ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- עבודת הקודש להחיד"א
- ציפורן שמיר
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מצוות התפילה וערכה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ג´ולייט דונה בת אסתר ואהרן
קנ"ח יַרְגִּיל עַצְמוֹ לִהְיוֹת בַּיְשָׁן כִּי הַבּוּשָׁה מְבִיאָה לִידֵי יִרְאַת חֵטְא וְשָׁנִינוּ עַז פָּנִים לְגֵהֵינָם וּבוֹשֶׁת פָּנִים לְגַן עֵדֶן וְהַבּוּשָׁה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה סִימָנֵי יִשְׂרָאֵל.
קט"ן יִתְרַחֵק מִמִּדַּת אַכְזָרִיּוּת כִּי הִיא מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא וְיִהְיֶה לִבּוֹ רַךְ וְרַחְמָן וְכֹל הַמְּרַחֵם מְרַחֲמִין לוֹ וִידִיעַת הַהֲפָכִים אַחַת הִיא וְגַם זוֹ מִסִּימָנֵי יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת רַחֲמָנִים.
ק"ס יְקַבֵּל כֹּל אָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וְאָמַר רַבִּי טוּבְיָה 2 הַמַּלְבִּין שִׁינַּיִם לַחֲבֵרוֹ יוֹתֵר מִמַּשְׁקֵהוּ חֵלֶב שֶׁנֶּאֱמַר וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב 3 .
קס"א הִדּוּר מִצְוָה שֶׁיְּהֵא שָׂמֵחַ הַרְבֵּה בַּעֲשִׂיָּיתָהּ וְכָתְבוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דְּנוֹטֵל שָׂכָר עַל עֲשִׂיָּיתָהּ בְּשִׂמְחָה יוֹתֵר מֵהַמִּצְוָה גּוּפָהּ וְאֶפְשָׁר דְּנוֹטְרִיקוֹן שִׂמְחָה הוּא שִׂמְחַת מִצְוָה חִיּוּב הוּא. וְיִצְדַּק מְאֹד דֶּרֶךְ הַמְּפָרְשִׁים בְּמַאֲמָר גָּדוֹל הַנֶּהֱנֶה מִיְּגִיעוֹ שֶׁשָּׂמֵחַ בְּמִצְוֹת דְּהַשִּׂמְחָה לְבַד חוּץ מִגּוּף הַמִּצְוָה הוּא גָּדוֹל מִיְּרֵא שָׁמַיִם שֶׁעוֹשֶׂה הַמִּצְוֹת דְּהַשִּׂמְחָה גְּדוֹלָה מֵהַמִּצְוָה.
קס"ב יִזָּהֵר מִמַּחְשָׁבוֹת רָעוֹת וְאִם בָּא לוֹ מַחֲשָׁבָה רָעָה יַעֲבִיר יַד יְמִינוֹ עַל מִצְחוֹ שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים וְיִשְׁתּוֹק מְעַט וִיכַוֵּין בְּשֵׁם קר"ע שט"ן. (וְעַיֵּין בְּסֵפֶר שׁוּשָׁן סוֹדוֹת כְּתִיבַת יד).
קס"ג מִצְוָה שֶׁאֵין לֵהּ תּוֹבְעִין רְדוֹף אַחֲרֶיהָ בְּלֵב שָׁלֵם וְטוֹב לָךְ.
קס"ד טוֹב לְהִסְתַּכֵּל תָּמִיד לַשָּׁמַיִם כִּי הוּא מוֹעִיל לְיִרְאַת שָׁמַיִם כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב 4 כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂי אֶצְבְּעֹתֶיךָ וְכוּ' מָה אֱנוֹשׁ וְכוּ'. וּכְתִיב עַיְנַי לִשְׁמַיָּא נִטְלֵת וּמַנְדְּעִי עֲלַי יְתוּב 5 .
