ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- נצבים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וילך
עברו עשרות שנים, וברוך ה' תנועת התשובה עלתה כפורחת, והמוני אנשים חוזרים בתשובה. יום אחד, נפגשו שניים מגדולי תלמידיו ושוחחו ביניהם. הם העלו את זכר שיעורי הרב, ונזכרו בעובדה המפליאה שהרב היה מדבר על תופעת החזרה בתשובה כתופעה הקיימת בדורנו.
והנה, אמרו התלמידים, הרי עינינו רואות שכך קורה בימינו. וכך הגיעו למסקנה, שהרב חזה את תופעת התשובה כבר עשרות שנים מראש! (לפי הספר 'שירת הים').
לרב חרלפ, וודאי הייתה רוח הקודש, אולם דומה שבדבריו על תנועת התשובה, הוא רמז לתנועה שהייתה קיימת בפועל כבר בימיו, אלא שכולם ראו תנועה זו במבט חיצוני, והוא העמיק לחדור לעומקה של התנועה במבט רוחני פנימי, ולכן היה לו פשוט שעתידים לצמוח בדורנו בעלי תשובה רבים.
כוונתי לתנועת העלייה של עם ישראל מחוץ לארץ לארצנו הקדושה, שעל אף שלעיתים היא הביאה בכנפיה התרחקות מסויימת מחיי תורה ומצוות, סופה להניב תנועה גדולה של חזרה בתשובה.
מניין?
מצאנו ברמב"ם (תשובה ז, ה) על פי הפסוקים בפרשת נצבים: "אין ישראל נגאלין אלא בתשובה, וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין, שנאמר: והיה כי יבואו עליך כל הדברים... (כלומר – כשיבואו כל קללות הגלות)... ושבת עד ה' אלוקיך (תשובה)... ושב ה' אלוקיך את שבותך (הגאולה והשיבה לארץ)...".
משמע מהרמב"ם, שקודם נשוב בתשובה ואחר כך נגאל ונשוב לארץ. אולם, כבר העיר על כך הרב צבי יהודה קוק, שאחר כך בהמשך פרשת נצבים מובא, שחלק מתהליך התשובה יקרה לאחר התשובה לארץ, כפי שכתוב במפורש בהמשך – "והביאך ה' אלוקים אל הארץ... ומל ה' אלוקיך את לבבך... לאהבה את ה'". אם כן, תהליך התשובה ותהליך קיבוץ גלויות, יהיו מקבילים זה לזה.
מדוע?
הגאולה עניינה להופיע את שם ה' בעולם, ושהעולם ידבק בה', כפי שכתב הרמב"ם (סוף הלכות מלכים) "לא נתאוו הנביאים והחכמים ימות המשיח... אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה... ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד...". נמצא שההליכה לקראת הגאולה היא הליכה ותנועה אל ה'.
וזה בדיוק עניינה של התשובה. כל מהותה של התשובה ללכת ולהתקרב לה', נמצא שתנועת התשובה ותנועת הגאולה היא בדיוק אותו עניין.
ומדוקדקים הדברים בדברי רש"י לפרשתנו. התורה מכנה את קיבוץ הגלויות באמירה של תשובה, "ושב ה' אלוקיך את שבותך". ועל כך מביא רש"י את דברי חז"ל – "ושב... היה לו לכתוב והשיב את שבותך. רבותינו למדו מכאן שהשכינה כביכול שרויה עם ישראל בצרת גלותם, וכשנגאלין הכתיב גאולה לעצמו, שהוא ישוב עמהם".
כלומר, נמצאנו למדים מרש"י, שכשעם ישראל שב לארץ, ה' שב עמה. וממילא כששב ה' ומתגלה, וודאי מתוך גילוי זה נשוב אליו בתשובה שלימה. כי השיבה אל הארץ והשיבה אל ה' היא בעומק אותו תהליך.
הרי בתוך כל יהודי שורה נשמה אלוקית, ונמצא שהשכינה שרויה בקרבנו. וכשאנו שבים, הוא שב, והשיבה היא הדדית. וזה עניינו של מדרש חז"ל (סוף איכה רבה) על הפסוק "השיבנו ה' אליך ונשובה", "אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם שלך הוא – השיבנו (כלומר – אתה תשיב אותנו),, אמר להם שלכם הוא (כלומר – אתם תשובו), שנאמר (זכריה א') שובו אלי ואשובה אליכם נאם ה'. אמרה לפניו רבש"ע שלך הוא שנא' (תהלים פ"ה) שובנו אלהי ישענו לכך נאמר השיבנו ה' אליך ונשובה, חדש ימינו כקדם".
וכפי שאמר אדמו"ר הריי"צ – 'לאלתר לתשובה – לאלתר לגאולה'. כשאנו שבים, ה' שב אלינו. וביחד נזכה לראות את העם כולו שב ועולה לארצנו הקדושה, וסמוכים ובטוחים אנו שהעם כולו ישוב בתשובה שלימה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.


















