ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
אדר ב' תשע"ה
השאלה
האם התפילין המוכנות בפרויקט שבו משתתפים נערים שעדיין אינם בני מצווה, כשרות?
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
453 - הכאת העוף במכת חשמל מיד לאחר השחיטה
454 - כשרות תפילין המוכנות בסיוע ילדים לפני גיל בר מצווה
455 - מכירת חמץ בפחות משוויו של החמץ
טען עוד
יש יתרון חינוכי גדול בכך שהנערים שותפים בהכנת התפילין, ובלבד שהשתתפותם תהיה בהקפדה על הכללים המפורטים להלן.
מכל מקום, חידוש דרך זו בחיבוב מצוות התפילין, כחידושים אחרים, אפשרי רק אם הוא מקובל על דעתו של המרא דאתרא במקום שבו רוצים להנהיג חידוש כזה.
ישנן מספר פעולות בדרך עשיית התפילין שצריכות להיעשות דווקא על ידי גדול. על פי מה שנמסר לנו, בפרויקט המדובר אכן מקפידים שהפעולות הללו תיעשנה בעיקר על ידי גדולים, והילדים רק מסייעים, ואף מלמדים אותם שדברים אלו צריכים להיעשות דווקא על ידי גדולים.
ישנן פעולות שכשר לעשותן רק מי שהוא בר חיוב במצווה, וקטן מופקע לגמרי מעשייתן אף אם גדול 'עומד על גביו', וישנן פעולות שקטן כשר לעשותן אם גדול 'יעמוד על גביו' ויכוון לעשותן 'לשמה'.
1. לכתיבת פרשיות התפילין 1 ולעשיית ה'ש' על התפילין של ראש 2 : קטן שהגיע לחינוך פסול גם בדיעבד ואף אם גדול 'עומד על גביו' 3 . בן י"ג כשר לכתחילה, בתנאי שידוע שהביא ב' שערות, או שהתמלא זקנו 4 . אם לא התקיים אחד מתנאים אלו, הוא פסול גם בדיעבד 5 . בן י"ח שלא התקיים בו אחד מתנאים אלו, כשר רק בדיעבד 6 .
2. להכנת הבתים, לתפירת התיתורא ולכריכת 'מטלית' ושיער סביב הפרשיות: קטן שהגיע לחינוך פסול גם בדיעבד. בן י"ג כשר לכתחילה בתנאי שידוע שהביא ב' שערות או שהתמלא זקנו; ואם לא התקיים אחד מתנאים אלו, כשר רק בדיעבד 7 .
3. עשיית הקשרים ('ד' ברצועת תפילין של ראש, 'י' ברצועת תפילין של יד): קטן שהגיע לחינוך, פסול גם בדיעבד. בן י"ג כשר לכתחילה אם גדול עומד על גבו ומצווהו לעשות לשמה, אף שלא ידוע שהביא ב' שערות ולא התמלא זקנו 8 .
4. השחרת הרצועות: קטן שהגיע לחינוך כשר לכתחילה, אם יש גדול שעומד על גביו 9 .
^ 1. שו"ע או"ח לט, א.
^ 2. שם סעיף ב, וכפי שביארו: ט"ז שם סק"ב; מגן אברהם שם ס"ק ו; ביאור הגר"א שם; משנה ברורה שם ס"ק י (ועוד) על פי דברי הרמב"ם בהלכות תפילין ג, טז (שמהם עולה שלעשיית הש' ודאי פסול, אלא שדנו הפוסקים בשאלה אם פסול זה משליך גם על כלל עשיית הבתים או לא, כדלהלן).
^ 3. משנה ברורה שם ס"ק ח וס"ק י.
^ 4. מגן אברהם שם ס"ק א; משנה ברורה שם ס"ק ג-ד וביאור הלכה שם ד"ה או קטן.
^ 5. פשטות לשון השולחן ערוך הנ"ל "פסול", וכפי שעולה גם מדברי המשנה ברורה שם ס"ק י) והביאור הלכה ד"ה כל שפסול שלא הכשיר בדיעבד אלא בבן י"ח.
^ 6. ביאור הלכה שם ד"ה או קטן.
^ 7. הדין לכתחילה הוא משמעות לשון הרמב"ם (הלכות תפילין ג, טז) והשולחן ערוך (שם סעיף ב) שכל הפסול לכתיבת תפילין פסול לכל עשייתן, התפירה ועשיית הבתים (חיפוי התפילין בעור בלשון הרמב"ם) נכללת ב"עשייתן" לפי דברי הרמב"ם "מפני השי"ן שעושין בעור". הבית יוסף (שם) ביאר שאף על פי שהטעם הוא "מפני השי"ן" נכללת כל עשיית הבתים ותפירתם בפסול זה "שאין לחלק בין קצת עשיה לקצת עשיה", כלומר בין שלבים שונים של אותה "עשיה" - עשיית הבתים הכוללת גם את תפירתם. ברם נחלקו האחרונים אם משמעות הדברים היא שכל שלבים אלה של "עשיית" התפילין צריכים להיות בידי מי שכשר לכותבן מדאורייתא, או שמשמעותם היא שמדרבנן בלבד אסרו את העשייה כולה על ידי הפסול לכתיבה משום שפסול הוא מן התורה לעשיית השי"ן.
