ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כשרות
בחולין (צז ע"ב) רבא מסכם כיצד משערים אם איסור שהתערב בהיתר אוסר אותו. הוא מצטט שלוש אמירות של חז"ל: בהקשרים מסוימים חז"ל אמרו שיש לשער אם יש 'טעם'. בהקשרים אחרים מזכירים את ה'קפילא' (שף נכרי שיודע לזהות מרכיבים שנמצאים בתוך אוכל), ובהקשרים אחרים מזכירים שיש לשער את האיסור בששים. מהו היחס בין שלושת המבחנים הללו? רבא מסביר: אם מתערב איסור במאכל בעל טעם זהה לו (מין במינו), לא ניתן לזהות את הטעם, ועל כן יש לשער אם יש פי ששים היתר ביחס לאיסור. אם האיסור התערב במאכל בו ניתן לזהות את הטעם, האיסור נמדד לפי הטעם. ואם אין אפשרות לטעום (מכיוון שיש חשש שמא המאכל אסור), יש להתייעץ בקפילא.
ראשית נציין שרבא עצמו (במסכת זבחים דף עט ע"א) אומר שמעיקר הדין בתערובת מין במינו הולכים על פי הרוב. הצורך לביטול בששים למין במינו הוא חומרא דרבנן.
הרשב"א מביא נפקא מינה: מה הדין אם יש קושי לשער אם יש פי ששים של היתר ביחס לאיסור? מכיוון שמדאורייתא מין במינו בטל ברוב, הספק שלפנינו, שמא אין פי ששים, הוא ספק דרבנן, ואם כך אפשר להקל.
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
97 - חמדת הכשרות: האם 'טעם' הוא גל או חלקיק?
98 - חמדת הכשרות: שיעור בששים ובטעם כאשר איסור התערב בהיתר
99 - חמדת הכשרות: סמיכה על נכרי
טען עוד
אך הש"ך מפנה אותנו לדברי האיסור והיתר מספר פרקים לאחר מכן. הוא סובר שעוף בחלב אסור מן התורה. אם כך, מדבריו אין סתירה לדברי הרשב"א: יתכן הוא מסכים שאם יש ספק ביחס לאיסור דרבנן אם יש ביטול בששים, ניתן להקל, אלא שהוא סובר שעוף בחלב אסור מדאורייתא1.
נשוב לדברי רבא: עדיין יש להבין מהו היחס בין שלושת אופני השיעור הללו: ששים, קפילא, וטעם.
רש"י מבאר שהביטול בששים נצרך בכל מקרה. הוא מבין את דברי רבא כך: גם מין במינו יש לבטל בששים. אך במין בשאינו מינו, מעבר לביטול בששים, יש לוודא שאין בו טעם.
ניתן להציע שתי אפשרויות להבנת דבריו:
א. כאשר מדובר באכילת איסור, איננו מסתפקים בביטול ברוב, אלא צריך שהאיסור לא יהיה משמעותי בתערובת. לכן צריך ביטול בששים. הטעם הוא עניין נוסף שגם בו צריך לטפל.
ב. הנושא הוא ביטול הטעם. כל עוד יש טעם של איסור בתערובת, התבשיל אסור. מכיוון שבדרך כלל טעם בטל בששים, תיקנו שבכל מקרה, מין במינו ומין בשאינו מינו, תמיד ישנה דרישה של ביטול בששים, ללא תלות בטעם.
ב. הנושא הוא ביטול הטעם. כל עוד יש טעם של איסור בתערובת, התבשיל אסור. מכיוון שבדרך כלל טעם בטל בששים, תיקנו שבכל מקרה, מין במינו ומין בשאינו מינו, תמיד ישנה דרישה של ביטול בששים, ללא תלות בטעם.
יתכן ומדבריו נוכל להוציא נפקא מינה מעניינת: אם יש ספק אם יש ששים, אך מזהים שאין טעם, לכאורה איסור התורה בטל, והצורך בביטול בששים אחרי שאין טעם הוא מדרבנן בלבד, וכפי שביאר הרשב"א שהובא לעיל, זה ידון כספק דרבנן לקולא.
הרמב"ן מסביר בדרך הדומה לדרך הראשונה. הוא מחלק בין אם האיסור מעורב בתבשיל, או שהוציאו אותו. ראינו בעבר שאם איסור התערב, והוציא אותו, הרמב"ן אומר שהלכתית איננו מזהים את המולקולות של האיסור בתערובת, אלא את טעמו בלבד. לכן: תמיד יש לשער אם יש טעם של איסור בתערובת. אך אם לא הצליחו להוציא את גוף האיסור מהתערובת, מעבר לשיעור הטעם יש לבטל את האיסור בששים בכדי להתיר את התערובת.
