ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
מספר פעמים כתבתי שלמרבה הצער, בעקבות רשלנות פושעת של משגיחים, מי שרוצה להיות בטוח שהוא מקבל אוכל כשר במסעדה צריך לאכול במקומות שיש להם כשרות למהדרין. הסיבה לכך היא שחלק מהרבנים והמשגיחים, מתוך עמדה שרווחת במגזר החרדי, חושבים כי מי שאוכל במקומות שיש להם השגחה רגילה, בעצם אינו מקפיד על כשרות, ולכן אין על אותם מקומות פיקוח ראוי. במיוחד הדברים אמורים לגבי מסעדות בשריות. בעקבות הדברים קיבלתי כמה תגובות, ואת החשובה והמועילה שבהן אביא לפניכם.
מכתב חשוב בנושא הכשרות
מי שבכל זאת רוצה לאכול במקומות שיש להם השגחה רגילה, צריך לכל הפחות לבדוק באופן יסודי את תעודת הכשרות שאכן היא בתוקף, ולבקש לדבר עם המשגיח. אם המשגיח לא נמצא במקום יש לדבר עמו בטלפון, ולשאול אותו אם אפשר להיות בטוחים שהאוכל כשר. גם אם המשגיח חלש, מן הסתם אינו רשע, ולכן סביר שלא ישקר
רביבים (818)
הרב אליעזר מלמד
233 - מדריכות, מפקדות וקדושת המחנה
234 - תעודת כשרות אמיתית
235 - על הלחם ועל הלחימה
טען עוד
לפני זמן מה הרב נשאל וכתב על הכשרויות השונות. חשבתי שכדאי לפרסם דבר שראיתי אישית, והוא נוגע מאוד לעניין הכשרויות, ובפרט לעניין כשרות למהדרין וכשרות רגילה.
בקיץ שעבר עבדתי במשך מספר ימים במסעדה בעמק רפאים בירושלים. למסעדה יש הכשר רגיל של רבנות ירושלים וגם הכשר "למהדרין מן המהדרין גלאט-בית יוסף" של בד"ץ בשם 'נזר ההידור'. בעל המסעדה, בחור חילוני, הסביר לי ולחבריו, שכדי להרחיב את מעגל הלקוחות העלה את רמת הכשרות מכשרות רגילה למהדרין של בד"ץ 'נזר ההידור', אבל לא לקח את ה'מהדרין' של רבנות ירושלים כי זה "לא משתלם כלכלית", מכיוון שהדרישות שלהם גבוהות מדי.
בימים שעבדתי במסעדה יצא לי לפגוש כמה פעמים את המשגיח של הרבנות ירושלים. הוא היה מגיע תמיד אחר הצהרים, כך שהעובדים ומנהל המסעדה ידעו שדברים בעייתיים עושים בבוקר כדי שלא יהיו בעיות. המשגיח היה מגיע, בודק את ארגזי הירקות (הוא טען שיש לו שיטה לדעת אם הם מעושרים או לא), נשאר קצת להסתכל מה עושים והולך. הפועלים במטבח היו חביבים אליו, קצת הסתלבטו איתו וידעו להציע לו את הקינוחים האהובים עליו. בדרך כלל הוא לא נמנע מלבקש ולאכול את הקינוח הספציפי שרצה. כששוחחתי איתו הוא אמר בפרוש ובלי בושה שהוא בודאי שאינו אוכל במסעדה (הקינוח היה דבר קנוי מתוך אריזה), וציין בפניי את ההכשרים הטובים שאפשר לסמוך עליהם (מתוכם הוא אוכל רק הכשרים חרדיים, מדין "אל תטוש תורת אמך").
שוחחתי איתו גם על עניין בישולי עכו"ם, והוא אמר בפשטות שהוא דרש שהבעלים ידליקו בבוקר את האש ולא הפועלים הערבים (אין אפילו יהודי אחד שעובד במטבח בבישול עצמו, רק במלצרות), ובמשך היום יעבירו מאש לאש. כמובן שהדבר לא מתבצע כך. הערבים בפרוש אמרו לי: "מה?! ברור שאנחנו מדליקים את האש בבוקר."
