בחירה

ידיעת האדם ובחירתו החופשית היא היסוד לשכר ולעונש. כי הוא בוחר לו מרצונו החופשי ללא כל מניע או מפריע את הדרך הטובה או הרעה, ובידו הבחירה לבחור בטוב ולמאוס ברע. כל זה פשוט וברור ומבואר בתוה"ק באומרו יתב"ש, ובחרת בחיים (דברים ל' י"ט), וכמ"ש רבנו הקדוש הרמב"ם זיע"א בהלכות תשובה פרק ה', עש"ב.

להבהרת העניין, נעמוד בס"ד על שלש נקודות ולהסבירן בקצרה, והן. א. מהות הבחירה. ב. המעשה הטוב. ג. המעשה הרע.

א. מהות הבחירה - ידוע הדבר שבכל פעולה שהאדם רוצה לעשות גשמית או רוחנית, טובה או רעה, מתרוצצות בקרבו שתי מחשבות מנוגדות, אחת חיובית ואחת שלילית. כלומר מחשבה אחת מחייבת אותה פעולה, ומחשבה אחת שוללת אותה, ומחשבות אלו נקראות בדברי רז"ל יצר הטוב ויצר הרע. דהיינו המחשבה המחייבת המעשה הטוב ושוללת המעשה הרע נקראת יצר הטוב, והמחשבה המחייבת המעשה הרע ושוללת המעשה הטוב נקראת יצר הרע. והאדם נתון במלחמה פנימית ותמידית זו כל ימי חייו עלי אדמות, ועליו לשקול במאזני שכלו ולהכריע לחיוב או לשלילה. וזאת היא הבחירה שיוצר הכל יתב"ש נתן בידי האדם. והיא לא תמצא בשום בעל חי זולתו, שכולם פועלים כל פעולותיהם מצד ההכרח וההרגל ללא כל רצון ובחירה. ולכן בצדק וביושר מגיע לאדם שכר על מעשיו הטובים ועונש על מעשיו הרעים, כי הוא מרצונו בחר לו אותה הדרך. ולזה צונו יתב"ש במצות התוכחה, באומרו יתב"ש, הוכיח תוכיח את עמיתך (ויקרא י"ט י"ז), בכדי לעורר בקרבו הצד החיובי.

ב. המעשה הטוב - המעשה הטוב כולל שני חלקים. א. מצות שבין אדם למקום. ב. מצות שבין אדם לחברו.

ג. המעשה הרע - הרע כולל ג"כ שני חלקים הנ"ל. ומובן הדבר שאין המעשה הטוב או הרע תלוי בדעתו של כל אחד להחליט מה זה מעשה טוב או מעשה רע, שהרי אין דעתו של זה דומה לזה (ברכות נ"ח ע"א), ומה שנראה לזה טוב נראה לשני רע וכן להיפך. אלא המעשה הטוב הוא זה שציוונו יתב"ש בתוה"ק לעשות שהן מצוות עשה, והמעשה הרע הוא זה שציוונו יתב"ש שלא לעשות, שהן מצוות לא תעשה.

והנה, מלבד השכר והעונש בעוה"ב, אפשר לאדם להרגיש בשכר ועונש גם בעוה"ז. והוא שטבע האדם להרגיש סיפוק נפשי ממעשה טוב ונפשו צהלה ושמחה, והרגשת אשמה עצמית ממעשה רע ונפשו עגומה ועצבה. וזה אומרם ז"ל ברוח קדשם, רשעים יצר הרע שופטן צדיקים יצר הטוב שופטן (ברכות ס"א ע"ב). ז"א, הרשעים לבם תמיד נוקפם וחיים במתיחות נפשית, ומצפונם מעיק עליהם. ולכן הרשעים תמיד מלאים חרטה (ראה נדרים ט' ע"ב), הצדיקים מוצאים תמיד סיפוק והנאה רוחנית וחיים בשלווה פנימית נפלאה, ומצפונם נקי ושקט.

לפי האמור על האדם לעמוד איתן במבחן קשה וממושך זה, ולהיות חזק כצור חלמיש לבל ילך שולל אחרי נטיותיו החומריות השליליות, ולהתרחק מכל מעשה רע כאמור. וזה יושג רק באמצעות לימוד התורה וספרי היראה. ועי"ז יתעוררו בקרבו הכוחות הרוחניים הדורשים ממנו קיום המצוות והגשמתן בחיים המעשיים, וכמ"ש המשורר הקדוש דוד המלך ע"ה, סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו (תהלים ל"ד ט"ו).

-------------------
מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר. להזמנות: 5244664.- 050 המעוניינים לתרום ספרים או כסף לספרייה תורנית ולהנציח את יקיריהם מוזמנים לפנות לטלפון הנ"ל.