ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
פרשת ויקרא עוסקת בסוגי הקורבנות השונים. בין גדולי ישראל נחלקו מה טעמם של הקורבנות. ננסה לעמוד על השיטות השונות סביב שאלו זו.
שיטת הרמב"ם – לתקן את מחשבת העבודה זרה
הרמב"ם כותב במורה הנבוכים (חלק ג פרק מו) שטעם הקרבנות הוא, לתקן את מחשבת העבודה זרה: "בעבור שהמצרים והכשדים, אשר היו ישראל גרים ותושבים בארצם מעולם, היו עובדים לבקר ולצאן, כי המצרים עובדים לטלה, והכשדים עובדים לשדים אשר יראו להם בדמות שעירים, ואנשי הודו עד היום לא ישחטו בקר לעולם. בעבור כן צוה לשחוט אלה השלשה מינין לשם הנכבד כדי שיודע כי הדבר שהיו חושבים כי הם בתכלית העבירה הוא אשר יקריבו לבורא, ובו יתכפרו העונות. כי כן יתרפאו האמונות הרעות שהם מדוי הנפש, כי כל מדוה וכל חולי לא יתרפא כי אם בהפכו".
קושיות על שיטת הרמב"ם
הרמב"ן חלק על דברי הרמב"ם וכתב נגדו נחרצות (ויקרא א, ט): "והנה הם דברי הבאי". ומקשה הרמב"ן על הרמב"ם מספר קושיות:
א. וכי כל הקורבנות נועדו רק להוציא מליבם של שוטים, ועל כך כתוב נאמר שהם: "לחם אשה לריח ניחוח"?
ב. הפתרון של הרמב"ם לא יעזור, כי אותם אנשים יחשבו שמקריבים לצורך המזל של הטלה השור וכדומה?
ג. כבר נוח הקריב קורבנות ל-ה' עוד לפני שהיו את דעות הטועים בעולם?
ד. לשיטתו של הרמב"ם, מדוע לעתיד לבוא נצטרך להקריב קורבנות?
שיטת הרמב"ן בטעם א' - שנחוש שאנו נקרבים על המזבח
הרמב"ן הביא שני פירושים שונים לטעמם של הקורבנות:
הטעם הראשון, שהאדם צריך לחוש שהוא בעצמו היה צריך להיות במקום הקורבן: "כי בעבור שמעשי בני אדם נגמרים במחשבה ובדבור ובמעשה, צוה השם כי כאשר יחטא יביא קרבן, יסמוך ידיו עליו כנגד המעשה, ויתודה בפיו כנגד הדבור, וישרוף באש הקרב והכליות שהם כלי המחשבה והתאוה, והכרעים כנגד ידיו ורגליו של אדם העושים כל מלאכתו, ויזרוק הדם על המזבח כנגד דמו בנפשו, כדי שיחשוב אדם בעשותו כל אלה כי חטא לאלהיו בגופו ובנפשו, וראוי לו שישפך דמו וישרף גופו".
קושיות על הסבר הראשון של הרמב"ן
על הסבר זה של הרמב"ן ניתן להקשות מספר קושיות:
א. ישנם קורבנות שאינם נשרפים כליל, ואין בהם את התהליך שהאדם מקריב את עצמו?
ב. ישנם קורבנות שהם אינם כנגד כפרה על חטאי האדם, אלא כביטוי להודיה, לשמחה וכדומה, כגון בקורבנות מנחה, שלמים ותודה.
ג. בשעת הקרבת קורבנות ציבור, אין בהם תחושה שנשפך דמו של האדם ונשרף גופו, שהרי הקורבן הוא בשם כל הציבור כולו?
שיטת הרמב"ן בטעם ב' והמהר"ל – התבטלות לרצון ה'
הסבר הנוסף שמביא הרמב"ן הוא התבטלות כלפי רצון ה': "ועל דרך האמת יש בקרבנות סוד נעלם... לא אמרתי לכם זבחו אלא כדי שיאמר ויעשה רצוני".
כעין זה כותב המהר"ל (תפארת ישראל - פרק שישי): "מדברי חכמים נראה, שאין לומר כי המצות שנתן השם יתברך בשביל המקבל שהוא האדם, (אלא) רק הם גזירות מצד השם יתברך הגוזר על עמו גזירות כמו מלך הגוזר גזירה על עמו".
שיטת הרש"ר הירש – הקורבנות כסמליות
הרש"ר הירש (בספר המצוות כסמלים) נתן הסבר אחר לכל ציווי הקורבנות. הוא ביאר שהקורבנות כמו שאר המצוות מבטאים משהו סמלי. כל קרבן מבטא באופן סמלי רעיון רוחני שאנו רוצים לבטא. קורבן חטאת מבטא את הסמליות של הרצון שלנו לבקש מחילה מהבורא, קורבן תודה מבטא באופן סמלי את הרצון שלנו להודות, וכן שאר הקורבנות.
שיטת הרב קוק – תיקון האנושות
הרב קוק חלק בתוקף על הרש"ר הירש וכתב (אורות המצוות עמ' 17): "כשחודרים בעמקי הדעה, רואים שאין המצוות ענינים סימבוליים, להזכיר ולחקות איזה עומק על הדימיון לבד, כי אם הם עניינים שעושים את ההויה האנושית העולמית".
לסיום
הובאו 5 טעמים למצוות הקורבנות. נראה שכל אחת מהתשובות יש לה רובד אמיתי, בין אם זה כדי להבדל מעובדי הע"ז, בין אם זה כדי שנחוש שאנו מקריבים עצמנו ל-ה', בין אם זו גזירה אלוקית, ובין אם זה מבטא לנו רובד סימבולי סמלי, ובין אם זה לצורך תיקון רוחני שורשי בנפשנו.
המשותף לכל הדעות הוא שהקרבן היא מלשון "התקרבות", ומלשון "קרַב", ומלשון "קרביים". אדם צריך לחוש שהוא בקרַב למסור את נפשו כדי להתקרב לה', ושמעשיו יבואו מתוך הקרביים שלו, מתוך העצמיות שלו.
שנזכה להתקרב אל ה' בכל לבנו, וה' הטוב יקרבנו אליו באהבה גדולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
