בית המדרש

  • מדורים
  • בימה תורנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

איך הופכים את החופש ליעיל?

אל תשאלו - איזה חופש היה לי שנה שעברה. סתם מרחתי את הזמן. לא תכננתי כלום. רציתי לזרום ולהנות מהחיים. בסוף - לא רק שלא עשיתי שום דבר מועיל, גם לא נחתי, והזמן פשוט ברח לי. השנה אני מתכנן מראש - איך להפוך את החופש ליעיל?

undefined

רבנים שונים

יד תמוז תשס"ז
4 דק' קריאה
אל תשאלו - איזה חופש היה לי שנה שעברה. סתם מרחתי את הזמן. לא תכננתי כלום. רציתי לזרום ולהנות מהחיים. בסוף - לא רק שלא עשיתי שום דבר מועיל, גם לא נחתי, והזמן פשוט ברח לי. השנה אני מתכנן מראש - איך להפוך את החופש ליעיל?


חופשה לשם שמים
הרב אריה הנדלר שליט"א - סגן ראש ישיבת ההסדר 'שעלבים'
סימנים בודדים לנו בספר ההלכה, השולחן ערוך, המכילים סעיף אחד בלבד. כך מקובלנו - אם בחר הרב המחבר להציג בפנינו סימן בעל סעיף אחד בלבד, ככל הנראה סימן זה הוא בבחינת מועט שחשיבותו מרובה ולפיכך קבע לו ברכה לעצמו.
אחד הסימנים הללו מצוי בשולחן ערוך אורח חיים סימן רל"א. כה כתב המחבר: "וכן בכל מה שיהנה בעולם הזה לא יכוון להנאתו אלא לעבודת הבורא יתברך כדכתיב בכל דרכיך דעהו. ואמרו חכמים כל מעשיך יהיו לשם שמים, שאפילו דברים של רשות כגון האכילה והשתיה וההליכה והישיבה והקימה והתשמיש והשיחה וכל צרכי גופך יהיו כולם לעבודת בוראך או לדבר הגורם עבודתו שאפילו היה צמא ורעב... יתכוון שיאכל וישתה כפי חיותו לעבוד את בוראו... כללו של דבר חייב אדם לשׂום עיניו ולבו על דרכיו ולשקול כל מעשיו במאזני שכלו, וכשרואה דבר שיביא לידי עבודת הבורא יתברך יעשהו ואם לאו לא יעשהו, ומי שנוהג כן עובד את בוראו תמיד".
עלינו לזכור, כי עיקרה של החופשה צריכה להיות לשם שמים. איננו בטלים לשם בטלה. אנו מרפים את המתח הלימודי, רק משום שאנו יודעים שנפשנו זקוקה להרפיית המתח הזו. ישנים אנו מעט יותר, רק משום שאנו יודעים שגופנו זקוק הוא למנוחה זו. מסתבר שאם נשפוט את המרכיבים השונים של החופשה על פי אמת מידה זו, תהיה זו חופשה משמעותית שתעמוד בקני המידה ההלכתיים, ואכן תהיה יעילה לצורכי שמים.
זאת ועוד, כיון שכבר נזקקנו לחופשה מהטעמים שהוזכרו, כעת צריכים אנו להשתדל לחבר את החופשה עצמה עם עבודת ה'. לנצל את הזמן לקדש שם שמים ברבים, לקרב יהודים רחוקים, להתענג התענגות אמיתית על ארץ ישראל ונופיה, להתמסר יותר לכיבוד הורים, ללמוד לחיות חיים של קודש גם בעולם שהוא מחוץ לכותלי בתי המדרש. אם ננהג כך, תהיה החופשה בעלת משמעות ערכית, רוחנית ומועילה.
קיץ טוב, פורה, ומרומם!