קס"ה יַחְשׁוֹב תְּחִילָּה מָה שֶׁרוֹצֶה לְדַבֵּר וְיִהְיוּ פִּיו וְלִבּוֹ שָׁוִין וְאָז מְקַדֵּשׁ הַפֶּה הָרוֹמֵז לַשְּׁכִינָה כַּבְ יָכוֹל. וּרְעָדָה יִהְיֶה לוֹ כִּי הַפֶּה רוֹמֵז לַשְּׁכִינָה שפֶּה גִּימַטְרִיָּה שְׁכִינָה לשו"ן גִּימַטְרִיָּה שְׁכִינָה עִם הַכּוֹלֵל. קוֹל וְדִיבּוּר רוֹמֵז לְקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא 6 וַיִּרְאֶה כַּמָּה פּוֹגֵם הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ 7 אר"ש לֹא מְטוֹהָרָה 8 אוֹי לוֹ אוֹי לְנַפְשׁוֹ אֲשֶׁר בִּדְבָרוֹ מַעֲרִיב עֲרָבִים 9 הָלַךְ חֲשֵׁכִים 10 .
קס"ו מאהב"ה רָאשֵׁי תֵּיבוֹת מַחֲנִיפִין אֶת הָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. וּמוּתָּר לְהַחֲנִיף ג' 11 :
אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם שְׁלוֹם הַבַּיִת, רַבּוֹ שֶׁיְּלַמְּדֶנּוּ תּוֹרָה, תַּלְמִידוֹ כְּדֵי שֶׁיִּלְמַד מִמֶּנּוּ.
קס"ז חַיָּיב לַחֲבֵרוֹ מַנֵּה וְאֵין לוֹ, טוֹב שֶׁיְּפַיְּיסֶנּוּ שֶׁיַּמְתִּין לוֹ וְלֹא יִדְחֵנוּ בְּלֵךְ וָשׁוּב וְכַיּוֹצֵא כִּי הָאֱמֶת יְסוֹד בִּנְיָן וְכָּזְבִּי בַת נְשִׂיא מִדְיָן 12 .
קס"ח לְעוֹלָם יוֹדֶה עַל הָאֱמֶת וְלֹא יֵבוֹשׁ אַף מִקָּטָן שֶׁבִּקְטַנִּים וְאָמְרוּ מוֹדִים דְּרַבָּנָן הַיְינוּ שְׁבָחַיְיהוּ.
קס"ט מִצְוָה רַבָּה לָדוּן לְכַף זְכוּת אַף אִם נִרְאָה חוֹבָה יַכְרִיעֵהוּ לִזְכוּת וְדַע כִּי כְּפִי הַנְהָגָתְךָ עִם בְּנֵי אָדָם כָּךְ יִתְנַהֲגוּ בַּשָּׁמַיִם עִמָּךְ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה שֶׁיּוֹרֵד עַל פִּי מִדוֹתָי"ו 13 .
ק"ע עַל כֹּל מִצְוָה שֶׁחוֹשֵׁב יֹאמַר בְּלִי נֶדֶר. וְעַל דְּבַר הָרְשׁוּת יֹאמַר אִם יִגְזוֹר ה'. וְאִם עָשָׂה וְהִצְלִיחַ אוֹ הִרְוִיחַ יֹאמַר עָשִׂיתִי אוֹ הִרְוַחְתִּי בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ וְעֶזְרָתוֹ.
