ביאור: 'וע"י מצוות ציצית, והטלית יפרוס כנפיו' | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד

קטגוריה משנית

2 דק' קריאה • 12 דק' האזנה

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

ועל ידי מצות ציצית תנצל נפשי, ורוחי, ונשמתי, ותפלתי, מן החצונים
"מצות ציצית, המאירה את האור הפנימי של הקודש האלהי בכל חדרי הנשמה, המביאה את זיו הקודש הפרוש מהוד אל עליון על כל מלא עולמים, ובתוך תוכיותם, אל כל מעמקי החיים, הטבעיים, ההרגשיים והשכליים, היא מצלת את היסוד התמציתי של החיים הטבעיים, המובלטים בתכונת הנפש, ואת החיים הרצוניים, הדמיוניים וההרגשיים, המובלטים ביסוד הרוח, ואת החיים הרוחניים המוחלטים, אור הדעה וההשכלה המאירה, המוארים באור הנשמה, מהיות נטבעים במצולת הזוהמא, של הקליטה החיצונית של המהות הסובבת את כל החיים, המוטבעים, המורגשים והמושכלים, המורידה אותם לתהומות של כל זוהמת החמרנות וכל עמקי הרשע הנכרכים עמה. מתוך ההשפלה של שילוב הכחות הללו, של הטבע, הרגש והשכל, שהם במלא עצמם מלאים הם בתכונת הנפש, הרוח והנשמה, משתפלת היא ג"כ התפילה, והבעת החפץ בעומק גדלה, בפנותה בכל משאלותיה אל מקור החיים וההויה, אדון כל עולמים, שומע תפילת כל בשר, והיתה לברות לחפצים ונטיות עכורות ובסיס לדעות נפתלות, הפורצות כל מוסדי עולמים אמנם ע"י אור הציצית, ע"י כח ההופעה האלהית שבמצוה המכוללת הזאת, הפורשת את זיוה על כל ערכי החיים כולם, בלקחה את חילה ממרום הקודש הפנימי, מההוד האלהי בטוהר קדשו, מתגברת הפנימיות המוקדשה, והרעיון והחפץ והאופי המהותי של החיים מתקדש ומתעלה בעילוי טהרתו. וההטבעה החמרית וכל כחות החיים, ואור הרגש וכל סעיפיו, והופעת השכל וכל מעיניו הזורמים, והתגלות הרצון בפנותו למעלה למעלה, ומעמקים קורא הוא אל אל עליון קונה שמים וארץ, - הכל מוצל הוא, מרום ונשגב מכל צרה וצוקת חתתים: תנצל נפשי, ורוחי ונשמתי, ותפלתי מן החצונים."
והטלית יפרוס כנפיו עליהם ויצילם
"החיצוניות כשהיא מתגברת בעכירות טומאתה, הרי היא משקיעה את החיים ואת כל כחותיהם בזוהמתה של הכמותיות, השוללת את האיכות. הרעיון תוהה אחרי מרחבים כמותיים, והתוכן של מילוי הרצון בא ומתמלא רק משאיפות חיצוניות, "פן תתן לאחרים הודך, ועצביך בבית נכרי". כשהאור העליון של הוד הקודש מתרבה, הפנימיות מתעלה, והאיכות מתחלת להיות נובעת ממקורה כמעין המתגבר. כנפי הטלית, שהוד הציצית שיסוד חיי העולמים הפנימיים אחוזים בהן, הן חוצצות בעד העינים התועות למרחבי החיצוניות הכמותית, שהם מקומות השממון וממלכת התוהו והרשעה. והנפש, הרוח והנשמה, יחד עם ההגות הפנימית של ערך התפילה, שפיכת הנפש ליוצרה, מחיה כל אור החיים, מוצלים הם על ידיהן בהפרשן עליהם, והנם משתרשים בתוך המעין הפנימי של חיי הקודש, המפכה תמיד חיי עדנים של קודש העליון, המוצלים מכל כיעור של זוהמא חיצונית, המתפשטת בפראותה הכמותית."

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד

עוד בנושא עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד