ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- מלאכות שבת
במסכת יומא (דף פד ע"ב) כתוב "ואין עושין דברים הללו (כלומר, מחללים שבת לצורך פיקוח נפש) לא על ידי נכרים ולא על ידי כותיים, אלא על ידי גדולי ישראל". לכאורה יש באמירה זו שני חידושים:
א. עד כה הנחנו שאנו עומדים במצבים בהם יש מתח בין שני דברים: מצד אחד, שמירת השבת; מצד שני, פיקוח נפש. עלינו לבחור אם לחלל שבת בכדי להציל את הנפש, או לוותר על הנפש עבור שמירת השבת. אם ניתן להציל את הנפש ללא חילול שבת, על פניו זו האפשרות העדיפה. יתרה מכך: על פניו אנו עוסקים במצבים בהם אנו מוכרחים לוותר על עיקרון אחד כדי לקיים את השני. לכאורה הגמרא כאן מתארת מציאות בה אין סתירה בין שמירת השבת והצלת הנפשות: הנכרי, שאינו אמור לשמור שבת, יציל את הנפש, וישראל ישמור על השבת. כך אין ויתור על אף אחד מהעקרונות! אך מהגמרא משמע שיש מקרים בהם יש לבחור לחלל את השבת, למרות זאת.
ב. גם אם נאמר שיש לחלל שבת עבור פיקוח נפש, מדוע האפשרויות הן "נכרים" או "גדולי ישראל"? האם אי אפשר להציל את הנפשות על ידי אנשי ישראל שאינם לא נכרים וגם לא גדולי ישראל?
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
16 - פיקוח נפש בשבת
17 - מי מצווה לחלל שבת להצלת נפשות?
18 - שיבת היוצאים למטרות הצלה בשבת
טען עוד
הראבי"ה (חלק ב סימן תקלא) אומר כך מפורשות: אם מבחינת פיקוח הנפש אין יתרון של ישראל על פני הנכרי, וודאי עדיף שהנכרי יבצע את הפעולה האסורה ליהודי. הוא גם מוסיף מילת פרשנות לגמרא: "אלא אפילו על ידי גדולי ישראל". כלומר, מבחינה עקרונית אם אין סתירה בין השבת ובין פיקוח הנפש, מוטב שיישמרו שניהם. אך כאשר יש לחלל שבת, אין עניין למצוא אדם אחר: אפילו גדולי ישראל מחללים שבת עבור פיקוח נפש.
הרא"ש אינו מזכיר את כך שאיננו סומכים על הנכרי, אך אומר שעצם החשיבה כיצד לשמור על השבת במציאות של פיקוח נפש עלולה לעכב את הטיפול באירוע. עיכוב זה עלול לעלות בחיי אדם, ולכן אומר שאסור להתחיל לחפש נכרי כדי לחסוך לנו חילול שבת.
הרמב"ם (הלכות שבת פרק ב הלכה ג) מסביר את הגמרא באופן מפתיע: הוא אומר שיש חשש שאנשים יזלזלו בשבת. אם הרב אומר לנכרי לחלל שבת בשביל פיקוח נפש, בשבת הבאה אדם מן השורה יחשוב שמותר לומר לנכרי לעשות פעולה בשבת שאסורה לנו, עבורנו, ולא יבין שהסיבה שהיה מותר להורות לנכרי לחלל שבת עבורנו הייתה בשל פיקוח הנפש. זה דבר מדהים: במצב זה ניתן לשמור את השבת וגם להציל את הנפש, ובכל זאת, כדי שאנשים לא יזלזלו בשבת, אנו אומרים ליהודי לחלל שבת! כנראה שצריכים להסביר שמכיוון שיש פיקוח נפש, יש היתר לחלל שבת – השבת הותרה. אמנם אפשר לעקוף את ההיתר ולבקש מהנכרי לפעול עבורנו, אך זה עלול ליצור תקלות בעתיד. לכן עדיף לנצל את ההיתר וכך לחזק את שמירת השבת בעתיד.
הרמב"ם מוסיף שגם יש להימנע מחילול השבת על ידי קטנים או נשים: קטנים עלולים לחשוב שאין חשיבות לשמירת השבת שלהם, ונשים, הפטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן, עלולות לחשוב שחובת שמירת שלהן פחות חשובה משמירת השבת של גברים. לכן הרמב"ם אומר שמוטב שהגברים יחללו את השבת בשביל פיקוח נפש, בכדי שהנשים לא יחשבו שאמרנו להן לחלל שבת בגלל ששמירת השבת שלהן פחות חשובה, חלילה.
הרמב"ם מסיים בלשון מעניינת: "אלא על ידי גדולי ישראל וחכמיהם". לכאורה משמע שיש עניין שדווקא גדולי הדור, או לכל הפחות הרב המקומי, יהיה זה שיחלל את השבת בכדי להציל את הנפשות.
הכסף משנה רואה פער גדול מדי בין חלקי הרמב"ם. מצד אחד, הרמב"ם אומר שכל העניין הוא חשש של זלזול בשבת. מדוע יש צורך שגדולי הדור בדווקא יחללו שבת, רק בכדי למנוע את הזלזול האפשרי? לכן הוא אומר שכוונתם הרמב"ם היא "גדולי ישראל" – כלומר, מעל גיל מצוות, "וחכמיהם" – ולא על ידי מי שאינו בן דעת. בדרך זו מתרגם הכסף משנה את הרמב"ם בתרגום שמסיר את החידוש שלכאורה משמע בדבריו וזה לכאורה דחוק.
לכן הט"ז אומר שלא משמע כך ברמב"ם כלל. בלשון זו הרמב"ם מחדד פן שהתעלמנו ממנו לכל אורך הדרך. עד כה ראינו את שמירת השבת כערך המרכזי, כאשר פיקוח נפש הוא צורך טכני (חשוב ככל שיהיה) שעלינו להתגבר עליו. הט"ז אומר שהרמב"ם מזכיר לנו שהצלת הנפשות זו מצווה! אנו מניחים שביחס לכל מצווה, גדולי הדור, או הרבנים המקומיים מן הסתם משתדלים להיות הראשונים לקיים את המצוות. הרמב"ם בא לחדד שאין הבדל בין מצווה זו וכל מצווה אחרת: גם ביחס להצלת נפשות גדולי הדור וחכמיהם יהיו זריזים למצוות, גם אם נאלצים לחלל שבת בשביל כך.
וכך מגדיר את הדברים גר"ח מבריסק (מובא ברשימות שיעורים של הרב סולוביצ'יק על מסכת יבמות דף ה ע"ב): הצלת הנפש אינה רק דוחה את השבת. הצלת הנפש היא המצווה שיש לבחור לקיים, גם במחיר של חילול שבת. החשבון שכתבנו בתחילת הדברים אינו נכון: אם נעביר את הצלת הנפשות לנכרי, אין בכך דרך "להרוויח" את שני הדברים. יש כאן ויתור על המצווה הגדולה של הצלת נפשות ישראל. לכן כל הגדול מחברו יהיה זריז לחטוף את המצווה הגדולה של הצלת נפשות. לא תעמוד על דם רעך זה כלל גדול בתורה!
כך ראינו את גדולי ישראל עושים בכל הדורות, וכך ראיתי בשבת שעברה, את הזריזים למצוות ממהרים לחלל את השבת עבור הצלת ישראל מיד צרתם. יהא ה' בעזרם ונראה ישועות גדולות במהרה!
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מתנות בחינם
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
