ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- כללי מלאכות
הגמרא בתחילת מסכת שבת מביאה מקרה של אדם המכניס בצק לתנור. מהגמרא עולה שמבחינה עקרונית עליו למהר ולהוציא את העיסה טרם תאפה בכדי להציל את עצמו ממלאכת בישול.
המשפחה יוצאת לסעודת השבת, ונועלת את השער של הגינה מאחוריה. מתברר להם שקודם לכן נכנסה חיה לגינה, ועתה החיה כלואה בגינה. האם עליהם לפתוח כעת את השער?
אינטואיטיבית המקרים נשמעים דומים: עדיין אפשר לשחרר את החיה, כשם שעדיין אפשר להוציא את העיסה מהתנור. אך בעצם הם שונים לחלוטין. במקרה הראשון הכנת המלאכה נעשתה, אך תוצאתה, האפייה עצמה, עדיין לא קרתה. במקרה השני הצידה נעשתה. החיה כלואה. על פניו שחרורה לא יתקן את המלאכה שנעשתה. מצב זה דומה יותר למי שאפה את העיסה ועתה רוצה להשליך אותה לפח. ואכן בתוספתא (שבת פרק יב, ז) וברמב"ם (שבת פרק י כג) פוסקים שמותר למי שיושב על פתח ביתו, ומתברר שבישיבתו חסם יציאה של חיה, להישאר שם עד צאת שבת ולהשתמש בחיה.
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
33 - חמדת השבת: השבת תוכי לכלוב בשבת
34 - חמדת השבת: פסיק רישא של מלאכת צידה
35 - חמדת השבת: לחם משנה קפוא
טען עוד
בירושלמי (שבת פרק יג ו) מובאים ברצף שלושה היתרים מפתיעים:
- התכוון לנעול את הדלת לצורך עצמו, ונעל חיה יחד איתו – מותר.
- ראה תינוק בנהר, ופרש רשת לתפוס את התינוק ודגים נוספים – מותר.
- יש מפולת ויתכן שיש תחתיה אנשים. יתכן גם שיש בה מטמון. מותר בשבת לחפור בכוונה להרוויח את המטמון אם גם מתכוון להציל את האנשים.
הר"ן מסביר שהמקרים נשמעים דומים, אך הם שונים מאוד: בשני המקרים האחרונים מדובר על פעולה של פיקוח נפש שאנחנו מבקשים לעודד. אנחנו אומרים שכל עוד הפעולה שהוא פועל מקדמת את הצלת הנפשות, אין פגם הלכתי בכך שהוא גם מתכוון להרוויח רווח פרטי. אך במקרה הראשון לכאורה מדובר על פסיק רישא רגיל: הוא מעוניין לנעול את הדלת לצורך עצמו, ובאותה הזדמנות הוא גם צד צבי. לכן, מכריע הר"ן, בהכרח מדובר על מקרה בו אין כוונה לצוד את הצבי (בשונה מהמקרה השני, בו ישנה כוונה להעלות דגים ברשתו). במקרה הראשון הוא סוגר את הדלת ורק לאחר מכן מגלה שהחיה שם.
אך הרשב"א חולק על כך. בהחלט הגיון רב בדברי הר"ן, אך מההקשר נשמע אחרת. נשמע שכשם שבמקרים האחרונים ישנה כוונה לדוג או לחפור למציאת מטמון, כך במקרה הראשון האדם מתכוון לסגור את הדלת בעדו ובעד החיה.
גם אם נניח שאין הכוונה שהאדם מתכוון לצוד את החיה, אלא רק מודע לכך שסגירת הדלת תכלא אותה, לכאורה מדובר בפסיק רישא: הוא מתכוון לסגור את הדלת בעדו, ופסיק רישא שבמעשה זה הוא גם כולא את החיה! אם כך, לכאורה ברור שהדבר אסור!
מרכבת המשנה (שבת פרק י כג) מבאר שהיתר זה מבוסס על היסוד שביארנו בשבוע שעבר: מלאכת צד אינה מחדשת דבר במציאות, אלא רק הופכת את החיות לנגישות לשימושו של האדם. לפיכך, הכוונה לכך שתעשה כאן מלאכה היא חלק בלתי נפרד מהגדרת המלאכה. אין מושג של פסיק רישא ביחס למלאכת צד, בגלל שרק הרצון להשתמש בחיה בהמשך הופכת את לכידתה למלאכה.
הרמ"א (אורח חיים סימן שטז סעיף ג) פוסק שיש איסור פסיק רישא גם ביחס למלאכת צד, והאליה רבה מפורשות פוסק בניגוד לדברי הרשב"א. לעומתם, הרב עובדיה (בשו"ת יביע אומר חלק ד אורח חיים סימן כה וכן בילקוט יוסף שבת ב סימן שטז ג) פוסק שבמקום צורך מותר לסמוך על כך שאין פסיק רישא במלאכת צד.
יש לציין שגם פוסקי אשכנז, שלא מקבלים את חידושו של הרשב"א, אינם חולקים על העיקרון: שמלאכת צידה זו מלאכה שאינה מחדשת במהותה מצב בעולם, כפי שביארנו בשבוע שעבר.
האם מותר לפנות למקובלים?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך ללמוד גמרא?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שופר
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
