ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא קמא
- ספריה
- שם מרדכי
- בבא קמא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
"וכולהו בין אבות בין תולדות מועדין מתחלתן נינהו, לבד מקרן דתם ולבסוף מועד הוא. ושן ורגל ברשות-הרבים פטורין משום דאורחייהו הוא:"
דברי הרי"ף הוקשו לרא"ש (בבא קמא פרק א סימן א), וזו לשונו:
"תמיה לי: מה הוצרך לפרש טעמא דפטירי משום דאורחייהו הוא?! הא קרא כתיב 'וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר' ודרשינן ולא ברשות-הרבים?!"
הרא"ש מקשה מדוע הרי"ף חורג מהרגלו. מדוע הרי"ף מבאר את טעמה של דרשת חכמים שדרשה מהכתוב "וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר", שהאבות "שן" ו"רגל" פטורים כאשר הם הזיקו ברשות הרבים.
אמנם לפי מה שהתבאר בפרק הקודם "כיצד פשט הרי"ף את בעיות רבא" מובן מדוע הרי"ף לא הסתפק בהבאת הכתוב עצמו, והוא הוצרך לדרוש את טעם התורה. בפרק הקודם התבאר, שלפי שיטת הרי"ף נזק "צרורות" הוא תולדת האב ה"תם" שבו נכללים כל האבות והתולדות שמשלמים "חצי נזק". אולם מאידך הרי"ף הביא את מסקנת הסוגיה שנזק "צרורות" פטור ברשות-הרבים. והדבר תמוה: כיצד יתכן שנזק "צרורות" תולדת האב ה"תם" - פטור ברשות-הרבים, כאשר האב ה"תם" שמוזכר בתורה (נגיחה) - חייב ברשות-הרבים?
וכדי ליישב את הסתירה הזו הרי"ף הוצרך לחקור בטעם הפטור שהתורה נתנה לשן ורגל ברשות-הרבים.
הסוגיה בדף בדף כ' ע"א
בדף כ' ע"א מובאת דעת אילפא ורב אושעיא, המחייבים במצבים מסוימים שן ורגל ברשות-הרבים. וזו לשון רבנו חננאל שם:
"עמדה ואכלה חייבת, ותרצהּ רבא בקופצת ואוכלת ממקום גבוה שאינו חשוב כרשות הרבים, שאינה יכולה לאכול כשהיא מהלכת... אבל אם היה נמוך... פטורה, דהיינו אורחה".
ובדף כ"א אמרה הסוגיה למסקנה, שדין זה נתון במחלוקת תנאים, וזו לשון רבנו חננאל שם:
"לרבי מאיר ורבי יהודה לא שנא להו... - הכל ברשות-הרבים אינה משלמת אלא מה שנהנית. ורבי יוסי ורבי אלעזר אומרים - אינה פטורה ברשות-הרבים אלו כעין דרכה...".
כלומר, לרבי מאיר ורבי יהודה הפטוֹר ברשות-הרבים הוא מגזירת הכתוב, ואין לתלות אותו בסיבה מיוחדת. אך לשיטת רבי אלעזר ורבי יוסי התורה גילתה באמצעות האבות "שן" ו"רגל" - סברה מיוחדת לפטור את הבעלים מתשלום הנזק. ולפי שיטתם, כאשר בעלי הרכוש יודעים באופן כמעט וודאי שרכושם יפגע במקום שבו הם מניחים אותו, הם פשעו בנפשם; ומי שמשנה ממנהג העולם, לא יקבל תשלום על הנזק שנגרם לו. וכפי שכתב הרמב"ם במורה-נבוכים חלק ג' פרק מ', וזו לשונו:
"שהוא ענין שאי-אפשר לשומרו. ומי ששם דבר ברשות-הרבים הוא שפשע בנפשו ונתן ממונו לאיבוד..."
לפי השיטה הזו, האבות "שן" ו"רגל" פטורים מנזק שהם הזיקו ברשות-הרבים מפני שהניזק "פשע בנפשו ונתן ממונו לאיבוד". הסברה הזו שהניזק "נתן ממונו לאיבוד" פוטרת מנזקים נוספים שייגרמו לרכוש שהונח באותו מקום; ולכן גם אם הרכוש יפגע על-ידי צרורות (תולדת האב ה"תם") - בעל הבהמה פטור.
ואמנם לגבי נזק שנגרם באמצעות "בעיטה", שאף היא תולדת האב ה"תם", הרי"ף והרמב"ם פסקו כרבא שמחייב בתשלום הנזק ברשות הרבים גם במקום שבעל הרכוש הניזוק פשע בנפשו. ולפי שיטת רבא 1 , גם כאשר הניזק שינה ממנהג העולם, אם בא המזיק ושינה גם כן ממנהג העולם – המזיק חייב. והמשנה ובא אחר ושינה בו - בפעולה משונה, חייב. 2
הרי"ף מחלק את אבות הנזיקין לשני אבות מרכזיים לפי שכיחות הנזק, ולא לפי פעולת הנזק; אולם לגבי דין הפטור ברשות-הרבים הרי"ף מסכים שהחלוקה לפטור-וחיוב היא לפי אופי פעולת ההיזק. נמצא, שעל הצד ש"צרורות" הם תולדת רגל, כל השיטות החולקות בסיבת הפטור בשן ורגל ברשות-הרבים, מודות שאף "צרורות" פטורים ברשות-הרבים. אולם על הצד ש"צרורות" הן תולדת האב ה"תם", יש למצוא סיבה מיוחדת כדי לפטור אותן.
לפי שיטת הרי"ף נזק "צרורות" הוא תולדת האב ה"תם" שבו נכללים כל האבות והתולדות שמשלמים "חצי נזק". אולם הרי"ף מבאר, שהפטור בשן ורגל ברשות-הרבים הוא מטעם "אורחיה" (- פשיעת הניזק). ולפי השיטה הזו אין לחייב בנזק צרורות; שהרי הבהמה לא הזיקה במזיד.
^ 1 וזו לשון הסוגיה בבבא קמא דף כ"ד ע"ב: - "אמר רבא, אם תמצי לומר: המשסה כלבו של חבירו בחבירו - חייב, שיסהו הוא בעצמו - פטור, מאי טעמא? כל המשנה ובא אחר ושינה בו - פטור. א"ל רב פפא לרבא: איתמר משמיה דריש לקיש כוותיך, דאמר ריש לקיש: שתי פרות ברשות-הרבים, אחת רבוצה ואחת מהלכת, ובעטה מהלכת ברבוצה - פטורה, רבוצה במהלכת - חייבת; א"ל: אנא בההיא חיובי מחייבנא, דאמרינן ליה: כי אית לך רשותא לסגויי עלי, לבעוטי בי לית לך רשותא."
^ 2 וכמבואר בסוף פרק ב' מהלכות נזקי-ממון, ובפרק ו' מהלכות חובל-ומזיק הלכה ה'
^ 2 וכמבואר בסוף פרק ב' מהלכות נזקי-ממון, ובפרק ו' מהלכות חובל-ומזיק הלכה ה'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.
לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.
לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.
שמונה פרקים לרמב"ם בריאות הנפש והגוף בראי הרמב"ם
שיעור 7
השיעור עוסק בהקבלת הרמב"ם בין בריאות וחולי הגוף לבין כוחות ותכונות הנפש, ומסביר כיצד סטייה מדרך השכל פוגעת בחוש הבריא של האדם. מתוך כך מודגשת חשיבותם של תיקון המידות, התורה והשמחה כרפואה נפשית מהותית המחזירה את האדם לתפקוד ולחיות אמת.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