למחלוקת זו נפקא מינה לעניין מי שהגיע לגיל מצוות אך לא נבדק אם הביא ב' שערות או לא, שכן לעניין דינים דרבנן סומכים על החזקה שהביא ב' שערות ולעניין דינים דאורייתא אין סומכים עליה, והכריע בעניין זה הביאור הלכה (שם ד"ה כל שפסול) שאף שלכתחילה אין לעשות את הבתים או לתפור את התפילין על ידי בן י"ג שלא ידוע אם הביא ב' שערות או לא, מכל מקום בדיעבד יש לסמוך על הסברה שפסולו של קטן לפעולות אלה הוא מדרבנן וממילא בן י"ג כשר לגביהן אפילו לא ידוע אם הביא ב' שערות.
עוד כתב הביאור הלכה (ד"ה בכל תיקון) שלא רק עצם עשיית הבתים אלא גם "צמצום ריבוע הבתים" וכן כריכת הפרשיות בשיער - כיוון שמעכבות הן בכשרות התפילין מהלכה למשה מסיני, נכללות ב"כל תיקון עשייתן" ועל כן גם בהן פסול קטן. הביאור הלכה אומנם הזכיר רק את הכריכה בשיער, אבל פשוט הדבר שכוונתו גם לכריכת המטלית שהרי דין שתיהן שווה ונכלל באותה הלכה למשה משיני שאליה ציין הביאור הלכה, וכמבואר ברמב"ם (הלכות תפילין ג, א). עם זאת פסול זה אינו חמור יותר מפסול עשיית עיקר הבתים והתפירה, וממילא גם לגביו נוגעת המחלוקת אם מן התורה הוא או מדרבנן ומסקנתו הנ"ל של הביאור הלכה שבן י"ג שלא ידוע אם הביא ב' שערות או לא כשר בדיעבד.
יש לציין שאף שכשרות זו מבוססת על העמדת בן הי"ג על החזקה שהביא שערות (אף שהדבר לא נבדק) וראייתו כגדול, וגדול לכאורה מוחזק כמי שיודע לעשות "לשמה" (אם לימדוהו שכך הדין) בלי שיהיה גדול אחר "עומד על גביו" בשעת מעשה, בכל אופן התנה הביאור הלכה את ההיתר לעשות את קשר התפילין על ידי בן י"ג שלא ידוע אם הביא ב' שערות (ראה להלן) אלה בעמידת גדול על גביו של בן הי"ג.
הדרישה לעשייה על ידי גדול בנוגע ליתר הפעולות האמורות חמורה יותר (כפי שעולה מדברי הביאור הלכה) ומסתבר אפוא שבה יש מקום לדרוש את עמידת הגדול על גבי הקטן מקל וחומר, ומסתבר שהסיבה שלא כתב הביאור הלכה כך היא משום שבנוגע ליתר הפעולות בלאו הכי הכשיר רק בדיעבד, ולעניין בדיעבד ייתכן שאם סומכים על ראיית בן הי"ג כגדול אין מקום שלא לסמוך עליו שעשה הכול "לשמה" גם ללא שיעמוד אחר על גביו.
^ 8. ביאור הלכה (שם, ד"ה בכל תקון), ומסתבר, אף שלא כתב כך בפירוש, שטעמו מבוסס על הבנת המציאות הפשוטה שקשה לסמוך על "גדול" זה, שאך לפני זמן קצר "קטן" היה, ושוודאי גם שלא הורגל בעשיית תפילין "לשמה" (ובענייננו יש להוסיף גם את ההתרגשות האפשרית כגורם משפיע), שידע ויזכור לכוון "לשמה" בשעת מעשה, אם לא יעמוד גדול אחר על גביו ויזכיר לו זאת.
דברים אלה נאמרו בביאור הלכה בהקשר של הכשר הקשר לכתחילה. אך לעניין דיעבד, מסתבר שכמו שהכשיר בדיעבד את עשיית הבתים וכו' על ידי בן י"ג, שלא ידוע אם הביא שערות, ללא שהדבר יותנה בדרישה שיעמוד גדול על גביו, הוא הדין - וקל וחומר - לעניין הקשירה (וכנ"ל בהערה הקודמת).
^ 9. משנה ברורה סימן לג ס"ק כג וביאור הלכה שם ד"ה אפילו בדיעבד.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.













