ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- לימודי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
והנה ידוע שהאדם מורכב משני חלקים חומר ורוח, כמות ואיכות, והם הגוף והנשמה. ולכן בכל פעולה שהאדם עושה יש בה כמות ואיכות, ואין שום פעולה יוצאת מכלל זה לרבות המצוות והעבירות ח"ו. הכמות היא גוף הפעולה הגשמית, והאיכות היא התכלית. להבהרת הדברים, הנה דוגמאות אחדות:א. אדם בונה בית, הכמות היא הבנין, והאיכות היא לגור בו.ב. עושה שלחן, הכמות היא העץ, האיכות היא להשתמש בו לאכילה ללימוד וכיוצא.ג. מתעטף בציצית, הכמות היא הטלית, האיכות לזכור את מצוות ה', כמ"ש וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' (במדבר ט"ו ט"ל).ד. אוכל מצה בפסח, הכמות היא המצה, האיכות לזכור יציאת מצרים.
וכן בכל הפעולות והמצות תמצא כמות ואיכות. וכל זה בכדי לתת סיפוק והנאה לשני החלקים שבאדם שהם החומר והרוח, החומר נהנה מהכמות הגשמית, והרוח מהאיכות הרוחנית. ועל יסוד זה קבעו רבותינו הקדושים ברוח קדשם באמרם אונס רחמנא פטריה (ב"ק כ"ח ע"ב, וע"ז נ"ד ע"א). כי בהיותו אנוס עשה רק החלק הגשמי של העבירה שהוא החלק הכמותי, ולא החלק הרוחני שהוא החלק האיכותי, ונמצא שהעבירה היא חסרה ולא מלאה, ולכן פטור. יוצא מכלל זה, רק שלש עבירות החמורות, שהן: ע"ז ג"ע ושפ"ד, שעליהן יהרג ואל יעבור אפילו באונס, כי לרוב חומרתן מספיק אפילו חלק מהעבירה, אולם על יתר העבירות שבתורה, יעבור ואל יהרג (סנהדרין ע"ד ע"א). וההסבר הוא כאמור (ראה בספר הגיוני ירוחם, דרוש החומר והרוח דף ס"ח ע"א).
ורבותינו חכמי המוסר הודיעונו שעל האדם לעבוד ה' יתב"ש ולקיים מצוותיו, במחשבה בדיבור ובמעשה, דהיינו שכולם יהיו טהורים נקיים וברים. כי המחשבה היא המזון הרוחני לנשמת האדם, הדיבור הוא המזון הרוחני לנפשו, המעשה הוא המזון הגשמי לגופו. וזה אומרו יתב"ש ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך (דברים ו' ה'), בכל לבבך המחשבה, ובכל נפשך הדיבור, ובכל מאדך המעשה, להורות שעלינו לאהוב אותו יתב"ש במחשבה בדיבור ובמעשה.
והן רבים עתה עם הארץ החושבים שאפשר לקיים המצוות שבין אדם לחבירו ולהיות ישרים מבלי לקיים המצוות שבין אדם למקום. וטעות גלויה מוחלטת היא, כי שני חלקי התורה קשורים זב"ז קשר בל ינתק כגוף ונשמה, וא"א בשום פנים ואופן להפריד ביניהם. ומי שלא מקיים מצות שבין אדם למקום, אין ספק שלא יקיים גם המצות שבין אדם לחברו. והנסיון יעיד על כך, שכמה אנשים שהיו נחשבים כלפי חוץ כאנשים ישרים, נתפסו בקלקלתם במעילות וגניבות ובכל מיני תועבות אשר שנא ה'. ודבר זה מושכל ראשון, כי מי שלא מקיים מצוות התורה במלואם ולא מאמין בשכר ועונש, אין לו הרסן שיעצור בעדו, וכשיראה עצמו במצוקה אמיתית או מדומה לא יתחשב לא בטובת הכלל ולא בטובת הפרט.
לפי האמור, החובה הנדרשת מן האדם באשר הוא אדם, להגשים מצוות התורה הקדושה בחייו המעשיים ולקיימן במלואן, בין מצוות שבין אדם למקום ובין מצוות שבין אדם לחבירו. והיסוד לזה, למוד התורה והבנתה כפי דעת רבותינו בעלי הקבלה שקבלו איש מפי איש עד משה רבינו ע"ה מפי הגבורה. וכאמרם ז"ל: תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה (קדושין מ"ט ע"ב). ובזה יזכה לאושר אמיתי גשמי ורוחני, כי זה כל האדם.

הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו

עירוב תבשילין

כאב הגלות ותקוות הגאולה

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

אנחנו קודש למענך

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















