ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
פעם הגיע לעיירה בשם סכורה, והתאכסן אצל אחד מבעלי הבתים במקום. לאחר זמן מה נגנב תרמילו של הרב ובו כסף רב, וכן כתבי הקודש ובהם כל חידושיו הרבים. בעל הבית הצטער ביותר כיוון שהגניבה אירעה בביתו, ואמר לרב בשברון לב: "כבוד הרב, אולי אוכל לקבץ תרומות מאנשי העיירה, וכך להחזיר לרב את כספו הגנוב, אבל מה אעשה לכתבי היד? איך אוכל להשיב לו את חיבוריו הקדושים?". לתדהמתו, ענה הרב בשלווה: "אל תדאג. ברוך הוא וברוך שמו, תפילתי התקבלה לפני בורא העולם. ביקשתי ממנו שאם ספריי וחידושי הינם חידושי אמת לפי תורתנו הקדושה, אזי יישארו בעולם ויתפרסמו, ואם אינם אמיתיים - יאבדו מהעולם! וכעת, שנגנבו, סימן הוא לכך שאינם נכונים ואמיתיים, ולכן אל תצטער כלל על גניבתם...".
עוד הם מדברים, נשמעה דפיקה בדלת. בעל הבית ניגש לפתוח. ארבעה אנשים זרים נכנסו לבית, וביד אחד מהם תרמילו של הרב. בעל הבית צהל משמחה, והאוחז בתרמיל הניח אותו למרגלות הרב במבט מושפל. כל הארבעה החלו לבקש מהרב בבכיות ובתחנונים כי יסלח להם ויכפר להם על פשעם. הרב היסה אותם בידו, ושאל: "ענו לי על שתי שאלות: מדוע גנבתם את תרמילי בתחילה? ומדוע התחרטתם כעת?".
ראש הגנבים אמר בשפה רפה: "יסלח לנו הרב, אבל כל פרנסתנו היא מגניבות... כאשר נתקלנו בתרמילו של הרב וראינו שהוא גדוש, היינו בטוחים שאוצר גדול טמון בתוכו, ולכן לא התאפקנו וגנבנו אותו, וברחנו מהעיירה למקום אחר. באמצע הדרך הגענו לנחל קטן שגובה מימיו מגיע לכל היותר לעשרים סנטימטרים. רצינו לחצות אותו, ואז לפתע גאו המים והגיעו עד לצווארנו וכמעט סחפו אותנו לגמרי.
"חזרנו בקושי לשפת הנחל, והנה המים חזרו לקדמותם ולגובהם הנמוך. השארנו את התרמיל על שפת הנחל וניסינו לעבור, והמים לא עלו כלל. ניסינו שוב לחצות את הנחל עם התרמיל, ושוב גאו המים בשצף קצף. אז הבנו כי הגאות היא בגלל תרמילו של רבנו, ובאנו בבושת פנים לבקש את סליחתו...".
הרב התנה את סליחתו בכך שארבעתם יחזרו בתשובה שלמה, שיקבעו עתים לתורה, וכן שיחזיקו לומדי תורה ויתמכו בעניים ובנזקקים למיניהם. הארבעה החלו לבכות לפניו וטענו כי הם עניים מרודים, ולא נותרה בידם פרוטה מכל הגניבות שלהם עד כה, ואיך יוכלו להתפרנס בכבוד, ועוד לתמוך בתלמידי חכמים ובעניים?!
הרב נתן להם סדר תיקוני תשובה, העניק לכל אחד מהם דינר, ובירך אותם: "אם תעמדו בדיבורכם ובתיקוני התשובה שקיבלתם, ולא תשלחו ידיכם בדבר שאינו שלכם, תחול ברכה בדינר זה ואף תתעשרו עושר גדול, אתם ובניכם ובני בניכם!".
ארבעת הגנבים הודו לרב, ופנו לצאת מהבית. מכאן ואילך קיימו את דבריו והפכו לאנשי אמת וחסד, והצליחו ביותר בדרכם החדשה.
ולמרות מה שאירע, רבי יעקב אבו-חצירא לא הדפיס את חיבוריו הרבים. בנו בכורו, רבי מסעוד (אביו של הבבא-סאלי) הפציר פעמים רבות באביו כי ייתן לו רשות להדפיס את חיבוריו הקדושים, אך הרב סרב באומרו: "בני, את ספריי לא אדפיס בימי חיי. רק כאשר אגיע לעולם האמת, ואראה שם כי הם רצויים לפני הקדוש ברוך הוא, אבוא אליך בחלום וארשה לך להדפיסם".
ה"אביר יעקב" הלך לעולמו בשנת תר"מ (1880). לאחר שנה תמימה התגלה לבנו בחלום, והודיע לו שהספרים שחיבר אמיתיים הם ונכונים ורצויים לפני ה', וכעת יש לו רשות להדפיסם...
ומאז החלו צאצאיו לעסוק במלאכת הקודש והדפיסו את ספריו הקדושים של ה"אביר יעקב" והם: 'פתוחי חותם', 'מחשוף הלבן', 'מעגלי צדק', 'אלף בינה', 'יורו משפטיך ליעקב', 'בגדי השרד', 'גנזי המלך', 'לבונה זכה', 'יגל יעקב', 'דורש טוב', 'שערי ארוכה' ו'שערי תשובה'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.