קע"א אִם יָדַעְתָּ בְּשׂוֹרָה טוֹבָה לַחֲבֵירְךָ מָהֹר יִמְהָרֶנָ"ה לוֹ 14 אֶת בֶּשֶׂ"ר בָּמִדְבָּ"ר 15 וְחָיְיתָה נַפְשׁוֹ בִּגְלָלְךָ 16 כִּי הַמְבַשֵּׂר טוֹב מֵשִׁיב הָרוּ"ח 17 וְכָּל קֳבֵל דְּנָה 18 הִזָּהֵר מִלְּבַשֵּׂר בְּשׂוֹרָה רָעָה וְאִם יָדַעְתָּ דָּבָר רַע אוֹ שְׁמוּעָה רָעָה לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ 19 כִּי אַתָּה גּוֹרֵם נֶזֶק גָּדוֹל שֶׁהַשּׁוֹמֵעַ יִתְעַצֵּב וִימַעֵט בַּעֲבוֹדַת ה' וְהָעָוֹן תָּלוּי בְּךָ וּכְתִיב מוֹצִא דִּבָּה הוּא
כְּסִיל 20 .
עק"ב הַמְסַפֵּר שֶׁבַח אַדָּם בְּחָכְמָה אוֹ עוֹשֶׁר אוֹ בָּנִים וְכַיּוֹצֵא חַיֵּיב לְבָרְכוּ שֶׁלֹּא יִשְׁלוֹט בּוֹ עַיִן הָרַע. וְאִם נוֹתֵן עַיִן הָרַע בַּחֲבֵירוֹ כֵּן יִנָּתֵן בּוֹ. מִלְּבַד עָנְשׁוֹ יַעֲלֶה בָּאְשׁוֹ 21 .
קע"ג אִם יַכְעִיסֶנּוּ חֲבֵירוֹ יִשְׁתּוֹק וְאִם יְדַבֵּר לוֹ יִהְיֶה בְּקוֹל רִצּוּי וְנָמוּךְ וְיוֹעִיל שֶׁלֹּא יִשְׁלוֹט גַּם בּוֹ כַּעַס וְזֶה תּוֹעֶלֶת בְּעֵת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁלֹּא יִפְרֶה וְיַרְבֶּה וְיִהְיֶה עֲקַר שֶׁאֵינוֹ מוֹלִיד וְאָמַר כָּל הָעָם בָּרוּךְ שְׁעָקָר"וֹ 22 הַמָּקוֹם יִהְיֶה בְּעֶזְרוֹ 23 וְהָיָה אַדִּירוֹ 24 .
קע"ד אָסוּר לִשְׂמוֹחַ בְּתַקָּלַת חֲבֵירוֹ אוֹ בְּמִיעוּט יְדִיעָתוֹ בַּתּוֹרָה אוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
קע"ה הַמִּתְלוֹצֵץ וְשׁוֹחֵק בְּמֵי שֶׁזָּהִיר בַּעֲבוֹדַת ה' אוֹי לוֹ כִּי דְבַר ה' בָּזָה וְכוּ' 25 וְעוֹד שֶׁמָּא יִמָּנַע הַצַּדִּיק מֵעֲבוֹדָתוֹ וְעוֹד כִּי מִי שֶׁעֲדַיִין לֹא נִתְחַנֵּךְ בָּעֲבוֹדָה וְעָלָה עַל לִבּוֹ לְמַלֵּא אֶת יָדוֹ 26 נִמְנָע מִתּוֹךְ הַשְּׂחוֹק. וְעוֹד שֶׁדּוֹמֶה לְלִיסְטִים הָעוֹמֵד בַּדֶּרֶךְ וְהוֹרֵג אוֹ מְבַזֶּה הַמֵּבִיא דּוֹרוֹן לַמֶּלֶךְ.
קע"ו יִתְרַחֵק מֵהַכִּיעוּר וּמֵהַדּוֹמֶה לוֹ 27 וְלֹא יָבִיא עַצְמוֹ לִידֵי חֲשָׁד וְיַחֲטִיא רַבִּים שֶׁיְּסַפְּרוּ בִּגְנוּתוֹ וְנָשָׂא הָצָעִי"ר עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנוֹתָם 28 .
