ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- סדרי הדין והדיון
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל טוב
הגמרא במסכת בבא בתרא (מד:) אומרת, שאם ראובן מכר שדהו לשמעון, ובא לוי וטוען שהקרקע שביד שמעון גזולה והיא שייכת לו, אין ראובן יכול להעיד לטובת שמעון. הטעם הוא, שלראובן יש אינטרס שהקרקע תישאר ביד שמעון, כדי שאם יבואו המלווים של ראובן, יוכלו לגבות משמעון את הקרקע בחובם. אם לא יהיה ראובן בבחינת 'לוה רשע ולא ישלם'.
הר"י מיגאש שואל, מדוע אומרים שראובן נוגע - וכי ראובן מעדיף להיות עד שקר, מאשר להיות 'לוה רשע ולא ישלם'?! - הרי בכל מקרה הוא רשע!
הר"י מיגאש מתרץ שני תירוצים: התירוץ הראשון הוא, שפסולו של נוגע איננו מחשש שמא הוא משקר, אלא הנוגע דינו כקרוב. וכשם שקרוב פסול לעדות, אף כשאין חשש שישקר, כך גם הנוגע פסול.
התירוץ השני הוא, שראובן מעדיף להיות עד שקר, שרק הקב"ה יודע על רשעתו, מאשר להיות רשע בעיני הבריות. תירוץ זה מניח, שעד הנוגע, פסול לעדות מחשש שישקר. ואף שסתם עד אינו חשוד לשקר, כתב הרא"ש (מכות פרק א סי' יג) בשם הראב"ד, שעד הנוגע נחשב כבעל דין, ובבעל דין חושדים שישקר.
האחרונים התקשו בתירוץ הראשון של הר"י מיגאש, שפסול נוגע הוא מטעם קרוב - כיצד מועילה הודאה של אדם לחובת עצמו, הרי הוא כנוגע, ונוגע פסול להעיד מדין קרוב? ואמנם, הש"ך (חו"מ סי' לז סק"א) כותב, שכאשר הנוגע מעיד לרעת עצמו, הוא אינו נוגע, ושוב אינו קרוב. אבל למעשה, הש"ך עצמו כותב, שהטעם העיקרי לפסול קרוב הוא מטעם חשש משקר, וכן כתבו גם הסמ"ע (שם סק"א) ונתיבות המשפט (שם סק"א).
אחת ההשלכות הנובעות מטעמי הפסול של העד קשורה לדיני שטרות. מה דינו של שטר שחתום עליו עד, שבזמן החתימה היה עד כשר וכעת הוא עד פסול? אם הפסול הוא מגזירת הכתוב, כדוגמת פסול קורבה, הרי בזמן שנחתם השטר היה השטר כשר, ולכן גם עכשיו השטר כשר (בבא בתרא קנט.), אולם אם הפסול הוא מחשש משקר, יש לחשוש שמא השטר לא נחתם בזמן הכתוב בו, אלא מאוחר יותר, כאשר העד כבר היה פסול, והעד שיקר וכתב זמן מוקדם שבו הוא עוד היה כשר.
נוטל שכר להעיד
המשנה במסכת בכורות (מט.) אומרת, שמי שנוטל שכר להעיד, עדותו בטלה. הטעם לכך הוא, שעדות היא מצוה, ואדם מצווה לעשותה בחינם. חכמים קנסו את מי שמשלם לעד, שעדותו תהיה בטלה. אמנם, אין דינו של הנוטל שכר להעיד כדין כל עד פסול, שכן, אם יחזיר העד את הכסף שקיבל, חוזרת עדותו להיות כשרה (שולחן ערוך חושן משפט סימן לד סעיף יח).
כאמור, פסול הנוטל שכר להעיד הוא רק מדרבנן. אולם, נתיבות המשפט (סי' לד סק"י) סבור, שכאשר העד נוטל שכר מאחד מבעלי הדין בלבד, פסולו מן התורה. הפסול מדרבנן של הנוטל שכר להעיד, מתייחס למי שנטל שכר משני הצדדים בשווה, שאז הוא אינו נוגע, אבל מדרבנן עדותו פסולה.
לעומת זאת, לדעת קצות החושן (סי' לד סק"ד), גם אם העד מקבל שכר רק מצד אחד, הוא פסול רק מדרבנן. הוא אינו נקרא נוגע, כיוון שאין הנגיעה מתייחסת לתוכן העדות, אלא הנגיעה היא לעצם היותו מעיד. העד פסול מן התורה רק כאשר הנגיעה מתייחסת לתוכן העדות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
