ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- לימודי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
והנה ברור הדבר, שהאדם המגיע לאמונה איתנה וישרה זאת, בלי ספק שנשמתו זכה וברה מחלאת העונות. ולכן הוא יכול להעפיל ולעלות לשלבים מחשבתיים טהורים, ולחדור לעמקי החוטים הדקים והסמויים הנרקמים ונשזרים ביד נעלמה, חוליה בחוליה, כחוליות השרשרת, מסביב לכל מאורע או פעולה, ואז יווכח לראות שכל זה נועד מראש לתכלית מחושבת ומתוכננת, ויגיע למסקנה הנכונה, שיד ה' עשתה כל זאת, וההשגחתו העליונה יתב"ש החובקת זרועות עולם, והמכונת כל המעשים בכיוון הרצוי לו יתב"ש.
לעומת זה, הנשמה הגסה המוכתמת בטומאת העונות שהם המסך המעיב ומחשיך את אורה הבהיר ומערפל אותה, אין לו אותה יכולת. וזה גורם לאדם לטעות וללכת שולל אחרי מחשבה נלוזה ומסולפת, שהכל מקרה ח"ו בבחינת לית דין ולית דיין. מובן מאליו, שמחשבה כזאת, היא כפירה גמורה והרס חומת הדת רח"ל. וע"ז הזהיר אותנו יתב"ש באומרו ואם תלכו עמי קרי, ולא תאבו לשמוע לי, ויספתי עליכם מכה, שבע כחטאתיכם (ויקרא כ"ו כ"א). שהכונה היא, שאם תחשבו שהפגעים הבאים עליכם להעיר אתכם לשוב בתשובה אינם אלא מקרה, אוסיף להביא עליכם פגעים פי שבע בכדי שתתעוררו לדעת שאינם מקרה.
וכן הודיעונו חכמינו ז"ל שהוא יתב"ש מקור הטוב המוחלט, רצונו תמיד להשפיע על האדם רק טוב וחסד, והשינוי בא מצד המקבלים, מפאת מעשיהם. וזה אומרם ז"ל אם רואה אדם שיסורין באים עליו יפשפש במעשיו, פשפש ולא מצא, יתלה בבטול תורה (ברכות ה' ע"א). ורצונם בזה להורות שלא יתלה היסורין שבאו עליו במקרה, אלא בהשגחה, ועליו לתקן מעשיו. ואם לא מצא הסיבה שבגללה באו עליו אותם היסורין, יתלה בבטול תורה, דהיינו שלא למד תורה, ולכן נדמה לו שכל מעשיו טובים. ולו היה לומד תורה, היה יודע למה באו עליו היסורין, כי היה מוצא פגם וחסרון בכל מעשיו, ובהכרח היה מגיע למחשבה הנכונה, שהם בהשגחתו יתב"ש, ולא בדרך מקרה ח"ו.
ודעת לנבון נקל, שיש להזהר שלא לומר ח"ו, המקרה רצה כך, או הגורל העוור עשה כך, כי האמת היא שאין מקרה כלל, וממילא אין כאן לא רצון ולא כפיה, והגורל אינו לא פקח ולא עור, ואין בידם לא להרע ולא להטיב. אלא כל המתרחש בעולם בכלל, ובאדם בפרט, הכל בהשגחתו יתב"ש לדור דורים, וכמ"ש הנביא ע"ה, אני ה' חוקר לב בוחן כליות ולתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו (ירמיה י"ז י').
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
