ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- מלאכות שבת
במסכת יומא (דף פד ע"ב) כתוב "ואין עושין דברים הללו (כלומר, מחללים שבת לצורך פיקוח נפש) לא על ידי נכרים ולא על ידי כותיים, אלא על ידי גדולי ישראל". לכאורה יש באמירה זו שני חידושים:
א. עד כה הנחנו שאנו עומדים במצבים בהם יש מתח בין שני דברים: מצד אחד, שמירת השבת; מצד שני, פיקוח נפש. עלינו לבחור אם לחלל שבת בכדי להציל את הנפש, או לוותר על הנפש עבור שמירת השבת. אם ניתן להציל את הנפש ללא חילול שבת, על פניו זו האפשרות העדיפה. יתרה מכך: על פניו אנו עוסקים במצבים בהם אנו מוכרחים לוותר על עיקרון אחד כדי לקיים את השני. לכאורה הגמרא כאן מתארת מציאות בה אין סתירה בין שמירת השבת והצלת הנפשות: הנכרי, שאינו אמור לשמור שבת, יציל את הנפש, וישראל ישמור על השבת. כך אין ויתור על אף אחד מהעקרונות! אך מהגמרא משמע שיש מקרים בהם יש לבחור לחלל את השבת, למרות זאת.
ב. גם אם נאמר שיש לחלל שבת עבור פיקוח נפש, מדוע האפשרויות הן "נכרים" או "גדולי ישראל"? האם אי אפשר להציל את הנפשות על ידי אנשי ישראל שאינם לא נכרים וגם לא גדולי ישראל?
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
16 - פיקוח נפש בשבת
17 - מי מצווה לחלל שבת להצלת נפשות?
18 - שיבת היוצאים למטרות הצלה בשבת
טען עוד
הראבי"ה (חלק ב סימן תקלא) אומר כך מפורשות: אם מבחינת פיקוח הנפש אין יתרון של ישראל על פני הנכרי, וודאי עדיף שהנכרי יבצע את הפעולה האסורה ליהודי. הוא גם מוסיף מילת פרשנות לגמרא: "אלא אפילו על ידי גדולי ישראל". כלומר, מבחינה עקרונית אם אין סתירה בין השבת ובין פיקוח הנפש, מוטב שיישמרו שניהם. אך כאשר יש לחלל שבת, אין עניין למצוא אדם אחר: אפילו גדולי ישראל מחללים שבת עבור פיקוח נפש.
הרא"ש אינו מזכיר את כך שאיננו סומכים על הנכרי, אך אומר שעצם החשיבה כיצד לשמור על השבת במציאות של פיקוח נפש עלולה לעכב את הטיפול באירוע. עיכוב זה עלול לעלות בחיי אדם, ולכן אומר שאסור להתחיל לחפש נכרי כדי לחסוך לנו חילול שבת.
הרמב"ם (הלכות שבת פרק ב הלכה ג) מסביר את הגמרא באופן מפתיע: הוא אומר שיש חשש שאנשים יזלזלו בשבת. אם הרב אומר לנכרי לחלל שבת בשביל פיקוח נפש, בשבת הבאה אדם מן השורה יחשוב שמותר לומר לנכרי לעשות פעולה בשבת שאסורה לנו, עבורנו, ולא יבין שהסיבה שהיה מותר להורות לנכרי לחלל שבת עבורנו הייתה בשל פיקוח הנפש. זה דבר מדהים: במצב זה ניתן לשמור את השבת וגם להציל את הנפש, ובכל זאת, כדי שאנשים לא יזלזלו בשבת, אנו אומרים ליהודי לחלל שבת! כנראה שצריכים להסביר שמכיוון שיש פיקוח נפש, יש היתר לחלל שבת – השבת הותרה. אמנם אפשר לעקוף את ההיתר ולבקש מהנכרי לפעול עבורנו, אך זה עלול ליצור תקלות בעתיד. לכן עדיף לנצל את ההיתר וכך לחזק את שמירת השבת בעתיד.
הרמב"ם מוסיף שגם יש להימנע מחילול השבת על ידי קטנים או נשים: קטנים עלולים לחשוב שאין חשיבות לשמירת השבת שלהם, ונשים, הפטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן, עלולות לחשוב שחובת שמירת שלהן פחות חשובה משמירת השבת של גברים. לכן הרמב"ם אומר שמוטב שהגברים יחללו את השבת בשביל פיקוח נפש, בכדי שהנשים לא יחשבו שאמרנו להן לחלל שבת בגלל ששמירת השבת שלהן פחות חשובה, חלילה.
הרמב"ם מסיים בלשון מעניינת: "אלא על ידי גדולי ישראל וחכמיהם". לכאורה משמע שיש עניין שדווקא גדולי הדור, או לכל הפחות הרב המקומי, יהיה זה שיחלל את השבת בכדי להציל את הנפשות.
הכסף משנה רואה פער גדול מדי בין חלקי הרמב"ם. מצד אחד, הרמב"ם אומר שכל העניין הוא חשש של זלזול בשבת. מדוע יש צורך שגדולי הדור בדווקא יחללו שבת, רק בכדי למנוע את הזלזול האפשרי? לכן הוא אומר שכוונתם הרמב"ם היא "גדולי ישראל" – כלומר, מעל גיל מצוות, "וחכמיהם" – ולא על ידי מי שאינו בן דעת. בדרך זו מתרגם הכסף משנה את הרמב"ם בתרגום שמסיר את החידוש שלכאורה משמע בדבריו וזה לכאורה דחוק.
לכן הט"ז אומר שלא משמע כך ברמב"ם כלל. בלשון זו הרמב"ם מחדד פן שהתעלמנו ממנו לכל אורך הדרך. עד כה ראינו את שמירת השבת כערך המרכזי, כאשר פיקוח נפש הוא צורך טכני (חשוב ככל שיהיה) שעלינו להתגבר עליו. הט"ז אומר שהרמב"ם מזכיר לנו שהצלת הנפשות זו מצווה! אנו מניחים שביחס לכל מצווה, גדולי הדור, או הרבנים המקומיים מן הסתם משתדלים להיות הראשונים לקיים את המצוות. הרמב"ם בא לחדד שאין הבדל בין מצווה זו וכל מצווה אחרת: גם ביחס להצלת נפשות גדולי הדור וחכמיהם יהיו זריזים למצוות, גם אם נאלצים לחלל שבת בשביל כך.
וכך מגדיר את הדברים גר"ח מבריסק (מובא ברשימות שיעורים של הרב סולוביצ'יק על מסכת יבמות דף ה ע"ב): הצלת הנפש אינה רק דוחה את השבת. הצלת הנפש היא המצווה שיש לבחור לקיים, גם במחיר של חילול שבת. החשבון שכתבנו בתחילת הדברים אינו נכון: אם נעביר את הצלת הנפשות לנכרי, אין בכך דרך "להרוויח" את שני הדברים. יש כאן ויתור על המצווה הגדולה של הצלת נפשות ישראל. לכן כל הגדול מחברו יהיה זריז לחטוף את המצווה הגדולה של הצלת נפשות. לא תעמוד על דם רעך זה כלל גדול בתורה!
כך ראינו את גדולי ישראל עושים בכל הדורות, וכך ראיתי בשבת שעברה, את הזריזים למצוות ממהרים לחלל את השבת עבור הצלת ישראל מיד צרתם. יהא ה' בעזרם ונראה ישועות גדולות במהרה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
