ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- כללי מלאכות
בכדי לענות על שאלה זו עלינו לברר אם יש איסור לצבוע אוכל או משקה.
מצד אחד, במסכת שבת (דף קלט ע"ב) נאמר שמותר לתת ביצה במסננת של חרדל כדי להוסיף גוון צהוב. מכאן משמע שמותר להוסיף צבע למאכלים בעזרת מאכלים אחרים.
מצד שני, בדף עה (ע"ב) אומר רב שהשוחט חייב משום צובע.
הריטב"א (וראשונים נוספים) מבארים שלא בכל גרימה של יציאת דם חייבים משום צובע. במקרה זה השחיטה נראית מרשימה ומעוררת את תאוות הבשר אם רואים את הדם (אינני יודע אם אנשים כיום מזדהים עם תחושה זו).
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
50 - חמדת השבת: שחיטת קרבן הפסח בשבת
51 - חמדת השבת: שינוי צבע נוזל שלא למטרת אכילה
52 - חמדת השבת: שינוי תפקיד הזימון
טען עוד
ביראים (סימן רעד) אומר שכוונת רב היא לאסור את צביעת העור, ומתוך כך מדגיש שאדם שידיו מקבלות צבע מפירות שונים לא ישתמש בצבע לצבוע אריגים (מפותיהם סדיניהם ובגדי לבושיהם).
שבלי הלקט (סימן פו) מדייק מכך שהאיסור המדובר הוא לצבוע בעזרת דבר הראוי לאכילה דברים שאינם ראויים לאכילה –כמו האריגים שהוא מציין. אך אין איסור לצבוע אוכל.
בשולחן ערוך (סימן שכ סעיפים יט-כ) פוסק שמותר לתת כרכום במאכל כדי לתת לו צבע, וכן שאין איסור לצבוע את הפת במי הפירות.
האחרונים הציעו הגדרות להבדל והגבול בין הסוגיות:
החכם צבי (סימן צב) אומר שאיסור צביעת בית השחיטה הוא רק בדברים שאינם עומדים לאכילה (האגלי טל מתלבט אם כוונתו לכך שהדם צובע את העור, או שהדם עצמו אינו ראוי לאכילה!). מדבריו עלה שכל דבר העומד לאכילה אין שום איסור לצבוע בשבת (בצבעים הראויים לאכילה גם הם, כמובן).
החכם צבי גוזר מכך נפקא מינה חביבה למקרה שנשאל עליו: הוא מתיר להכניס תבלין שיצבע את המים בהם נוטלים את ידי הכהנים, למרות שזה מייצר צבע (וגם ריח) בשבת ויום טוב, מפני שהכל ראוי לאכילה.
החיי אדם אומר שמבחינה עקרונית יש איסור לצבוע אוכל בשבת. אך צביעת אוכל בכדי להגיש אותו הוא חלק מהאכילה (דומה להיתר הכללי של "דרך אכילה"). לשיטתו, קטגורית אסור לצבוע מאכלים בשבת, אלא אם כן צובע על מנת להגיש ולאכול אותם.
הפרי מגדים (סימן שכ אשל אברהם ס"ק כה) אומר שמותר לצבוע מאכלים כדי ליהנות יותר מאכילתן (וכבר לימדונו חכמי הפסיכולוגיה שאדם נהנה יותר ממאכל שמראהו נעים יותר). אך אם מטרת הצביעה שונה, לדוגמא: כדי להשביח את המקח שלו, הצביעה אסורה. בקהלות יעקב (שבת סימן מ) אומר באופן דומה – ככל והמטרה היא לשפר את האכילה, הדבר מותר. אך אם המטרה היא להדגים את הצבע וכדו' (כמו במקרה של הגמרא, בה האדם מעוניין להראות את האדמומיות על הבשר) – הדבר אסור.
הביאור הלכה (שם בסימן שכ) מציין שלפי החכם צבי מותר להוסיף צבע הראוי לאכילה לתוך מאכלים למטרות שונות (כמובן שאם זו חלק מעבודתו יש איסור עובדין דחול בכך שעוסק בסחורתו, גם באופן המותר, בשבת), ואילו לפי הפרי מגדים הדבר אסור.
אם נסכם את האפשרויות השונות מדוע מכניסים צבע הראוי לאכילה לתוך מאכל:
א. בכדי לשפר את טעמו, והצבע מגיע מעצמו – בזה לכולי עלמא אין שום בעיה.
ב. בכדי לצבוע אותו ובכך לשפר את חוויית האכילה – לפי החיי אדם הדבר מותר רק בסמוך לאכילה, ואילו לשאר השיטות הדבר מותר גם אם האכילה אינה מיידית.
ג. בכדי לצבוע אותו, שלא למטרת אכילה – לפי החכם צבי הדבר מותר, לפי יתר האחרונים הדבר אסור.
נשוב לנידון דידן: השאלה היא על נוזלים שונים, שאינם עומדים לאכילה או שתייה, והכנסת הכרוב אליהם על מנת שישנו את הצבע. לכאורה מדובר על מקרה ג שהצגנו לעיל.
הרב עובדיה (יביע אומר חלק ו סימן מח אות יד) פוסק כדברי החכם צבי. לשיטתו מותר לעשות את הפעולה המדוברת, ולהפוך את הנוזל (הראוי לשתיה, על אף שאינו עומד לשתיה) לצבע אחר.
אך בשמירת שבת כהלכתה (מהדורה שניה, פרק יא סעיף לח) פוסק כאחרונים האחרים. לשיטתו מותר לשים תמצית לתוך מים גם אם לא מתכוון דווקא לטעם, אלא רוצה לתת צבע נחמד במים. אך להכניס את הכרוב כדי לשנות את הצבע של הנוזל אסור.

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

האם מותר לפנות למקובלים?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

איך ללמוד גמרא?

איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

איך ללמוד אמונה?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















