט עליי מידת הדין אף על פי כן 'לי טוב' כי 'ואני קרבת אלוקים'.
בשבת קודש זוכה האדם לקרבת אלוקים, 'קרבת' עולה בגימטריה 'שבת'. בשבת זוכה היהודי לבוא לידי נחמה בקרבת אלוקים ולהרגיש מתיקות ה'לי טוב'.
ובפרט בשבת זו שבת נחמו, "נחמו נחמו עמי יאמר אלוקיכם" עצם זה שהוא 'אלוקיכם'- הרי שזו מציאות של נחמה שמבטלת את כל הייסורים של האדם וממלאת אותו בשמחה.
בספר 'בני יששכר' מביא בשם הרב הקדוש מזידיטשוב זיע"א 'אהבה בכל לב אהבה בכל נפש אהבה בכל מאוד' עולה אותה הגימטריה כמניין 'שבת'. כי מתוך אותה אהבה הגדולה שלנו לאבינו שבשמיים ושלו אלינו, מרגישים אנו נחמה ושמחה.
קול צופיך - הרב שמואל אליהו אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה - הזכרת טוב הארץ בברכת המזון
קול צופייך פרשת ואתחנן תשפ"א
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
