ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
נריה בן אורה יוכבד
במלאת שנה לפעילות בית הדין "משפט והלכה בישראל" שליד "ארץ חמדה" (http://www.eretzhemdah.org/bd.htm) נקדיש את דברינו, לנושא זה.
בפרשיית מינוי השופטים הקצרה הפותחת את פרשת שופטים, התורה מדגישה ארבע פעמים את ה" צֶדֶק ". וז"ל הכתוב:
"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק :
לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדּ ִיקִם:
צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ" (דברים ט"ז יח-כ).
לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדּ ִיקִם:
צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ" (דברים ט"ז יח-כ).
הרדיפה אחר הצדק חייבת להיות נר לרגלי המערכת המשפטית של עם ישראל. השבוע, גם לציון שנת הפעילות הראשונה של בית הדין שליד "ארץ חמדה" - "משפט והלכה בישראל", ננסה לברר קצת יותר את פשר הציווי:
" צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף".
חז"ל במסכת סנהדרין (לב ע"ב), הציעו כמה פירושים:
ריש לקיש, בדור הראשון של אמוראי ארץ ישראל, דורש מן הדיין להפעיל את שכלו הישר ולא לדון על פי הכללים הקבועים, במקום שיש חשש רציני שמאחורי הטענות המלומדות והעדויות הברורות מסתתר בעצם "דין מרומה".
גם רב אשי, בדור האחרון של אמוראי בבל, דורש את אותה הדרישה אבל בכיוון אחר. לדעתו ההדגשה מטילה את האחריות על הדיין שלא לפסוק על פי מידת הדין, במקום שהיא תביא נזק לשני הצדדים. לכן לדעתו חובה לפשר במקרה שכזה. לפי שני הפירושים, הריבוי " צֶדֶק צֶדֶק " הוא בעצם מיעוט.
גם ריש לקיש וגם רב אשי מפנים את הציווי כלפי הדיין. וז"ל הסוגיא:
"דריש לקיש רמי: כתיב (ויקרא י"ט) בצדק תשפט עמיתך וכתיב (דברים ט"ז) צדק צדק תרדף, הא כיצד? כאן - בדין מרומה, כאן - בדין שאין מרומה. רב אשי אמר... אחד לדין ואחד לפשרה. כיצד? שתי ספינות עוברות בנהר ופגעו זה בזה, אם עוברות שתיהן - שתיהן טובעות, בזה אחר זה - שתיהן עוברות...".
רבנן לעומתם מסבירים שהציווי מופנה כלפי בעלי הדין, עליהם מוטלת החובה לעשות הכל כדי להבטיח זאת ובין היתר להרחיק נדוד כדי להגיע אל המומחים הגדולים ביותר. הלכה זו משמעותית יותר כלפי הנתבע, שהרי הוא זה שקובע את מקום הדיון. וז"ל הגמרא:
"תנו רבנן: צדק צדק תרדף - הלך אחר בית דין יפה, אחר רבי אליעזר ללוד, אחר רבן יוחנן בן זכאי לברור חיל. ... אחר רבי יהושע לגולה, אחר רבי לבית שערים, אחר חכמים ללשכת הגזית".
"אבן עזרא" מפנה את הציווי לשני הצדדים ומורה להם לרדוף אחר הצדק. וז"ל:
"עם בעלי הריב ידבר. וטעם שני פעמים לדבר צדק - שירויח בו או יפסיד, או פעם אחר פעם כל ימי היותך, או לחזוק".
הרמב"ן בעקבותיו משלב את שתי הגישות וטוען שהפסוק פונה גם לדיינים וגם לבעלי הדין ולכן ה"כפילות".
אנו נקבל את כל ההסברים ונשתדל להציב את הרדיפה אחרי הצדק, בראש סולם הערכים שלנו ובעה"י של כלל החברה הישראלית. ככל שמערכת המשפט תהיה מבוססת יותר על ערכי הצדק של מסורת ישראל, מדינת ישראל תהיה מדינה יותר יהודית ולא רק מדינת היהודים.
דווקא אחרי שני הקייצים האחרונים,שבראשון מבין שניהם הפסדנו חלקים של ארץ ישראל
ובשני נפלו בחרב גיבורי ישראל, נזכור את מאמר חז"ל:
" למען תחיה וירשת את הארץ, מנין שמינוי הדיינין כדאי הוא להחיות את ישראל ולהושיבן על אדמתן ושלא להפילן בחרב, ת"ל למען תחיה "
(ילקוט שמעוני תורה פרשת שופטים רמז תתקז).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













