ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
וְעַתָּה הָלֹךְ הָלַכְתָּ כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי (בראשית לא, ל).
לבן רוצה להציג עצמו באור חיובי. תולה הוא את בריחתו של יעקב, לא במצוקה שהיתה נחלתו בבית לבן, אלא בכיסופיו העזים של יעקב לבית אביו. משום כיסופים אלו "הלך הלך" יעקב.
נראה שהכפילות הלשונית באה להדגיש את גודל ההליכה עד לכדי היותה נראת כבריחה.
אולם, כפילות נוספת ישנה בפסוק "נכסוף נכספתה". מה ענין כפילות זו?
כיסופי האב לבנו
נראה לומר, שכיסופיו של יעקב לבית אביו הם פועל יוצא של כיסופים אחרים - כיסופיו של יצחק ליעקב. ביצחק מתעוררים כיסופים טבעיים ליעקב בנו - "נכסוף" (ועל כן הוא בלשון 'נפעל', שאיננו רצוני). כיסופים אלו הממלאים את יצחק מביאים להתעוררות כיסופים מקבילים אצל יעקב - "נכספתה".
נמצאו דברי לבן ליעקב: אתה נכספת לבית אביך מכח מה שאביך נכסף אליך.
רמזי רש"י
רש"י על הפסוק מפרש:
"נכספתה - (פירושו) חמדת. והרבה (דוגמאות) יש במקרא (תהלים פד ג) נכספה וגם כלתה נפשי, (איוב יד טו) למעשה ידך תכסוף".
על אף הדוגמאות הרבות ללשון כיסופים במקרא, לא נמנע רש"י מלהביא דוגמא ללשון זו, רש"י אף אינו מסתפק בדוגמא אחת, אלא מביא שתי דוגמאות ללשון זו: נכספה וגם כלתה נפשי (לחצרות ה'), ולמעשה ידך תכסוף. מה מיוחד בשתי דוגמאות אלו דוקא?
פסוקי הדוגמאות שמביא רש"י מביעים שתי תנועות של כיסופים מכיוונים שונים. נכספה וגם כלתה נפשי (לחצרות ה') - מבטא את כיסופי הנברא כלפי שורשו - הבורא.
לעומת זאת: למעשה ידך תכסוף - מבטא את כיסופי הבורא לנאצלים הנתלים בו - מעשי ידיו.
נראה שכוונת רש"י היא לרמוז לאמור לעיל ובכך ליישב את הכפילות בפסוק. אחד מהביטויים הוא כיסופיו של המאציל לנאצל - כנגד כיסופי האב לבנו. והשני הוא כיסופי הנאצל למאציל - כנגד כיסופי הבן לאביו.
על הורים וילדים
הורים רבים טרודים במרוצת חיי היום יום, באופן שלא נותר להם זמן וסבלנות לילדיהם. כתוצאה מכך, הולכים הילדים ומתרחקים רגשית מהוריהם. ההורים הרוצים לפצות ולחפות על ריחוק פנימי זה, נוטים להרעיף פינוקים פיסיים ורוחניים (כגון סלחנות יתר, להתנהגיות שאינן ראויות) על ילדיהם. לדאבון ליבם של הורים אלו, במקום להשיג את הקרבה המבוקשת, הילד הולך ומתרחק ורואה בהורה אובייקט לניצול, ודמות חלושת אופי הניתנת לשליטה באמצעות בכי ודרישות תקיפות.
הדרך הנכונה ליצורת קשר ואהבה בין ההורה לבנו, שונה היא. יש לעצור מיד פעם ולתת לכיסופים הפנימיים של הורה לבנו למלא את ישותו של ההורה. רגעי הפנמה אלו יכולים להיות בלילה אחרי שהילדים הלכו לישון, בדרך לעבודה, ובכל הזדמנות אפשרית אחרת בהם ניתן להשתחרר לרגע מן הלחצים. אין כאן המקום להחצין רגשות אלו, אלא להכיל אותם ולצבור אותם בקרבנו עוד ועוד, לשננם ולהפנימם.
עצם מציאות כיסופים אמיתיים אלו בליבו של ההורה, די בהם בכדי לעורר את אהבתו של הבן. אהבתו וגעגועיו הכנים של ההורה לבנו, מוקרנים בכל מגע בין השנים, בין אם יהיה זה מגע של עידוד ובין אם יהיה מגע של הענשה - לב אוהב, ניכר הוא. ועוד, אף בלא כל מגע בין השנים יש כח באהבה עז לעורר את אהבת חבירו - כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם.
אהבת הבן להוריו תופיע, לא מכח מעשים חיצוניים המחפים על חסרון פנימי, אלא בעוררות פנימית של אהבה אמת.
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
בדיקת פירות ט''ו בשבט
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
אנחנו קודש למענך
הנאה ממעשה שבת
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
