ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- לימודי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
והנה ברור הדבר, שהאדם המגיע לאמונה איתנה וישרה זאת, בלי ספק שנשמתו זכה וברה מחלאת העונות. ולכן הוא יכול להעפיל ולעלות לשלבים מחשבתיים טהורים, ולחדור לעמקי החוטים הדקים והסמויים הנרקמים ונשזרים ביד נעלמה, חוליה בחוליה, כחוליות השרשרת, מסביב לכל מאורע או פעולה, ואז יווכח לראות שכל זה נועד מראש לתכלית מחושבת ומתוכננת, ויגיע למסקנה הנכונה, שיד ה' עשתה כל זאת, וההשגחתו העליונה יתב"ש החובקת זרועות עולם, והמכונת כל המעשים בכיוון הרצוי לו יתב"ש.
לעומת זה, הנשמה הגסה המוכתמת בטומאת העונות שהם המסך המעיב ומחשיך את אורה הבהיר ומערפל אותה, אין לו אותה יכולת. וזה גורם לאדם לטעות וללכת שולל אחרי מחשבה נלוזה ומסולפת, שהכל מקרה ח"ו בבחינת לית דין ולית דיין. מובן מאליו, שמחשבה כזאת, היא כפירה גמורה והרס חומת הדת רח"ל. וע"ז הזהיר אותנו יתב"ש באומרו ואם תלכו עמי קרי, ולא תאבו לשמוע לי, ויספתי עליכם מכה, שבע כחטאתיכם (ויקרא כ"ו כ"א). שהכונה היא, שאם תחשבו שהפגעים הבאים עליכם להעיר אתכם לשוב בתשובה אינם אלא מקרה, אוסיף להביא עליכם פגעים פי שבע בכדי שתתעוררו לדעת שאינם מקרה.
וכן הודיעונו חכמינו ז"ל שהוא יתב"ש מקור הטוב המוחלט, רצונו תמיד להשפיע על האדם רק טוב וחסד, והשינוי בא מצד המקבלים, מפאת מעשיהם. וזה אומרם ז"ל אם רואה אדם שיסורין באים עליו יפשפש במעשיו, פשפש ולא מצא, יתלה בבטול תורה (ברכות ה' ע"א). ורצונם בזה להורות שלא יתלה היסורין שבאו עליו במקרה, אלא בהשגחה, ועליו לתקן מעשיו. ואם לא מצא הסיבה שבגללה באו עליו אותם היסורין, יתלה בבטול תורה, דהיינו שלא למד תורה, ולכן נדמה לו שכל מעשיו טובים. ולו היה לומד תורה, היה יודע למה באו עליו היסורין, כי היה מוצא פגם וחסרון בכל מעשיו, ובהכרח היה מגיע למחשבה הנכונה, שהם בהשגחתו יתב"ש, ולא בדרך מקרה ח"ו.
ודעת לנבון נקל, שיש להזהר שלא לומר ח"ו, המקרה רצה כך, או הגורל העוור עשה כך, כי האמת היא שאין מקרה כלל, וממילא אין כאן לא רצון ולא כפיה, והגורל אינו לא פקח ולא עור, ואין בידם לא להרע ולא להטיב. אלא כל המתרחש בעולם בכלל, ובאדם בפרט, הכל בהשגחתו יתב"ש לדור דורים, וכמ"ש הנביא ע"ה, אני ה' חוקר לב בוחן כליות ולתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו (ירמיה י"ז י').
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













