ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- לימודי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
והנה בתקופה האחרונה קמו "חכמי המדע" משאר העמים, ונלוו אליהם גם מבני עמנו, וברוב "חכמתם" "גילו" דברים אשר לא שערום אבותינו, והם:א. שגיל כדור הארץ מגיע לשני מיליארדים שנים.ב. האדם הוא בן למשפחת קופי אדם, שהם בעלי חיים דומים לאדם יותר משאר הקופים.ג. האדם הוא אזרח צעיר בעולם, כי שרידי היצורים הדומים לאדם שנתגלו במעמקי האדמה, אינם אלא מלפני מיליון שנים בלבד, והאדם הקדמון דמה לחיה, הוא היה פרא, חי ביערות והתהלך ערום, כי לא ידע בגד. אולם עברו שנים, מאות אלפים, ואף רבבות, והאדם הקדמון גלה כלי נשק, חדל מלשוטט ביער וללון על העצים, והתחיל לחפש לו בית אשר מצא במערה (דבר זה קרא לפני 25,000 שנה בערך) (ראה מכלל אנציקלופדיה לנוער ערך אדם).
ואמנם לו היו ההבלים הנ"ל מופיעים רק בספרי העמים אשר לא נגה עליהם אור התורה ולא זרחה להם שמש צדקתה, ואין להם חלק ונחלה בסוד תעלומיה, לא היה כדאי בכלל לבזבז הזמן להשיב על השטויות הנ"ל, כי הם תמיד מגששים כעור באפילה, וזה דרכם כסל למו, זה בונה וזה סותר, וברבות הימים גם הם וגם דבריהם ירדו לתהום הנשיה ואבד עלימו כלח. אולם היות "והתגליות המדעיות" הנ"ל הועתקו גם בספר עברי המתימר להגיש מזון רוחני לנוער, ותחתיו מגיש לו מזון קלוקל ומורעל המכניס ארס בלבו הרך, ומטמטם את שכלו בעודו באבו, בבחינת שבשתא כיון דעל על (פסחים קי"ב ע"א), לכן מצאנו לנכון להשיב על ההבלים הנ"ל, בדברים קלים ופשוטים, שכל מי שהאמת נר לרגלו יווכח בצדקתם.
וראשית יש להדגיש שכל ההבלים הנ"ל הם כפירה מוחלטת בכל התורה כולה. וכל כונתם להזיק ולקעקע יסודות האמונה הטהורה והצרופה באל יחיד ומיוחד בורא העולם ומנהיגו יתב"ש לנצח נצחים, ובתורה הקדושה המעין הנצחי לעולמי עד, ולזרוע ספיקות ומבוכה בלב האדם הפתי, בחושבו שהעולם קדמון ח"ו, וכל הבריאה כולה רק מקרה, ולית דין ולית דיין ח"ו, ואיש הישר בעיניו יעשה. ואין ספק שאלה שהעתיקו בספר עברי ההבלים הנ"ל ואימצו אותם כדבר מוסכם והחלטי שאין עליו ערעור, מטרתם היא לצאת למרחב מהתיסכול הרעיוני המפעם בקרבם ומדריך את מנוחתם, וחושבים בזה להשקיט מוסר כליותיהם ולמצוא פורקן מהמועקה הכבדה הרובצת על מצפונם, וכאמרם ז"ל עבדא בהפקירא ניחא ליה (גיטין י"ג ע"א). ובכך נכשלים ומכשילים אחרים. ועתה לעצם הדבר:
א. ידוע הדבר שאריסטו הוא הראשון שכתב שהעולם קדמון, והרוצה לעמוד על סתירת הדיעה הזאת, יעיין בספרי הפילוסופים האמיתיים ויוכח באפסותה, ראה האמונות והדעות מאמר ראשון פרק א' ב' ג', מורה נבוכים ח"ב פרק כ"ב כ"ג, הכוזרי מאמר ה' י"ח, חובת הלבבות שער היחוד פרק ה'. אולם אנו נסתפק רק בתשובה פשוטה וכוללת הסותרת כל הבנין הרעוע הנ"ל, והיא. נתאר לעצמנו שאנו הולכים במדבר שמם, ופתאום נגלה לעינינו ארמון בנוי ומשוכלל ביופיו והדרו, ומשרתים לבושי הדר כל אחד עומד על משמרתו, ובתוך הארמון שלחן ערוך מלא וגדוש כל מעדני מלכים, היתכן לחשוב או להעלות על הדעת, שכל זה נעשה מאליו במקרה, ללא בעל הבית