במשך הימים שהייתי שם ראיתי שהשתמשו בבשר מיובא מחו"ל שנכתב עליו בפתק שהוא כשר גלאט בית יוסף, אך לא היתה עליו חותמת של אף רב או גוף כשרות כלשהוא. לגבי הבשר הזה, הבעלים הזהיר את הערבי שיגמור להכין אותו מהר ויזרוק את העטיפות, כדי שלא יהיו בעיות עם המשגיח.
החמור ביותר היה שאת הכבד כלל לא צלו, אלא לפעמים טיגנו במחבת, ולפעמים אפו בתנור עם שמן, בצל, תבלינים וכדו'. כשאמרתי למשגיח שלא צולים את הכבד, הוא שוב אמר לי: "אני אגיד להם על זה, אמרתי להם כבר כמה פעמים אך אני אגיד להם שוב. טוב שאמרת לי. את יכולה לעזור לי בזמן שאת פה." באחת הפעמים הוא אמר לי "מה אני יכול לעשות, אני עושה מה שאני יכול", וגם: "הם יודעים שבסך-הכול אני אדם נח, אבל אני גם יודע לזרוק להם דברים לפח ולא לוותר כשצריך". למותר לציין שאני לא ראיתי שום פעולה אמיתית מצידו. התרעה מילולית היא חסרת משמעות במקרה שאין בצוות אף אדם ירא שמיים שאכפת לו מכשרות. כמובן שעל ניפוי קמח בכלל לא היה מה לדבר.
חשוב לציין שבמשך הימים שהייתי במסעדה לא ראיתי אפילו פעם אחת את המשגיח של בד"ץ 'נזר ההידור', וגם חברים נוספים שלי שעבדו במסעדה בזמנים אחרים לא ראו אותו.
ממה שראיתי ושוחחתי עם אנשים, מסתבר שהמסעדה נחשבת איכותית ודתיים רבים נהנים לאכול בה. חלקם סומכים בפשטות על הכשר הרבנות, וחלקם שמחו לראות שלמסעדה יש הכשר 'מהדרין' וסמכו עליו.
המסקנה שלי מכל הסיפור היא שבמצב הנוכחי אם אני רוצה לאכול כשר אין ברירה אלא לסמוך רק על הכשרי 'מהדרין' מוכרים וידועים.
הבד"צים הבעייתיים
בעקבות המכתב דיברתי עם הרב רפי יוחאי מהרבנות הראשית, מנהל היחידה הארצית לאכיפת חוק הונאה בכשרות, והוא אמר: "בד"ץ 'נזר ההידור' אינו מוסמך להעניק תעודות הכשר מטעם מועצת הרבנות הראשית לישראל. בביקורות שנערכו על ידי מפקחי הרבנות הראשית לישראל נמצאה רמת הכשרות שלו ירודה, ואינה מתאימה בשום אופן לציפיות הקהל מכשרות המתיימרת להיות מהדרין". וכן המצב בעוד בד"צים כדוגמת 'כתר הכשרות', 'נחלת יצחק' (ע"ש הרב כדורי), 'תפארת ירושלים', 'חומת הכשרות', 'משמר הקודש - שמן המשחה' וכן 'מור ולבונה' בצפון.
יש לציין שגם כאשר הבד"ץ נשען על רב מוכר ומוערך, לא תמיד אותו רב מעורב בענייני הכשרות, כי תחום זה דורש ניסיון והבנה מיוחדת.
ההבדלים בין כשרות רגילה לכשרות מהדרין
כאן המקום להסביר את ההבדל בין כשרות רגילה לכשרות 'מהדרין' של הרבנויות המקומיות. בכשרות 'מהדרין' צריך המשגיח להיות נוכח כמעט בכל שעות העבודה, וכן המוצרים צריכים להיות תחת פיקוח מלא, וכשרותם על פי רוב ככל הפוסקים. לשם כך בעל המסעדה צריך לשלם משכורת מלאה, כדי להחזיק משגיחים שילוו את המסעדה בעבודתה במשך רוב שעות היום. מדובר בהשקעה של בין חמשת אלפים לעשרת אלפים שקל לחודש.
אולם יש מקומות שאינם יכולים או מוכנים להשקיע סכום גבוה כל כך, אבל בכל זאת רוצים תעודת כשרות. כדי לשמור בהם על רמת כשרות בסיסית, הרבנות ממנה משגיח שאמור להגיע למסעדה בשעות לא צפויות, כדי שיוכל לפקח על מוצרי המזון שמגיעים למסעדה ועל דרך הכנתם. אם המשגיח מגיע בשעה קבועה בכל יום, הוא אינו ממלא את תפקידו. וכמובן שאם ידוע לו על דבר שנעשה שלא כשורה והוא מסתפק בנזיפה, הוא אינו ממלא את תפקידו.