ראש נקי
הרב דוד סמסון שליט"א - ראש ישיבת 'לך לך ואולפנת 'עדן'
יש מקום לשאול ולברר לגבי החופש או בשמו הישיבתי 'בין הזמנים' - האם החופש הוא בעצם העדר זמן, כלומר מה שמאפיין את החופש הוא היותו מחוץ לזמן הלימוד ואין לו שום ערך עצמי, או שמא ניתן להבין ש'בין הזמנים' הוא מציאות בפני עצמו, כלומר שיש בו ערך חיובי בפני עצמו מלבד היותו רק שלילת זמן הלימוד?
נראה לי שבכך נחלקו רבא ותלמידיו (ברכות ל"ה): "אמר להו רבא לרבנן: במטותא מינייכו, ביומי ניסן וביומי תשרי לא תתחזו קמאי, כי היכי דלא תטרדו במזונייכו כולא שתא" ( בתרגום חופשי: אמר להם רבא לתלמידיו הרבנים - בבקשה מכם, בימי ניסן ובימי תשרי אל תֵּרַאו לפני, כדי שלא תהיו טרודים במזונותיכם כל השנה). רבא מבקש בלשון של בקשה מאת תלמידיו "במטותא מינייכו" אל תגיעו לישיבה בבין הזמנים של ניסן ותשרי. מהעובדה שרבא היה צריך לומר בבקשה מכם, משתמע שהתלמידים אכן רצו לבוא לישיבה גם בחודשים הללו.
נראה שהמחלוקת בין רבא לתלמידיו היתה מסביב לשאלה בה פתחנו - התלמידים סברו שבין הזמנים הוא סך הכל חוסר זמן של לימוד תורה ואין לו כל ערך בפני עצמו, לפיכך הם רצו למעט כמה שאפשר את הזמן של ביטול תורה. אולם רבא מלמד את תלמידיו ואותנו דבר גדול - בין הזמנים אינו רק העדר זמן של לימוד, אלא יש בו עניין וצורך חשוב בפני עצמו, לפיכך הוא ביקש מתלמידיו בלשון בקשה, שלא יבואו לישיבה בבין הזמנים אלא ינצלו את הזמן לצורכיהם, בכדי שיוכלו ללמוד בלי הפרעות במשך השנה.
בדומה לכך ישנה הלכה, שכל אות בספר תורה שאינה מוקפת בלבן פסולה (שו"ע או"ח ל"ב), ושלא רק האותיות של הספר תורה קדושות, אלא גם הלבן שמסביב נחשב לקדוש וחייב בגניזה (שבת צ').
לאור זאת, אני סבור שכשם שמצוה ללמוד בשקידה במשך הזמן מבלי לבטל תורה, כך מצוה לנצל את החופש ובין הזמנים לפרנסה, לסידורים או למנוחה. כן למנוחה! כלומר ללכת לים, לטייל, ולנוח ובלבד שיכוון לבו לשם שמים. אין לי ספק שאי אפשר להתחיל את זמן אלול ושנת הלימודים או העבודה החדשה, מבלי לנוח לפניהם מנוחה משמעותית.
"בכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ".
"וְקוֹיֵי ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ".

לתפוש את הרגע
הרב נתנאל יוסיפון שליט"א - ר"מ בישיבת 'מצפה יריחו'
הרב ד"ר בנימין מנשה לוין ז"ל היה תלמיד חכם גדול, ובעל ידע נרחב במדעים. פעם כשנשאל כיצד הצליח לרכוש בקיאות כה רבה בתורה ובמדע? השיב - הדבר עלה בידי, מפני שלא למדתי מספר מקצועות בפרק חיים אחד. בימי נערותי עסקתי אך ורק בתורה ואחר כך התמסרתי, להבדיל, ללימודי מדעים, וכיוון שהתרכזתי בתחום אחד הצלחתי לקנותו.
זו היתה דרכו של הרב לוין ז"ל, אולם כמעט כולנו נוהגים פעמים רבות אחרת. אנו רוצים להספיק הרבה בחיים ומנסים לעשות הכל בבת אחת, ולעיתים רבות יוצא שכרנו בהפסדנו. לדוגמא: יש אנשים שקוראים עלוני פרשת שבוע בזמן התפילה (מכירים מישהו כזה?). הם עושים זאת מתוך רצון טוב לזכות גם להתפלל וגם ללמוד תורה, אלא שבדרך כלל התפילה יוצאת נפסדת.
מעבר לכך שריכוז בנושא בו אנו עוסקים הופך אותנו ליעילים יותר, יש כאן גם רעיון רוחני עמוק: הרב קוק (מוסר אביך ב, ב) מבאר את הפסוק "בכל דרכיך דעהו", שהאדם צריך לבקש את הקב"ה בדרך ובתחום בו הוא עוסק כרגע, ולא לחשוב באותו זמן על דרכים ותחומים אחרים, כי הקב"ה נמצא בכל מקום ובכל דרך, ו"כיוון שהוא עוסק בעבודה זו הקב"ה כביכול שורה מצדו בזו העבודה דווקא, ובה ימצאנו ולא במקום אחר". לכן - בשעה שאדם לומד תורה יתרכז בלימודו ויעמיק בו ולא יחשוב על תחומים אחרים, וכשעוסק בגמילות חסדים יחשוב רק על עצות איך להוסיף בגמילות חסדים, וכן הלאה.
עיקרון זה מצאנו גם בלוח השנה היהודי - בכל פעם אנו פוגשים את רבונו של עולם בדרכים אחרות: בראש השנה - בתקיעת שופר, בסוכות - בישיבה בסוכה, וודאי שמי שיתקע בשופר בסוכות לא קיים מצווה. כך גם בזמן החופש - אל לנו לחשוב, שה' מצפה מאתנו את אותם הציפיות של ימי הלימודים. עלינו לבקשו בדרך המיוחדת לחופש : בגמילות חסדים, במנוחה, בטיולים, בכיבוד הורים, בהתנדבות למשימות לאומיות חשובות שלא התפנינו להם בזמן הלימודים , לדוגמא: חומש, סיבוב שערים, שדרות ועוד. החופש זו גם הזדמנות מצוינת להתפלל בנחת ובכוונה, ל"חפש" קצת את עצמנו, וכמובן - ללמוד תורה מתוך בחירה והזדהות. בהצלחה לכולנו.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il