ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
"וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ" (ויקרא ה' א).
המשנה במסכת סנהדרין לומדת מפסוק זה את האיסור "לכבוש עדות", וז"ל:
"שמא תאמרו מה לנו ולצרה הזאת והלא כבר נאמר "וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ"
לפי פירוש זה, התורה מרחיבה את האיסור המופיע בעשרת הדיברות "לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" ומוסיפה שיש איסור גם ב"שב ואל תעשה". היודע עדות לחברו ונמנע מלהגיע לבית הדין בגלל שאינו רוצה לבזבז את זמנו, מכיון שהוא חושש מהתבזות בחקירת העדים, מכיון שהוא איננו רוצה להסתכסך עם הצד השני או בגלל כל סיבה אחרת בלתי מוצדקת, ישא את עוונו.
לכאורה היינו חושבים כי איסור זה מוטל רק על כתפי שני עדים שהיו יכולים לתת "עדות" ולחייב ממון. באה הגמרא ומלמדת אותנו (בבא קמא נו ע"א) שהוא חל גם על "עד" בודד וכך נפסק להלכה:
"וכן עד אחד שכבש עדותו ולא העיד פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים" (רמב"ם הלכות עדות פ' יז ה"ז).
הרמז לכך הוא שהתורה נקטה לשון יחיד בפסוק זה.
אומנם,לפי פרשנות זו הרישא של הפסוק איננה מובנת, מה הקשר בין כבישת עדות ל"וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה"?
"אבן עזרא" במקום מסביר שהפסוק רומז למנהג קדום. בכל מקרה שהשלטון או בית הדין לא הצליח לפענח או למצוא ראיות שיוכיחו עם מי הצדק, הם היו מטילים חרם על כל מי שיודע עדות ואיננו בא להעיד. באה התורה לחדש שאכן מי שיתעלם מן החרם - "וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ". "אבן עזרא" כדרכו מצליח לכוון לפשוטו של מקרא.
להלכה, למדו חז"ל מפסוק זה את ההלכה הבאה, המופיעה במשנה:
"שבועת העדות כיצד אמר לשנים בואו והעידוני שבועה שאין אנו יודעין לך עדות או שאמרו לו אין אנו יודעין לך עדות משביע אני עליכם ואמרו אמן הרי אלו חייבין" (שבועות פ"ד מ"ג).
ומפרש הרמב"ם:
"שבועת העדות כיצד, העדים שידעו עדות ממון ותבעם בעל העדות להעיד לו וכפרו בעדותן ולא העידו ונשבעו שאינן יודעין לו עדות זו היא נקראת שבועת העדות, וחייבין על שבועה זו קרבן עולה ויורד ... שנאמר נפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד" (ה' שבועות פ"א הי"ב).
לפי זה ברור מדוע פסוק זה מופיע כאן בפרשת הקרבנות וברור גם הקשר בין הרישא לסיפא של הפסוק, שהרי החיוב בקרבן מותנה בכפירה בשבועה בידיעת העדות.
אם כך, למדנו על הבדל נוסף בין משפט התורה לבין המקובל במערכת המשפט האזרחית. בבתי המשפט גם בעולם הרחב נוהגים להשביע את העד לפני מתן עדותו לומר את האמת, רק את האמת ואת כל האמת. על פי דין תורה אין הדבר כך. כל יהודי בכל מקרה מושבע ועומד ממעמד הר סיני להיות דובר אמת בפיו ובלבבו ולהתרחק מאמירת שקר. לכן אין צורך בהשבעת העדים. שבועה בדין תורה אפשרית רק כאמצעי לחץ על עדים החוששים לבוא ולהעיד או כחובה על בעל דין כשיש חשש שהוא משקר כנתבע או לפני גביה כשהוא התובע.
נסיים במדרש נוסף על פסוק זה המלמדנו עיקר מוסרי חשוב. הפסוק במשלי מכריז:
"חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ אָלָה יִשְׁמַע וְלֹא יַגִּיד" (כ"ט כד).
מסביר המדרש במה דברים אמורים "ראובן גנב לשמעון ולוי ידע ביה, אמר לו אל תפרסמני ואנו נחלוק בשלל. למחרת נכנס לבית הכנסת שמע קול מכריז ואומר "והוא עד או ראה או ידע" מה יעשה, ישתוק והלא כבר הכריזה התורה, "והוא עד או ראה או ידע" (ויקרא רבה פרשה ו ד"ה חולק עם). רווח נוסף הרווחנו, בהיתר, מפסוק זה- המחפה על הגנב וחולק עמו איננו טוב יותר מהגנב עצמו, הוא מושבע ועומד שלא לעשות זאת.
כמה מוסר השכל טמון בפסוק בודד זה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













