ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- נצבים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וילך
עברו עשרות שנים, וברוך ה' תנועת התשובה עלתה כפורחת, והמוני אנשים חוזרים בתשובה. יום אחד, נפגשו שניים מגדולי תלמידיו ושוחחו ביניהם. הם העלו את זכר שיעורי הרב, ונזכרו בעובדה המפליאה שהרב היה מדבר על תופעת החזרה בתשובה כתופעה הקיימת בדורנו.
והנה, אמרו התלמידים, הרי עינינו רואות שכך קורה בימינו. וכך הגיעו למסקנה, שהרב חזה את תופעת התשובה כבר עשרות שנים מראש! (לפי הספר 'שירת הים').
לרב חרלפ, וודאי הייתה רוח הקודש, אולם דומה שבדבריו על תנועת התשובה, הוא רמז לתנועה שהייתה קיימת בפועל כבר בימיו, אלא שכולם ראו תנועה זו במבט חיצוני, והוא העמיק לחדור לעומקה של התנועה במבט רוחני פנימי, ולכן היה לו פשוט שעתידים לצמוח בדורנו בעלי תשובה רבים.
כוונתי לתנועת העלייה של עם ישראל מחוץ לארץ לארצנו הקדושה, שעל אף שלעיתים היא הביאה בכנפיה התרחקות מסויימת מחיי תורה ומצוות, סופה להניב תנועה גדולה של חזרה בתשובה.
מניין?
מצאנו ברמב"ם (תשובה ז, ה) על פי הפסוקים בפרשת נצבים: "אין ישראל נגאלין אלא בתשובה, וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין, שנאמר: והיה כי יבואו עליך כל הדברים... (כלומר – כשיבואו כל קללות הגלות)... ושבת עד ה' אלוקיך (תשובה)... ושב ה' אלוקיך את שבותך (הגאולה והשיבה לארץ)...".
משמע מהרמב"ם, שקודם נשוב בתשובה ואחר כך נגאל ונשוב לארץ. אולם, כבר העיר על כך הרב צבי יהודה קוק, שאחר כך בהמשך פרשת נצבים מובא, שחלק מתהליך התשובה יקרה לאחר התשובה לארץ, כפי שכתוב במפורש בהמשך – "והביאך ה' אלוקים אל הארץ... ומל ה' אלוקיך את לבבך... לאהבה את ה'". אם כן, תהליך התשובה ותהליך קיבוץ גלויות, יהיו מקבילים זה לזה.
מדוע?
הגאולה עניינה להופיע את שם ה' בעולם, ושהעולם ידבק בה', כפי שכתב הרמב"ם (סוף הלכות מלכים) "לא נתאוו הנביאים והחכמים ימות המשיח... אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה... ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד...". נמצא שההליכה לקראת הגאולה היא הליכה ותנועה אל ה'.
וזה בדיוק עניינה של התשובה. כל מהותה של התשובה ללכת ולהתקרב לה', נמצא שתנועת התשובה ותנועת הגאולה היא בדיוק אותו עניין.
ומדוקדקים הדברים בדברי רש"י לפרשתנו. התורה מכנה את קיבוץ הגלויות באמירה של תשובה, "ושב ה' אלוקיך את שבותך". ועל כך מביא רש"י את דברי חז"ל – "ושב... היה לו לכתוב והשיב את שבותך. רבותינו למדו מכאן שהשכינה כביכול שרויה עם ישראל בצרת גלותם, וכשנגאלין הכתיב גאולה לעצמו, שהוא ישוב עמהם".
כלומר, נמצאנו למדים מרש"י, שכשעם ישראל שב לארץ, ה' שב עמה. וממילא כששב ה' ומתגלה, וודאי מתוך גילוי זה נשוב אליו בתשובה שלימה. כי השיבה אל הארץ והשיבה אל ה' היא בעומק אותו תהליך.
הרי בתוך כל יהודי שורה נשמה אלוקית, ונמצא שהשכינה שרויה בקרבנו. וכשאנו שבים, הוא שב, והשיבה היא הדדית. וזה עניינו של מדרש חז"ל (סוף איכה רבה) על הפסוק "השיבנו ה' אליך ונשובה", "אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם שלך הוא – השיבנו (כלומר – אתה תשיב אותנו),, אמר להם שלכם הוא (כלומר – אתם תשובו), שנאמר (זכריה א') שובו אלי ואשובה אליכם נאם ה'. אמרה לפניו רבש"ע שלך הוא שנא' (תהלים פ"ה) שובנו אלהי ישענו לכך נאמר השיבנו ה' אליך ונשובה, חדש ימינו כקדם".
וכפי שאמר אדמו"ר הריי"צ – 'לאלתר לתשובה – לאלתר לגאולה'. כשאנו שבים, ה' שב אלינו. וביחד נזכה לראות את העם כולו שב ועולה לארצנו הקדושה, וסמוכים ובטוחים אנו שהעם כולו ישוב בתשובה שלימה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
