ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
נשים לב להדגשה משולשת:
א. ברכת האבות מועברת מיעקב, במיוחד ליוסף ואף למעלה מזה, בלשון הכתוב: גָּבְרוּ.
ב. שני ביטויים מדגישים את היותו של יוסף הראש: לְרֹאשׁ וּלְקָדְקֹד.
ג. הכתר - הנזר הוא של יוסף.
לכאורה, בתחילת ספר שמות ההנהגה עברה לשבט לוי, שאותו יעקב אבינו ביקר קשות.
כדי לבדוק זאת, ננסה להבין מה קרה במצרים אחרי מות יוסף? ומה קרה כשמשה הלוי סיים את תפקידו כמנהיג, בערב הכניסה לארץ?
נתחיל בבירור השאלה הראשונה. לכאורה, אין לנו הרבה פרטים על התקופה הארוכה שבין שני הפסוקים:
א. "וַיָּמָת יוֹסֵף בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם" (הפסוק האחרון בספר בראשית)
ב. "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף" (שמות א, ח).
נחפש את התשובה, כמנהגנו, במקום אחר בתנ"ך.
בספר תהילים אנו מוצאים: "בְּנֵי אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי קָשֶׁת הָפְכוּ בְּיוֹם קְרָב" (עח, ט). פסוק זה מופיע בפרק המתאר את הניסים שאירעו בזמן יציאת מצרים ובמדבר ומשמש להם כהקדמה.
חז"ל אכן הבינו שפסוק זה מתאר מאורע שהתרחש לפני יציאת מצרים, ושלחו אותנו למקור נוסף בתנ"ך - בספר דברי הימים א', העוסק באותו נושא: "וּבְנֵי אֶפְרַיִם שׁוּתָלַח וּבֶרֶד בְּנוֹ ... וְעֵזֶר וְאֶלְעָד וַהֲרָגוּם אַנְשֵׁי גַת הַנּוֹלָדִים בָּאָרֶץ כִּי יָרְדוּ לָקַחַת אֶת מִקְנֵיהֶם: וַיִּתְאַבֵּל אֶפְרַיִם אֲבִיהֶם יָמִים רַבִּים וַיָּבֹאוּ אֶחָיו לְנַחֲמוֹ" (ז, כ-כב).
מדרש ההלכה מימי התנאים, מבית מדרשו של רבי ישמעאל, מסביר: "זו מלחמת בני אפרים" (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויהי פתיחתא).
הפסיקתא דרב כהנא (מדרש ארץ ישראלי קדום) מוסיפה: "רבנין אמרין בני אפרים ובני שותלח היו, על שטעו את הקץ שמנים שנה נפל מהם מאה ושמנים אלף" (פיסקא יא, ויהי בשלח).
חיבור שני המדרשים מוביל לתמונה הבאה: אפרים, שנבחר להנהיג אחרי יוסף, על ידי יעקב אבינו וגם על ידי משה רבנו, ניסה מתוקף מנהיגותו הישראלית ומעמדו בבית פרעה, לצאת עם גדודי צבא לארץ ישראל (אחת מהמטרות הייתה כיבוש אזור בית חורון), כדי לאפשר לעם ישראל לחזור לארץ ישראל. ניסיון זה, שהיה טרם זמנו, הסתיים במפלה קשה, והגאולה נדחתה ליציאת מצרים תחת הנהגת משה רבנו הלוי. גם מפלה זו לא הדיחה את שבט אפרים ממעמדו בהנהגה, ואכן תלמידו של משה, יהושע בן נון משבט אפרים, הוא זה שנבחר להנהיג את עם ישראל. משה רבנו מכריז על כך בדרך מאוד מעניינת,. הוא מצטט, מילה במילה, בברכותיו בפרשת 'וזאת הברכה', את ברכת יעקב שנתן את המלוכה ליוסף בנו - אביו של אפרים: " תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו " (דברים לג, טז).
נעבור לשאלה השניה. עד מתי ההנהגה הייתה שייכת כמעט בלעדית לבני יוסף? פסוק מאותו פרק בספר תהילים יעזור לנו גם כאן: "וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם:... וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר" (עח, ס-סז).
פסוקים אלה מתארים את חורבן משכן שילה, ששכן באזור נחלת אפרים, בימי בני עלי, בסוף תקופת השופטים.
ואכן, לאורך תקופת השופטים רובם הגדול של המנהיגים, המפורטים בספר, היו מהצד של יוסף: אהוד בן גרא (גם בנימין על יוסף יחשב), דבורה מהר אפרים, גדעון משבט מנשה, יפתח משבט מנשה, שמשון משבט דן בכור - בניה של בלהה - שפחת רחל. גם שאול היה משבט בנימין.
(לבירור השאלה מתי ולמה רק אז עברה ההנהגה לצד של לאה ויהודה? תוכלו לקרא באריכות, בספרי 'צפנת שמואל' -ימי דוד, שמתקרב לשלב ההדפסה, בע"ה).
נתפלל לרפואה שלמה והחלמה מהירה וטובה לפצועים היקרים ובתוכם איתמר חיים בן ציפורה,
נחמה למשפחות הנופלים המזהירות בגבורתן ובגבורתם של בניהם ובנותיהן,
חזרה מהירה וטובה לבתיהם לכל החטופים והעקורים.
אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך מותר להכין קפה בשבת?
חידוש כוחות העולם
דיני פלסטר בשבת
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הקשר בין ניצבים לראש השנה
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
למטר השמיים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
