ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
נשים לב להדגשה משולשת:
א. ברכת האבות מועברת מיעקב, במיוחד ליוסף ואף למעלה מזה, בלשון הכתוב: גָּבְרוּ.
ב. שני ביטויים מדגישים את היותו של יוסף הראש: לְרֹאשׁ וּלְקָדְקֹד.
ג. הכתר - הנזר הוא של יוסף.
לכאורה, בתחילת ספר שמות ההנהגה עברה לשבט לוי, שאותו יעקב אבינו ביקר קשות.
כדי לבדוק זאת, ננסה להבין מה קרה במצרים אחרי מות יוסף? ומה קרה כשמשה הלוי סיים את תפקידו כמנהיג, בערב הכניסה לארץ?
נתחיל בבירור השאלה הראשונה. לכאורה, אין לנו הרבה פרטים על התקופה הארוכה שבין שני הפסוקים:
א. "וַיָּמָת יוֹסֵף בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם" (הפסוק האחרון בספר בראשית)
ב. "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף" (שמות א, ח).
נחפש את התשובה, כמנהגנו, במקום אחר בתנ"ך.
בספר תהילים אנו מוצאים: "בְּנֵי אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי קָשֶׁת הָפְכוּ בְּיוֹם קְרָב" (עח, ט). פסוק זה מופיע בפרק המתאר את הניסים שאירעו בזמן יציאת מצרים ובמדבר ומשמש להם כהקדמה.
חז"ל אכן הבינו שפסוק זה מתאר מאורע שהתרחש לפני יציאת מצרים, ושלחו אותנו למקור נוסף בתנ"ך - בספר דברי הימים א', העוסק באותו נושא: "וּבְנֵי אֶפְרַיִם שׁוּתָלַח וּבֶרֶד בְּנוֹ ... וְעֵזֶר וְאֶלְעָד וַהֲרָגוּם אַנְשֵׁי גַת הַנּוֹלָדִים בָּאָרֶץ כִּי יָרְדוּ לָקַחַת אֶת מִקְנֵיהֶם: וַיִּתְאַבֵּל אֶפְרַיִם אֲבִיהֶם יָמִים רַבִּים וַיָּבֹאוּ אֶחָיו לְנַחֲמוֹ" (ז, כ-כב).
מדרש ההלכה מימי התנאים, מבית מדרשו של רבי ישמעאל, מסביר: "זו מלחמת בני אפרים" (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויהי פתיחתא).
הפסיקתא דרב כהנא (מדרש ארץ ישראלי קדום) מוסיפה: "רבנין אמרין בני אפרים ובני שותלח היו, על שטעו את הקץ שמנים שנה נפל מהם מאה ושמנים אלף" (פיסקא יא, ויהי בשלח).
חיבור שני המדרשים מוביל לתמונה הבאה: אפרים, שנבחר להנהיג אחרי יוסף, על ידי יעקב אבינו וגם על ידי משה רבנו, ניסה מתוקף מנהיגותו הישראלית ומעמדו בבית פרעה, לצאת עם גדודי צבא לארץ ישראל (אחת מהמטרות הייתה כיבוש אזור בית חורון), כדי לאפשר לעם ישראל לחזור לארץ ישראל. ניסיון זה, שהיה טרם זמנו, הסתיים במפלה קשה, והגאולה נדחתה ליציאת מצרים תחת הנהגת משה רבנו הלוי. גם מפלה זו לא הדיחה את שבט אפרים ממעמדו בהנהגה, ואכן תלמידו של משה, יהושע בן נון משבט אפרים, הוא זה שנבחר להנהיג את עם ישראל. משה רבנו מכריז על כך בדרך מאוד מעניינת,. הוא מצטט, מילה במילה, בברכותיו בפרשת 'וזאת הברכה', את ברכת יעקב שנתן את המלוכה ליוסף בנו - אביו של אפרים: " תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו " (דברים לג, טז).
נעבור לשאלה השניה. עד מתי ההנהגה הייתה שייכת כמעט בלעדית לבני יוסף? פסוק מאותו פרק בספר תהילים יעזור לנו גם כאן: "וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם:... וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר" (עח, ס-סז).
פסוקים אלה מתארים את חורבן משכן שילה, ששכן באזור נחלת אפרים, בימי בני עלי, בסוף תקופת השופטים.
ואכן, לאורך תקופת השופטים רובם הגדול של המנהיגים, המפורטים בספר, היו מהצד של יוסף: אהוד בן גרא (גם בנימין על יוסף יחשב), דבורה מהר אפרים, גדעון משבט מנשה, יפתח משבט מנשה, שמשון משבט דן בכור - בניה של בלהה - שפחת רחל. גם שאול היה משבט בנימין.
(לבירור השאלה מתי ולמה רק אז עברה ההנהגה לצד של לאה ויהודה? תוכלו לקרא באריכות, בספרי 'צפנת שמואל' -ימי דוד, שמתקרב לשלב ההדפסה, בע"ה).
נתפלל לרפואה שלמה והחלמה מהירה וטובה לפצועים היקרים ובתוכם איתמר חיים בן ציפורה,
נחמה למשפחות הנופלים המזהירות בגבורתן ובגבורתם של בניהם ובנותיהן,
חזרה מהירה וטובה לבתיהם לכל החטופים והעקורים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
