ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- שיעורי הלכה נוספים
את שרשי הדברים העלנו בשיעורי מורנו תפילה. אך יש כאן פן שלא עסקנו בו שם, ועל כן נרחיב בו כעת.
במסכת ברכות (דף כו ע"א) מובא הדין של תפילת התשלומין. נאמר שם שאם טעה ולא התפלל ערבית יתפלל שחרית שתיים, וכן על זה הדרך. אך בהמשך מובאת ברייתא "'מעוות לא יוכל לתקון' – זה שביטל תפילה'. הגמרא מדייקת מהניסוח 'ביטל' תפילה שיש להבחין בין שני מצבים: "שכח" ולא התפלל, שעליו להשלים את התפילה שהחסיר, ואילו "ביטל" במזיד ולא התפלל, שאינו רשאי להשלים את התפילה שהחסיר. בנימוקי יוסף (בבא קמא דף י ע"ב) מביא דוגמא: אדם חושב שמאוחר יותר יהיה לו זמן להתפלל, אך נהיה טרוד בעניינים אחרים ולפתע עברה השעה, שגם הוא נחשב 'שכח' ולא 'ביטל'. השולחן ערוך (אורח חיים סימן קח סעיף ח) פוסק כדבריו.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
30 - חמדת השבת: בקיאותנו בחלוקת פסוקי התורה
31 - חמדת השבת: השלמת תפילה שפטור ממנה למחצה
32 - חמדת השבת: באלו תנאים ניתן לאכול אחרי השקיעה בצאת השבת
טען עוד
מתברר אם כך שישנם שלושה מצבים:
1. מי שפספס את התפילה בשאט נפש – אינו רשאי להשלים.
2. מי שפספס את התפילה מפני שעסק במצווה או שהיה אונן וכדו' – אינו צריך להשלים, מפני שחובת התפילה לא חלה עליו.
3. אם הפסיד את התפילה בשוגג – משלים אותה בתפילת תשלומין.
הברכי יוסף (שם אות יז) מצביע על כך שהמעשה, ברא"ש ובשולחן ערוך, עוסק במי שמת לו מת עוד לפני שחלה עליו חובת תפילת ערבית. האם זהו עניין עקרוני, או שמא זו המציאות שעמדה בפני הרא"ש בזמנו?
לשאלה זו נפקא מינה מעשית ביותר לענייננו: אם הלוחמים התחילו פעילות בשעות הקטנות של הלילה, והפעילות נמשכה עד לאחר חצות היום, ודאי שאין להם להשלים את תפילת שחרית, שכן הם היו פטורים מן התפילה. אך אם הפעילות התחילה בשעה 8 בבוקר, הם התעכבו ולא התפללו עד אז, ועתה הם נמשכו לפעילות מבצעית שנמשכה לשאר היום. מצד אחד, בשעות האחרונות של זמן חובת התפילה הם היו פטורים לחלוטין. מצד שני, חובת התפילה חלה עליהם בעלות השחר, ורק לאחר מכן נפטרו מהתפילה.
כמובן שאין לראות בזה הפסדת התפילה בזדון. אינו פחות מהמצבים שתיאר הנימוקי יוסף. השאלה היא אם חובת התפילה חלה עליו, ואמנם בהמשך הוא נפטר מהתפלל תפילה זו בזמנה, אך עליו להשלים אותה בתפילת תשלומין, או שמא מכיוון שזמן התפילה הסתיים בפטור מוחלט מהתפילה, ממילא אינו דרוש להשלים את התפילה?
כאמור, הברכי יוסף מביא מחלוקת בעניין.
במשנה ברורה (סימן עא ס"ק ד) פוסק שאם הנפטר נפטר אחרי תחילת זמן תפילה עליו להשלים את התפילה התפילה הבאה, שכן חובת התפילה כבר חלה עליו. אך שבט הלוי (חלק ו סימן יא) תמה עליו, שהרי החיד"א, הבית אפרים והמהרש"ק פוסקים שפטור מתשלומין. לכן להלכה הוא אומר שראוי להחמיר כשתי השיטות, ולהתפלל תפילה נוספת יחד עם התפילה הסמוכה, בתורת תשלומין.
אשריכם ישראל, שאף בשעה שאתם שקועים בצרות של עם ישראל, עבודת ה' נגד עיניכם תמיד. יה"ר שבשכר זה נראה ישועות ונחמות במהרה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