קע"ז וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף 29 כְּגוֹן שֶׁאוֹמֵר פְּלוֹנִי שֶׁדִּיבֵּר כָּךְ כִּיוֵּין לְרָעָה אוֹ לִרְמוֹז זֶה וְכַיּוֹצֵא וּפֵירְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מַפְרִיד אַלּוּף הַיְינוּ מַפְרִיד אֵל מִדַּת חֶסֶד מֵאֱלֹהִים גִּימַטְרְיָא פ"ו וּמְעוֹרֵר הַדִּינִין וּמְסַלֵּק הָרַחֲמִים וְגֶחָלִים חוֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ 30 .
קע"ח הַפּוֹגֵם פִּיו בְּדִבְרֵי נְבָלָה פּוֹגֵם בְּנַפְשׁוֹ וַאֲפִילּוּ נֶחְתַּם לוֹ גְּזַר דִּין שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה לְטוֹבָה נֶהְפָּךְ לְרָעָה וּמְטַמְּאִין אוֹתוֹ בְּקֶרִי אוֹ לְבַטָּלָה וְנִדּוֹן בְּמִיתָה עוֹלָמִית וְאֵין תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת אַרְבָּעִים יוֹם וּבְהֵיכַל נוֹגַהּ שִׁשָּׁה מַלְאָכִים עִם רמ"ה כִּתּוֹת מְנַדִּין אוֹתוֹ לְמוֹצִיא לְבַטָּלָה.
קע"ט לֹא יוֹצִיא דָּבָר מְגוּנֶּה מִפִּיו וְהַכָּתוּב עִקֵּם כַּמָּה אוֹתִיּוֹת לוֹמַר אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה 31 כִּי הָאָדָם עָלוּל לְקַבֵּל טוּמְאָה. וְהַתּוֹרָה אַף שֶׁאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת וּלְכָךְ מַזְכֶּרֶת טוּמְאָה כִּיוְּנָה הַתּוֹרָה לִלְמֹד לְאָדָם הֶעָלוּל לְקַבֵּל שֶׁיְּשַׁנֶּה דִּיבּוּרוֹ כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל.
ק"פ יִדְרוֹשׁ שְׁלוֹם כֹּל אָדָם - הַכֹּל לַאֲתוּיֵי שׂוֹנְאוֹ.
קפ"א לֹא יְכַנֶּה שֵׁם רַע לַחֲבֵירוֹ שֶׁיּוֹרֵד לְגֵהִינָם וְאֵינוֹ עוֹלֶה.
קפ"ב יִתְרַחֵק מֵהָאוֹנָאָה וּבִפְרָט מֵאוֹנָאַת דְּבָרִים וְאוֹנָאַת אִשְׁתּוֹ שֶׁדִּמְעָתָהּ מְצוּיָה 32 וְכֹל הַשְּׁעָרִים נִנְעֲלוּ חוּץ מִשַּׁעֲרֵי אוֹנָאָה וְנִפְרַע עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כַּבְ יָכוֹל וְהוּא פֵּרָעוֹן קָשֶׁה וְחָזָק מְאֹד.
קפ"ג לֹא יְקַלֵּל אִשְׁתּוֹ שֶׁהוּא מְקַלֵּל אֶת עַצְמוֹ כִּי הִיא פַּלְגָא דְּגוּפָא וְכֵן לֹא יְקַלֵּל לְשׁוּם אָדָם כִּי הוּא חֵלֶק אֱלוֹהַּ כַּבְ יָכוֹל וְנִמְצָא מְגַדֵּף כְּלַפֵּי מַעְלָה חַס וְשָׁלוֹם.
קפ"ד יִזָּהֵר לְהָשִׁיב שָׁלוֹם לֶעָנִי כִּי אִם אֵינוֹ מֵשִׁיב אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהוּא גּוֹזְלוֹ דִּכְתִיב גְּזֵלַת הֶעָנִי בְּבָתֵּיכֶם 33 וּפֵירְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הֶעָנִי קְרִי בֵיהּ עֲנִיָּה.
