בית המדרש
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • חומש במדבר
  • במדבר
קטגוריה משנית
undefined
3 דק' קריאה 42 דק' צפיה
א. במדבר א' – וידבר ד' אל משה במדבר סיני באהל מועד.

ב. במדבר רבה א' ז' - כל מי שאינו עושה עצמו כמדבר הפקר אינו יכול לקנות את החכמה והתורה לכך נאמר במדבר סיני. במדבר כא' - וממתנה נחליאל ומנחליאל במות. נדרים נה. - כיון שעושה אדם את עצמו כמדבר שהוא מופקר לכל, תורה ניתנה לו במתנה שנאמר וממדבר מתנה וכיון שניתנה לו במתנה, נחלו אל שנאמר וממתנה נחליאל וכיון שנחלו אל, עולה לגדולה שנאמר ומנחליאל במות.

ג. שיר השירים ח' - מי זאת עלה מן המדבר מתרפקת על דודה. רש"י - הקדוש ברוך הוא ובית דינו אומרים על כנסת ישראל מי זאת כמה היא חשובה זאת שנתעלתה מן המדבר בכל מתנות טובות, שם נתעלתה במתן תורה ובדבוק שכינה ונראית חבתה לכל ועודנה בגלותה.

ד. ירמיהו ב' - ויהי דבר ד' אלי לאמר. הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה. קדש ישראל לה' ראשית תבואתה כל אכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם ד'. רד"ק - באזני ירושלם - ר"ל עם ירושלם ומדבר כנגד העיר כאלו מדבר כנגד העם.

ה. זוהר האזינו רצו: - אמר ר' יוסי כמה חביבין ישראל קמי קודשא בריך הוא בקדמיתא קרא לון גוי קדוש דכתיב (דברים יד) כי עם קדוש אתה וגו' לבתר קרא לון קדש דכתיב קדש ישראל לד' ראשית. זוהר אחרי מות ס: - פתח רבי חזקיה.. זכאין אינון ישראל דקודשא בריך הוא אתרעי בהו מכל שאר עמין וקראן קדש.. ויהיב להו חולק לאתאחדא בשמא קדישא, ובמה אחידו ישראל בשמא קדישא בגין דזכו באורייתא, דכל מאן דזכי באורייתא זכי ביה בקודשא בריך הוא, ותנינן קמיה דמר מאי קדש, שלימותא דכלא דאקרי חכמה עלאה.

ו. כתובות יג. - ראוה מדברת עם אחד.

ז. מלכים א' ו' - ודביר בתוך הבית מפנימה הכין לתתן שם את ארון ברית ד'. רש"י - מחיצת אמה טרקסין. מצודת דוד - בחלל הבית עשה מחיצה מפסקת ומבפנים לאותה מחיצה הכין לתת שם את הארון והוא בית קודש הקדשים.
תהלים כח' - שמע קול תחנוני בשועי אליך בנשאי ידי אל דביר קדשך. אבן עזרא - אל מקום הארון יקראו דביר. ילקו"ש תהלים תשיג' - אמר רבי חייא בר אבא מהו אל דביר קדשך מקום שהדברות יוצאות לעולם, שנאמר כי מציון תצא תורה. רבי חנינא אמר מקום שהדבור יוצא לעולם, שנאמר ודבר ה' מירושלים.

ח. שיחות הרב צבי יהודה מדבר סדרה א' - לספר במדבר יש ענין מיוחד בתוך חמישה חומשי תורה. בעולם הזה נמצא האדם בשני סוגי מצבים: בבית ובדרך. כאשר הוא יושב בבית הוא מוגן, לעומת המצאותו בדרך, הכרוכה בסכנות. אבל כך היא העובדה בסדר מציאותו של האדם הפרטי היחידי וכן של האדם הכללי, הכלל ישראלי. וההדרכה האלוהית מקיפה וכוללת את האדם בכל מצביו: האדם הבריא והאדם החולה, וכן האדם בבית והאדם בדרך. "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך".

יש מציאות של קביעות: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". השכינה קבועה בתוכנו, בסדר חיינו, בבית מקדש, בבית שענינו קביעות האחיזה בקרקע. ועם זאת, בחיי האדם הפרטי ובחיי האדם הכללי ישנם מצבים של נדידה ושל הליכה בדרך. כך הוא סדר המציאות. ישנו צורך כזה.

בדרך אנו נפגשים עם כל מיני סיבוכים, כל מיני צרות וכל מיני נסיונות. "עשרה נסיונות ניסו אבותינו את המקום ברוך הוא במדבר", נסיונות ובזיונות. ועם כל זה יש חיוב והכרח ללכת בדרך. בטבע המציאות יש איזו מידה של הליכה בדרך שאין להתחמק ממנה. כך אנו מוצאים בדברי התורה שבספר דברים: "אחד עשר יום מחרב". לכתחילה יש צורך באחד עשר יום כדי להגיע ממעמד הר סיני לכאן, לירושלים. אחד עשר יום אלה אמנם הפכו לארבעים שנה, אך ימים אלו גם הם דרך, והם דרך המדבר, דרך מקום נורא ואיום - הוא "המדבר הגדל והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים". ולכן, בדרך צריך להתפלל תפילת הדרך וברכת הגומל, בגלל הסכנה, כי "כל הדרכים בחזקת סכנה".

אנו נפגשים עם מסעות. אנו נוסעים, אבל לא רק אנחנו אלא גם רבונו של עולם נוסע אתנו. השכינה אתנו, כדברי חז"ל על הפסוק "איש נודד ממקומו" - איש זה הקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא נודד במשך זמן מסויים ונמצא בדרך. נורא ואיום! "ויהי בנסע הארן", הארון שנקרא ד' נמצא בנדודים! הארון אשר מציאותו היסודית היא הקביעות - נודד.

ט. אורות הקודש ג' טהרת מדות הנפש כו' - כשמרגיש האדם שנהרס הרבה ברוחניות, ידע שהגיע לו התור לבנית בנין חדש, יותר נעלה ונשגב, ויותר קיים ומפואר, ממה שהיה בראשונה, ויתחזק ויתאמץ בתיקון מעשיו ודרכיו, בסדר הגון, באומץ לבב, בחפץ טהור, בלב מלא עז ושמחה פנימית, כי טוב וישר ד' על כן יורה חטאים בדרך, ידרך ענוים במשפט וילמד ענוים דרכו.
סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il