ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
א. מתוך תחושת המועקה והסבל של המחלה אדם עלול להיגרר לעשיית מלאכות האסורות בשבת.
ב. העוסק ברפואות וסביבתו עלולים להתרשם שכשם שפיקוח נפש הותר בשבת, כך גם עיסוק ברפואה הותר בשבת, גם אם העיסוק והטיפול כרוך בעשיית מלאכות, דבר שאינו תמיד נכון.
אך המשנה (מסכת שבת פרק יד משנה ג) אומרת שבנסיבות מסוימות מותר לאכול ולשתות דברים המרפאים: אדם שזקוק לשים חומץ בין שיניו רשאי לאכול מאכל עם חומץ כרגיל, גם אם כוונתו לרפואה; מותר לסוך שמן בשבת, כל עוד שמדובר בשמן שרגילים לסוך בו, גם אם כוונתו לרפואה; מותר לאכול מאכלים ולשתות שתייה שיש להם תכונות רפואיות, כל עוד הם נחשבים בעיני האנשים כמאכל וכשתייה. מותר אפילו לשתות דברים שבדרך כלל רק חולים שותים, אם אינו מתכוון לרפואה.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
19 - הגדרת 'מכשירי פיקוח נפש' לפי מורנו הרב ישראלי
20 - גזירת שחיקת סממנים ומאכלי בריאים
21 - מדרג החולי
טען עוד
ברם, מלשון הרמב"ם מדייקים הפוסקים (אגלי טל וביאור הלכה) שהוא מתיר גם לאדם חולה לשתות שתייה מרפאת, בתנאי שאינו מתכוון לרפואה.
לכאורה ההיתר הזה מפתיע. מדוע שיהיה מותר לאדם חולה לשתות משהו שירפא אותו, הרי זו מהותה של כל הגזירה!
אם כבר אנו מקשים, יש מקום להקשות על כל הדינים במשנה. מדוע חז"ל מקלים באכילה ושתיית דברים שיש להם תכונות רפואיות? מדוע לא לגזור גזירה פשוטה יותר האוסרת על הרפואה?
תשובה אחת אפשר לבסס על הטעמים המדויקים שאמרנו לעיל. אם הנושא הוא שהחולה עלול לחפש דרכי טיפול נוספות, כל עוד אנו מגבילים אותו לאכילה רגילה, זה מזכיר לו להימנע מרפואה ממש. ואם החשש הוא הרושם שמותר לעסוק ברפואות, הרי שהגבלת הרפואה לאכילה ושתייה רגילה לא תיצור רושם שכזה על הסובבים.
אך האגלי טל אומר משהו עקרוני יותר. לא יתכן לאסור לאכול או לשתות כל דבר שמחזק את האדם, שהרי כל אוכל ושתייה בריאים נותנים לאדם כוח. לא יעלה על הדעת שנאסור לאכול ולשתות מאכלים בריאים בשבת מכיוון שיש להם סגולות רפואיות!
הרב פיינשטיין ממשיך את הקו הזה ושואל: נניח שיש אדם שאינו חולה, אך יש בו חלישות מסוימת. האם לאדם זה יהיה אסור לאכול ברוקולי, בזמן שלאדם אחר, בריא, מותר? לא יעלה על הדעת. לכן הוא אומר שלפי הרמב"ם התרופות האסורות בהתקיים שלושה תנאים: א. האדם עצמו במצב של חולשה (כאדם חולה מעט, גם אם אינו נופל למשכב). ב. המאכל נתפס בעיני הציבור כתרופה. ג. האדם מודע לסגולה הרפואית ואוכל או שותה את המאכלים הללו לצרכי רפואה.
רק במצב זה ניתן להבחין בצורה ברורה בין מאכלים שנאכלים כצורך רפואי ובין מאכלים הנאכלים כחלק מאורח חיים בריא. חז"ל לא אסרו על בריאות, אלא על לקיחת תרופות. נסכם כי מצווה לאכול ולשתות בשבת, גם לענג את השבת וגם כחלק מהדאגה לבריאות הנפש והגוף.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