קפ"ה לֹא יִתְקוֹטֵט עִם בְּנֵי בֵּיתוֹ כִּי עַל יְדֵי מְרִיבָה וּקְטָטָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ זֶה עָנִי קָרָא 34 לְסִטְרָא אַחֲרָא לָשֶׁבֶת בַּיִת 35 וּפוֹגֵם בַּשְּׁכִינָה כַּבְ יָכוֹל.
קפ"ו הַמְּרִיבָה בְּבֵית הַיּוֹלֶדֶת גּוֹרֵם סַכָּנָה לַוָּלָד וּבְבֵית חָתָן וְכַלָּה גּוֹרֵם רָעָה 36 חַס וְשָׁלוֹם.
קפ"ז יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִזְרוֹק שׁוּם דָּבָר בַּחֲמָתוֹ כִּי הוּא תִּקְרוֹבֶת לַעֲבוֹדָה זָרָה וְסִטְרָא אַחֲרָא אוֹמֶרֶת דָּא קֻרְבָּנָא דְּאַקְרִיב לְהוּ פְּלָנְיָא 37 .
קפ"ח לֹא יְקַלֵּל הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ כִּי יֵשׁ מַלְאֲכֵי חַבָּלָה הַנִּקְרָאִים אוֹרְרֵי יוֹם שֶׁעוֹנִין אָמֵן וּמַעֲלִין אוֹתָהּ אֶל הַנָּחָשׁ לְמַעְלָה וְכוּלֵי כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ 38 .
קפ"ט לֹא יַפְחִיד לְתִנוֹק לוֹמַר כֶּלֶב קַח אוֹתוֹ וְכַיּוֹצֵא כִּי הַסִּטְרָא אַחֲרָא נִקְרָא בְּשֵׁמוֹת כְּאֵלּוּ וְהָוֵי כְּנוֹתֵן לוֹ רְשׁוּת לָבֹא לָקַחַת הַתִּנוֹק וְשָׁמַעְתִּי מֵאָדָם גָּדוֹל מַעֲשֵׂה נוֹרָא בָּזֶה.
ק"ץ אוֹי לוֹ וּלְנַפְשׁוֹ הָעֲלוּבָה לְעוֹשָׂה מִצְוַת אוֹ נוֹתֵן צְדָקוֹת בִּשְׁבִיל שֶׁיְּכַבְּדוּהוּ בְּנֵי אָדָם וְהוּא מֵאוֹתָם שֶׁאוֹמְרִים נַעֲשָׂה לָנוּ שֶׁם וּכְמוֹ שֶׁהֶאֱרִיכוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ 39 וּבַתִּקּוּנִים.
קצ"א לֹא יִפְתַּח פִּיו לְשָׂטָן כִּי יֵשׁ סַכָּנָה וּבְפֵירוּשׁ אָמְרוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ דַּאֲפִילּוּ אִם הוּא הֶדְיוֹט בָּזֶה דְּבָרָיו עוֹשִׂין פֵּירוֹת וְרָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם שֶׁל שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל.
קצ"ב אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אוֹמְרִים מִקְצָת שִׁבְחוֹ בְּפָנָיו וְכֻלּוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו וְאוֹי עַל הַנּוֹהֲגִים לוֹמַר שֶׁבַח שֶׁאֵין בּוֹ בְּפָנָיו וּגְנוּתוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו.
קצ"ג אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה גְּמִירִי אֵין יֵצֶר הָרַע שׁוֹלֵט אֶלָּא בְּמָה שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֵין לָךְ דָּבָר עוֹמֵד בִּפְנֵי הַתַּאֲוָה כַּעֲצִימַת הָעַיִן.
צד"ק כֹּל הַמַּחְלִיף בְּדִבּוּרוֹ כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה וְיָלְפִי לָהּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מִגְּזֵרָה שָׁוָה 40 .
