- פרשת שבוע ותנ"ך
- נצבים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- וילך
עברו עשרות שנים, וברוך ה' תנועת התשובה עלתה כפורחת, והמוני אנשים חוזרים בתשובה. יום אחד, נפגשו שניים מגדולי תלמידיו ושוחחו ביניהם. הם העלו את זכר שיעורי הרב, ונזכרו בעובדה המפליאה שהרב היה מדבר על תופעת החזרה בתשובה כתופעה הקיימת בדורנו.
והנה, אמרו התלמידים, הרי עינינו רואות שכך קורה בימינו. וכך הגיעו למסקנה, שהרב חזה את תופעת התשובה כבר עשרות שנים מראש! (לפי הספר 'שירת הים').
לרב חרלפ, וודאי הייתה רוח הקודש, אולם דומה שבדבריו על תנועת התשובה, הוא רמז לתנועה שהייתה קיימת בפועל כבר בימיו, אלא שכולם ראו תנועה זו במבט חיצוני, והוא העמיק לחדור לעומקה של התנועה במבט רוחני פנימי, ולכן היה לו פשוט שעתידים לצמוח בדורנו בעלי תשובה רבים.
כוונתי לתנועת העלייה של עם ישראל מחוץ לארץ לארצנו הקדושה, שעל אף שלעיתים היא הביאה בכנפיה התרחקות מסויימת מחיי תורה ומצוות, סופה להניב תנועה גדולה של חזרה בתשובה.
מניין?
מצאנו ברמב"ם (תשובה ז, ה) על פי הפסוקים בפרשת נצבים: "אין ישראל נגאלין אלא בתשובה, וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין, שנאמר: והיה כי יבואו עליך כל הדברים... (כלומר – כשיבואו כל קללות הגלות)... ושבת עד ה' אלוקיך (תשובה)... ושב ה' אלוקיך את שבותך (הגאולה והשיבה לארץ)...".
משמע מהרמב"ם, שקודם נשוב בתשובה ואחר כך נגאל ונשוב לארץ. אולם, כבר העיר על כך הרב צבי יהודה קוק, שאחר כך בהמשך פרשת נצבים מובא, שחלק מתהליך התשובה יקרה לאחר התשובה לארץ, כפי שכתוב במפורש בהמשך – "והביאך ה' אלוקים אל הארץ... ומל ה' אלוקיך את לבבך... לאהבה את ה'". אם כן, תהליך התשובה ותהליך קיבוץ גלויות, יהיו מקבילים זה לזה.
מדוע?
הגאולה עניינה להופיע את שם ה' בעולם, ושהעולם ידבק בה', כפי שכתב הרמב"ם (סוף הלכות מלכים) "לא נתאוו הנביאים והחכמים ימות המשיח... אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה... ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד...". נמצא שההליכה לקראת הגאולה היא הליכה ותנועה אל ה'.
וזה בדיוק עניינה של התשובה. כל מהותה של התשובה ללכת ולהתקרב לה', נמצא שתנועת התשובה ותנועת הגאולה היא בדיוק אותו עניין.
ומדוקדקים הדברים בדברי רש"י לפרשתנו. התורה מכנה את קיבוץ הגלויות באמירה של תשובה, "ושב ה' אלוקיך את שבותך". ועל כך מביא רש"י את דברי חז"ל – "ושב... היה לו לכתוב והשיב את שבותך. רבותינו למדו מכאן שהשכינה כביכול שרויה עם ישראל בצרת גלותם, וכשנגאלין הכתיב גאולה לעצמו, שהוא ישוב עמהם".
כלומר, נמצאנו למדים מרש"י, שכשעם ישראל שב לארץ, ה' שב עמה. וממילא כששב ה' ומתגלה, וודאי מתוך גילוי זה נשוב אליו בתשובה שלימה. כי השיבה אל הארץ והשיבה אל ה' היא בעומק אותו תהליך.
הרי בתוך כל יהודי שורה נשמה אלוקית, ונמצא שהשכינה שרויה בקרבנו. וכשאנו שבים, הוא שב, והשיבה היא הדדית. וזה עניינו של מדרש חז"ל (סוף איכה רבה) על הפסוק "השיבנו ה' אליך ונשובה", "אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם שלך הוא – השיבנו (כלומר – אתה תשיב אותנו),, אמר להם שלכם הוא (כלומר – אתם תשובו), שנאמר (זכריה א') שובו אלי ואשובה אליכם נאם ה'. אמרה לפניו רבש"ע שלך הוא שנא' (תהלים פ"ה) שובנו אלהי ישענו לכך נאמר השיבנו ה' אליך ונשובה, חדש ימינו כקדם".
וכפי שאמר אדמו"ר הריי"צ – 'לאלתר לתשובה – לאלתר לגאולה'. כשאנו שבים, ה' שב אלינו. וביחד נזכה לראות את העם כולו שב ועולה לארצנו הקדושה, וסמוכים ובטוחים אנו שהעם כולו ישוב בתשובה שלימה!
לחיות את החלום
הרב נתנאל יוסיפון | אלול תשפ"ד
ראש השנה- המלכת הקב"ה בעולם וציפייה לישועה
הרב חיים בן שושן | כ"ב אלול תשפ"ד
הקשר בין ניצבים לראש השנה
רגע בפרשה | פרשות ניצבים-וילך
הרב איתן מינקוב | כ"ג אלול תשפ"ד
כי המצווה הזאת / התשובה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אלול התשס"ג
שלוש המצוות שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ ישראל
הקשר בין ניצבים לראש השנה
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
חידוש כוחות העולם
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
ענייני כשרות המצויים
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
איך ללמוד גמרא?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך עושים קידוש?