ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שנה טובה באתר ישיבה!
בית המדרש הלכה מחשבה ומוסר שיעורי אמונה נוספים

תפקידנו לעת הזאת

הראיני את מראיך- דמותם של ישראל שהם ביסוד אנשי חסד ופתוחי לב, ובעת צרה נתגלה דמותם; השמיעיני את קולך- כח התפילה של כלל ישראל; הראיני את מראיך והשמיעיני את קולך, ואנו נוכחים בתחילת התעוררות הלבבות לאחווה, רעות וחסד איש לרעהו, ושערי תפילה נפתחים לשיח לפני ד' לרחם על עמו ישראל.
לחץ להקדשת שיעור זה
כתב הרמב"ם בספר המצוות ל"ת נ"ח:
"שהזהירנו מלירא מן הכופרים בעת המלחמה ושלא נברח מפניהם, אבל חובה עלינו להתגבר ולעמוד כנגד העם האחר, וכל מי שיסוג אחור ויברח, כבר עבר על ל"ת, והוא אמרו יתעלה, 'לא תערוץ מפניהם' (דברים ז' כ,א) ונכפלה האזהרה ואמר "לא תיראום (ג' כ"ב) ונכפל הצווי בזה העניין הרבה, כלומר שלא יברחו ושלא ישובו לאחור בעת המלחמה, כי בענין זה אפשר לקיים אמונת האמת", עכ"ל הרמב"ם.

ונ"ל שאם כי לכאורה משמע שהאזהרה הנ"ל היא רק על הלוחם, אבל מהמקור של הרמב"ם נראה שסובר שהאיסור הוא לא רק על הלוחם, אלא לעם בכללו שהרי הפסוקים שהביא הרמב"ם הם דברי משה רבינו ודברים אלו קובעים לאו ואיסור, וזה נאמר עוד קודם שנלחמו כשעדין לא הייתה מלחמה. בראשונה מוזכר איסור לא לפחד בפרשת המרגלים, בדברים א' כ"ט, "לא תערצון ולא תיראון", ושם עדיין לא היה עת מלחמה, והיו בקדש ברנע, ואחרי זה: "ואת יהושע צויתי לא תיראום", וכן בפרק ז' "לא תערוץ מפניהם" עוד לא היו בא"י ולא בקשרי המלחמה.

על הפסוק "ופרעה הקריב ויצעקו בני ישראל אל ד'", שואל המדרש - ולמה עשה להם הקב"ה כך? ומסביר המדרש - משל לבת מלך שלסטים פגעו בה וצעקה למלך הציליני. והצילה ונשאה לאשה, והיה מתאווה שתדבר אליו ולא רצתה, גירה בה שוב את הליסטים, והתחילה לצעוק למלך, אמר לה - לכך הייתי מתאווה. כך ישראל במצרים, צעקו אל ד' והצילם, והיה מבקש לשמוע קולם וגירה לפרעה לרדוף אחריהם, מיד ויצעקו אל ד', ולכך נאמר 'יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה, הראיני את מראיך השמעיני את קולך'.

רואים מכאן יסוד חדש, שמן השמים מזמינים צרות לישראל כדי שיתפללו לד', הראיני את מראיך, היינו דמותם של ישראל שהם ביסוד אנשי חסד ופתוחי לב, ובעת צרה נתגלה דמותם, השמיעיני את קולך, היינו כח התפילה של כלל ישראל. הראיני את מראיך והשמיעיני את קולך, ואנו נוכחים בתחילת התעוררות הלבבות לאחוה ורעות וחסד איש לרעהו, ונפתחים שערי תפילה לשיח לפני ד' לרחם על עמו ישראל.

תפקידנו בשעה זו, להתחזק בתורה, באמונה ובבטחון, וכולנו תקוה כי לא יטוש ד' את עמו ונחלתו לא יעזוב, ובהר ציון תהיה פליטה והיה קודש, וזכות אבות עם זכות ארץ ישראל תעמוד לנו כאמור:
וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק, ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור.

עוד בנושא שיעורי אמונה נוספים

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il