קצ"ה יִזָּהֵר לִפְרוֹעַ שְׂכַר שָׂכִיר קוֹדֶם תְּפִלָּה מִנְחָה וַאֲפִילּוּ שֶׁיִּקַּח הַמָּעוֹת בְּהַלְוָאָה וְהַרְבֵּה הִקְפִּיד רַבֵּינוּ הָאֲרִ"י זצ"ל עַל זֶה.
קצ"ו אַשְׁרָיו מִי שֶׁיּוּכַל לְהִתְעַנּוֹת עַל חַטֹּאתָיו וְרַבּוּ סְגוּלוֹת הַתַּעֲנִית וּמֵהֶם כִּי הַסִּטְרָא אַחֲרָא אֵין בָּהּ כֹּחַ לִידָּבֵק בְּמִי שֶׁשָּׁרוּי בְּתַעֲנִית.
קצ"ז עַל יְדֵי תַּעֲנִית יָבֹא לִידֵי עֲנָוָה כִּי יַכִּיר מָה הוּא הָאָדָם דְּבִמְנִיעַת מְעַט פַּת יוּתַשׁ כֹּחוֹ.
קצ"ח הַשָּׁרוּי בַּתַּעֲנִית אֵינוֹ בָּא לִידֵי נִסָּיוֹן כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה שֶׁהוּא מְנַסֶּה עַצְמוֹ בְּתַעֲנִית.
קצ"ט נִקְרָא גִּבּוֹר הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ וְרָאוּי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו שְׁכִינָה.
ר אֵין לוֹ מְקַטְרֵג וּתְפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת.
ר"א אִם חַיֵּיב יִסּוּרִין הוּא מַרְאֶה שֶׁמְּקַבְּלָם מֵאַהֲבָה.
ר"ב יֵשׁ מַלְאָכִים שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לַעֲלוֹת אֶלָּא בְּכֹחַ תַּעֲנִית בְּנֵי אָדָם.
ג"ר הוּא סוֹד הַקָּרְבָּן וְחֶלְבּוֹ וְדָמוֹ הֵחֵלּוּ עוֹלִין לְרֵיחַ נִיחוֹחַ כְּמוֹ שֶׁהֶאֱרִיכוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת שֵׁמוֹת.
ד"ר כֹּל הַמַּעֲלוֹת הָאֵלּוּ וְיֹתֵר מֵהֵמָּה 41 שֶׁכָּתְבוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כַּאֲשֶׁר תִּרְאֶה בְּסֵפֶר אוֹר צַדִּיקִים (כִּי מִשָּׁם וּשְׁאָר סִפְרֵי מוֹסֵר וּמֵרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לִקַּטְתִּי פְּנִינִים בְּקוּנְטְרֵסִים אֵלּוּ) הַיְינוּ אִם בַּתַּעֲנִית יְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וְיַחֲזוֹר בִּתְשׁוּבָה וְיִתְעַנֶּה לְכַפָּרָה.
ר"ה כָּתְבוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דְּאִם יַעֲבוֹר אָדֹם חַס וְשָׁלוֹם אֲפִילּוּ עֲבֵירָה קַלָּה שֶׁבָּעוֹלָם כְּאִלּוּ כּוֹפֵר בָּעִיקָּר דְּנִרְאֶה דְּאֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ שֶׁאִם הָיָה מַאֲמִין מִי פֶּתִי אֲשֶׁר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יַעֲבוֹר עַל גְּזֵרָתוֹ עַד כָּאן דִּבְרֵיהֶם. וּבֶאֱמֶת דְּעַל זֶה יִדְווּ הַדָּוִוים וְהַרְבֵּה יֵשׁ לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה וּבַעַל נֶפֶשׁ אַל יָלִיז מַחֲשָׁבָה זוֹ מִנֶּגֶד עֵינָיו 42 וְיַעֲמִיק בָּזֶה וְהָיָה לְאִישׁ צַדִּיק וְיוֹם יוֹם יוֹסִיף בִּפְרִישׁוּת וּדְבֵקּוּת בּוֹ יִתְבָּרֵךְ וּבְתוֹרָתוֹ.