יש לציין כי הבד"צים החדשים גובים סכומים פעוטים עבור תעודה מפוארת של 'מהדרין מן המהדרין', וכך מסעדות שאינן מוכנות להשקיע בכשרות זוכות בתעודה מהודרת ללא שום כיסוי.
כיצד ינהג המסתפק בכשרות רגילה
לצערנו יש לא מעט משגיחים שמסיבות שונות אין בידם כוח לבצע את תפקידם כראוי. לכן הרוצה להיות בטוח שהוא אוכל כשר, נכון שיאכל רק במקומות שיש להם כשרות 'מהדרין' מרבנות או בד"ץ אמינים.
ומי שלמרות זאת רוצה לאכול במקומות שיש להם השגחה רגילה, צריך לכל הפחות לבדוק באופן יסודי את תעודת הכשרות שאכן היא בתוקף, ולבקש לדבר עם המשגיח. אם המשגיח לא נמצא במקום יש לדבר עמו בטלפון, ולשאול אותו אם אפשר להיות בטוחים שהאוכל כשר. גם אם המשגיח חלש, מן הסתם אינו רשע, ולכן סביר שלא ישקר. ואם הכשרות אינה ראויה, הוא כנראה יאמר משהוא בסגנון: "אם אתה מקפיד על כשרות, עדיף שלא תאכל שם", או שיגמגם תשובה אחרת שהשואל הנבון צריך להסיק ממנה שהמקום אינו מושגח כראוי. רק אם התשובה ברורה כשמש בצהרים, אפשר לאכול. יש להיזהר מטעות. המשגיח עלול לשאול: אתה אוכל 'גלאט'? ואם העונה ישיב שאינו מקפיד, הוא עלול לענות לו: אז מותר לך לאכול שם. וזאת משום שהמשגיח חושב שכל מי שאינו מקפיד על 'גלאט' אינו מקפיד על כשרות. ולכן השואל צריך להתעקש ולהסביר: אני לא מקפיד על 'גלאט' אבל מאוד מקפיד לאכול כשר.
המצוות הרבות הקשורות לאכילת בשר
כידוע, ככל שאנו עוסקים בדבר שהוא חשוב וחיוני יותר, כך ניתן יותר להתעלות על ידו או חס ושלום ליפול. וכדי שנתרומם ולא ניפול, נתנה לנו התורה מצוות להדריכנו. וככל שמדובר בדבר יותר חשוב, כך יש לגביו יותר מצוות. לכן למשל, מצוות רבות מלוות את חיי הנישואין ואת עבודת בית המקדש. וכך גם ביחס למזון שמקיים את האדם.
גם אכילת הבשר מלווה במצוות רבות. ראשית, רוב בעלי החיים טמאים ואסורים לאכילה. וגם כשמדובר בבהמה או חיה טהורה, הרי שצריך לשחוט אותה כהלכה. ואם זו חיה, צריך לכסות את דמה. לאחר מכן צריך להוציא את החלב והגידים האסורים באכילה. גם את הדם צריך להוציא, שגם הוא אסור באכילה. אח"כ צריך להיזהר מעירוב בשר וחלב.
ומעניין שלגבי בשר יש בעיקר איסורים, ואילו לגבי הכנת לחם, שעשר מצוות מלוות אותו, ישנן בעיקר מצוות עשה - לתת מתנות לכוהנים ולעניים. זה רומז לכך שבאכילת בשר יש צד של בדיעבד, ולכן התורה ליוותה אותו באיסורים רבים, ואילו אכילת לחם היא לכתחילה, והתורה מלווה אותו במצוות רבות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
לנתיבות ישראל עומק השופר: זיכרון, חירות והמלכה
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א
השיעור עוסק במשמעות הפנימית של ראש השנה ומצוות השופר כחיבור בין יראה, חירות אמתית וזיכרון לפני השם. דרך דמותו של דוד המלך ונשמת כלל ישראל, מוסבר כיצד השאיפה לקרבת אלוקים והמלכת הבורא מעניקות חיות ומשמעות לכל רבדי המציאות.