מהאיסור והיתר הארוך עולה הבנה קיצונית יותר:
במסכת חולין (דף ו ע"א) נאמר שמרכיבים שמוסיפים לתבשיל על מנת לתת טעם לתבשיל (תבלינים וכדומה) אינם בטלים. תוספות במספר מקומות (עבודה זרה דף סו ע"א ועוד) מבארים שאין הכוונה שאינם בטלים כלל, אלא שאין די בששים, מפני שהם נותנים טעם מעבר לששים. משמע מדבריהם שכל עוד ניתן להרגיש את טעם האיסור, התבשיל אסור מן התורה, שהרי טעם כעיקר.
לכאורה רש"י והרמב"ן יסכימו: מעבר לשיעור בששים, יש לוודא שאין טעם.
האיסור והיתר הארוך אומר דבר מפתיע: מדאורייתא די בביטול בששים בכל מקרה. אך אם הטעם של האיסור ניכר בתבשיל, הוא נותר אסור מדרבנן.
עולה שהאיסור והיתר הארוך מסכים עם רש"י שיש לשער פעמיים, אך נראה שהכיוון אצלו הפוך:
לפי רש"י הטעם הוא הקובע. בנפרד מכך חז"ל גזרו ואסרו אם אין ששים בתבשיל.
האיסור והיתר הארוך אומר שהכמות, פי ששים, קובעת. חז"ל גזרו ואסרו אם יש טעם.
בעבר עסקנו בשאלה אם טעם הוא 'גל' או 'חלקיק'. כלומר, כאשר אנו אומרים ש'טעם כעיקר' האוסר את התבשיל, האם הכוונה היא שהתורה אסרה את השפעת האיסור (טעמו) על התבשיל, או שהטעם מהווה אינדיקציה לכך שהאיסור ניכר בתוך התבשיל.
כאמור, האיסור והיתר הארוך אומר שמדאורייתא יש לבטל בששים. כלומר, הדיון המרכזי הוא הנוכחות הפיזית של האיסור בתבשיל ('חלקיק'). לחלקיקים שכאלה שאיננו מזהים אנו קוראים 'טעם'. אחרי שקראנו לכך 'טעם', חז"ל מצאו לנכון לגזור גם על ה'טעם' (flavor). ולכן, בנפרד לשיעור בששים, מן התורה, מדרבנן יש לוודא שהאיסור לא נתן 'טעם' בתבשיל.
הרא"ש לומד בדיוק הפוך, ובכך חולק על כל הראשונים הנ"ל. הוא אומר שהתורה אסרה 'טעם כעיקר'. כלומר, המדד לאיסור הוא אחד ויחיד: האם האיסור נתן טעם (flavor) במאכל. הבעיה היא שפעמים רבות לא ניתן לזהות אם יש טעם איסור בתבשיל. כאשר מדובר במין במינו, חז"ל גזרו באופן אחיד לשער בששים (כדי לא להתבלבל בין תערובת מין במינו ושאינו מינו). אך בתערובת מין בשאינו מינו, הכל תלוי בטעם: אם יש טעם של איסור בתבשיל, הוא אסור גם אם יש יותר מפי ששים היתר ביחס לאיסור, ולהיפך: אם אין טעם של איסור בתבשיל, המדד של ששים הוא חסר משמעות.
השולחן ערוך והרמ"א (יורה דעה סימן צח סעיף א) פוסקים כדברי הרא"ש:
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תערובות סימן צח סעיף א
איסור שנתערב בהיתר מין בשאינו מינו, כגון חלב שנתערב בבשר, יטעמנו נכרי, אם אומר שאין בו טעם חלב ... מותר ... ואם אין שם עובד כוכבים לטועמו, משערינן בס'. וכן אם הוא מין במינו, כיון דליכא למיקם אטעמא, משערים בס'
_________________________
1 מצד אחד, עוף הוא בהחלט חלק מעולם הבשר. מצד שני, אי אפשר לבשל עוף בחלב של אמו, מפני שלעופות אין חלב. לאור זאת נוצרה מחלוקת תנאים: במסכת חולין (דף קד) מובאות שלוש שיטות לגבי בשר עוף: ת"ק – אסור מהתורה, רבי עקיבא – אסור מדרבנן. רבי יוסי הגלילי – מותר. בעזרת ה' כאשר נעסוק בהלכות הבשר והחלב (סימן פח בשולחן ערוך יורה דעה) נעמיק בזה.
ארץ חמדה – קישור לשיעורי "מורנו" ביוטיוב
ניתן ליצור קשר עם הכותבים דרך: [email protected]
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך ללמוד גמרא?
הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?
מה זה בכלל אמונה?
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך ללמוד אמונה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מי יושב במקום שלי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