^ 1.נָשִׁים בָּאוֹת מְאִירוֹת אוֹתָהּ (ישעיהו כז יא) וכאן בשׂי"ן שׂמאלית במשמעות שְׁישׂים את ההנהגות בסעיפים ואותיות מאירות.
^ 2.לפנינו מופיע: "אמר רבי יוחנן טוב המלבין שיניים..." (כתובות קיא:) אבל נראה שהנוסח שהיה לפני רבנו הוא תלמוד כת"י ותיקן 130 (https://bavli.genizah.org/ResultPages/Display) מהמאה הארבע עשרה שם מופיע: " א"ר טוב המלבין שינים לחבירו יותר ממשקהו חלב שנ' ולבן שינים מחלב" ..." וכיון שאין רב ששמו "טוב" הגיהו "אמר רבי טוביה".
^ 3.בראשית מט יב
^ 4.תהלים ח ד-ה
^ 5.דניאל ד לא
^ 6.בקול דאיהו ידו"ד... בדבור דאיהו אדנ"י (זוהר - רעיא מהימנא פנחס דף רכח.)
^ 7.הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ (תהלים קמז טו)
^ 8.מליצה ע"פ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה (יחזקאל כב כד). אר"ש היינו דיבור, על פי "וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו" (תהלים כא ג)
^ 9.נוסח ברכות קריאת שמע של ערבית
^ 10.ישעיהו נ י
^ 11.שלושה, כפי שמופיע באור צדיקים (שמוזכר להלן בסעיף ר"ד) הלכות דרך ארץ סעיף כ"א
^ 12.כָּזְבִּי בַת נְשִׂיא מִדְיָן אֲחֹתָם (במדבר כה יח) וכאן במשמעות של שקר וכזב.
^ 13.שֶׁיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו (תהלים קלג ב) וכאן במשמעות של מידות התנהגות
^ 14.מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה (שמות כב טו) כאן במשמעות של מהירות
^ 15.אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר (יהושע כ ח) וכאן במשמעות של בשורה
^ 16.וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ (בראשית יב יג)
^ 17.ע"פ הזכרת הגשמים וכאן במשמעות של רוח אפו
^ 18.כָּל קֳבֵל דְּנָה (דניאל ב יב)
^ 19.שמות כג יג
^ 20.משלי י יח
^ 21.וְעָלָה בָאְשׁוֹ (יואל ב כ)
^ 22.ברוך המקום שעקרו (בית יוסף יורה דעה סימן קצה)
^ 23.סוכה לג.
^ 24.ירמיהו ל כא
^ 25.במדבר טו לא
^ 26. וּמִלֵּא אֶת יָדוֹ לִלְבֹּשׁ אֶת הַבְּגָדִים (ויקרא כא י)
^ 27.חולין מד:
^ 28.מליצה ע"פ וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנֹתָם (ויקרא טז כב)
^ 29.משלי טז כח
^ 30.כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ וַה' יְשַׁלֶּם לָךְ: (משלי כה כב)
^ 31.TBD
^ 32.בבא מציעא נט.
^ 33.ישעיהו ג יד
^ 34.זֶה עָנִי קָרָא וַה' שָׁמֵעַ (תהלים לד ז)
^ 35.ישעיהו מד יג
^ 36.משנה אבות א ה
^ 37.זהר פקודי רסג:
^ 38.זהר פקודי רסו.
^ 39.זהר בראשית כה:
^ 40.ילקוט שמעוני תולדות רמז קטו
^ 41.קהלת יב, יב
^ 42.אַל יַלִּיזוּ מֵעֵינֶיךָ (משלי ד כא)
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הכוח המיוחד של שבת שובה
האם מותר לפנות למקובלים?
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
התלהבות ללא יין
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."
אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.
אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