וללא אדריכל וללא בנאי? והנה העולם עשוי כדוגמת הארמון, והשמש והירח והכוכבים משרתים ושומרים משטרם בל יעבור, והדשאים והצמחים והאילנות כשלחן הערוך ומלא מגדנות ומעדנים, היתכן שכל זה נעשה מאיליו במקרה? רק פתי וסכל יאמין באמונה תפלה כזאת. או דוגמה אחרת, אם בא מישהו וספר שישנו שעון עם כל חלקיו שפועל בדייקנות מפליאה, והשעון נעשה מאיליו, האם לא יחשבו אותו לפתי? האם יש מישהו שיאמין לדבריו? (ראה ספר עוללות הכרם השמטות לספר כרם דל פר' בראשית).
ב. הדעת הנפסדת הזאת שהאדם הוא בן למשפחת הקופים או שלשניהם היה מוצא משותף, מחוללה הוא דרווין הידוע לשמצה, שם רשעים ירקב. וכבר שמו אותו ללעג וקלס על הדעה המגוחכת הזאת, שאין לה שורש וענף. כי לפי שיטתו, יש לשאול, למה כל הקופים הדומים לאדם, לא נהפכו לאדם, ולא ישאר זכר לקופים הדומים לאדם, למה חלק זכה וחלק לא זכה. ואם תאמר שיש צורך בתהליך של אלפי שנים איזה שנוי יחול בו במשך אותם השנים, הלוא תמיד קוף יוליד רק קוף, ועוד למה במשך כל התקופה הארוכה שאנו מכירים את הקופים, טרם ראינו קוף נהיה אדם? ונראה שהטעות הזאת נבעה ממ"ש רבותינו הקדושים ברוח קדשם, על דור הפלגה, שאלה שאמרו נעלה ונעשה מלחמה נעשו קופים (סנהדרין ק"ט ע"א). ובמקום שרז"ל קבעו שהאנשים ההם נהפכו לקופים כעונש על רשעתם, באו "חכמי המדע" והחליטו שהאדם הוא בן למשפחת הקופים. אין ספק שרק מי ששוכן בראשו מוח של קוף יאמין לדברי הבל ורעות רוח הנ"ל.
ג. אם האדם הוא אזרח צעיר בעולם, שרק לפני חמשה ועשרים אלף שנה חדל לשוטט ביער וגלה כלי נשק, והתחיל לחפש לו בית, יש לשאול איך במשך התקופה הארוכה הזאת, לא נשאר כל זכר מפעולותיו ויצירותיו בניניו וכל מעשיו? וכמ"ש בספר עוללות הכרם הנ"ל ע"ש. והרי לך הוכחה אחת מני רבות על תגליותיהם המבוססות על בלימה, בשנת הת"ש, מצאו בבריטניא גוף של גבר בתוך האדמה, לקחו הגופה למחקר ולבדיקה, "וחכמי המדע" קבעו שגיל הגופה מגיע לעשרת אלפים שנה, הגופה נלקחה אחר כבוד למוזיאון לשמירה עם עוד דברים הסטוריים כאלה, כל עתוני העולם הרימו על נס את התגלית הנפלאה הזאת. כעבור מספר חדשים, התברר ע"י ספרי רישום של הצבא שהגופה אינה אלא של חייל בריטי שנפל במלחמת העולם הראשונה, בשנת תרע"ד [1914], ז"א גיל הגופה הוא רק עשרים ושש שנה, והחכמים המלומדים קבעו עשרת אלפים שנה, ואם בתקופה קצרה של עשרים ושש שנה טעו טעות גסה כזאת, מי יערוב שלא טעו במצאם גופה של אלף או אלפים שנה וקבעו לה מיליון שנה?
תכלית הדברים, כל ההבלים הנ"ל מוצאם ממקור לא טהור והם שקר וכזב ואסור להאמין בהם, וכ"ש ללמדם לאחרים. ואין מי שיאמין בהם רק פתי סכל ובער, שכל רצונו לפרוק מעליו עול תורה ומצות. ועם ישראל ההולך בתום ילך בטח באמונתו המוחלטת ללא סייג וללא פקפוק, הקובעת שהעולם חדש, נברא במאמר פיו יתב"ש ובכללו גם אדם הראשון, וממנו נשתלשלו כל הדורות עד היום, ודבר אלהינו יקום לעולם.

טעינה למחשבה

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?

הקשר בין ניצבים לראש השנה

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















