ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- כללי מלאכות
הגמרא בתחילת מסכת שבת מביאה מקרה של אדם המכניס בצק לתנור. מהגמרא עולה שמבחינה עקרונית עליו למהר ולהוציא את העיסה טרם תאפה בכדי להציל את עצמו ממלאכת בישול.
המשפחה יוצאת לסעודת השבת, ונועלת את השער של הגינה מאחוריה. מתברר להם שקודם לכן נכנסה חיה לגינה, ועתה החיה כלואה בגינה. האם עליהם לפתוח כעת את השער?
אינטואיטיבית המקרים נשמעים דומים: עדיין אפשר לשחרר את החיה, כשם שעדיין אפשר להוציא את העיסה מהתנור. אך בעצם הם שונים לחלוטין. במקרה הראשון הכנת המלאכה נעשתה, אך תוצאתה, האפייה עצמה, עדיין לא קרתה. במקרה השני הצידה נעשתה. החיה כלואה. על פניו שחרורה לא יתקן את המלאכה שנעשתה. מצב זה דומה יותר למי שאפה את העיסה ועתה רוצה להשליך אותה לפח. ואכן בתוספתא (שבת פרק יב, ז) וברמב"ם (שבת פרק י כג) פוסקים שמותר למי שיושב על פתח ביתו, ומתברר שבישיבתו חסם יציאה של חיה, להישאר שם עד צאת שבת ולהשתמש בחיה.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
33 - חמדת השבת: השבת תוכי לכלוב בשבת
34 - חמדת השבת: פסיק רישא של מלאכת צידה
35 - חמדת השבת: לחם משנה קפוא
טען עוד
בירושלמי (שבת פרק יג ו) מובאים ברצף שלושה היתרים מפתיעים:
- התכוון לנעול את הדלת לצורך עצמו, ונעל חיה יחד איתו – מותר.
- ראה תינוק בנהר, ופרש רשת לתפוס את התינוק ודגים נוספים – מותר.
- יש מפולת ויתכן שיש תחתיה אנשים. יתכן גם שיש בה מטמון. מותר בשבת לחפור בכוונה להרוויח את המטמון אם גם מתכוון להציל את האנשים.
הר"ן מסביר שהמקרים נשמעים דומים, אך הם שונים מאוד: בשני המקרים האחרונים מדובר על פעולה של פיקוח נפש שאנחנו מבקשים לעודד. אנחנו אומרים שכל עוד הפעולה שהוא פועל מקדמת את הצלת הנפשות, אין פגם הלכתי בכך שהוא גם מתכוון להרוויח רווח פרטי. אך במקרה הראשון לכאורה מדובר על פסיק רישא רגיל: הוא מעוניין לנעול את הדלת לצורך עצמו, ובאותה הזדמנות הוא גם צד צבי. לכן, מכריע הר"ן, בהכרח מדובר על מקרה בו אין כוונה לצוד את הצבי (בשונה מהמקרה השני, בו ישנה כוונה להעלות דגים ברשתו). במקרה הראשון הוא סוגר את הדלת ורק לאחר מכן מגלה שהחיה שם.
אך הרשב"א חולק על כך. בהחלט הגיון רב בדברי הר"ן, אך מההקשר נשמע אחרת. נשמע שכשם שבמקרים האחרונים ישנה כוונה לדוג או לחפור למציאת מטמון, כך במקרה הראשון האדם מתכוון לסגור את הדלת בעדו ובעד החיה.
גם אם נניח שאין הכוונה שהאדם מתכוון לצוד את החיה, אלא רק מודע לכך שסגירת הדלת תכלא אותה, לכאורה מדובר בפסיק רישא: הוא מתכוון לסגור את הדלת בעדו, ופסיק רישא שבמעשה זה הוא גם כולא את החיה! אם כך, לכאורה ברור שהדבר אסור!
מרכבת המשנה (שבת פרק י כג) מבאר שהיתר זה מבוסס על היסוד שביארנו בשבוע שעבר: מלאכת צד אינה מחדשת דבר במציאות, אלא רק הופכת את החיות לנגישות לשימושו של האדם. לפיכך, הכוונה לכך שתעשה כאן מלאכה היא חלק בלתי נפרד מהגדרת המלאכה. אין מושג של פסיק רישא ביחס למלאכת צד, בגלל שרק הרצון להשתמש בחיה בהמשך הופכת את לכידתה למלאכה.
הרמ"א (אורח חיים סימן שטז סעיף ג) פוסק שיש איסור פסיק רישא גם ביחס למלאכת צד, והאליה רבה מפורשות פוסק בניגוד לדברי הרשב"א. לעומתם, הרב עובדיה (בשו"ת יביע אומר חלק ד אורח חיים סימן כה וכן בילקוט יוסף שבת ב סימן שטז ג) פוסק שבמקום צורך מותר לסמוך על כך שאין פסיק רישא במלאכת צד.
יש לציין שגם פוסקי אשכנז, שלא מקבלים את חידושו של הרשב"א, אינם חולקים על העיקרון: שמלאכת צידה זו מלאכה שאינה מחדשת במהותה מצב בעולם, כפי שביארנו בשבוע שעבר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
