ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שנה לפטירתו – כיצד נמשיך את דרכו? ;">

דף הבית בית מדרש מדורים קוממיות בימה תורנית Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תשרי תשס"ט

שנה לפטירתו – כיצד נמשיך את דרכו?


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל

שנה. שנה עברה מהיום המר והנמהר בו נשבה ארון הקודש ועלה מאיתנו מרן הגאון הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל.
שנה היא פרק זמן משמעותי. ישנם מאורעות שבזמן התרחשותם, הם נתפשים בעינינו באופן מסוים, ובפרספקטיבה של זמן מקבלים משמעות אחרת. במאורעות היסטוריים, כהסתלקות של גדול בתורה ומנהיג, שנה היא פרק זמן קצר מידי. ובכל זאת, מעלתו של יום השנה שבו יש לנו כבר פרספקטיבה רחבה יותר, ויחד עם זאת אנו יכולים עדיין להשלים במעט את אשר חסרנו, בכך שנקום ונמשיך את מורשתו של הרב.


מנהיגי ציבור ענקיים
הרב מיכאל הרשקוביץ שליט"א - ר"מ בישיבת מרכז הרב ורב היישוב נריה
כדי לחנכנו ליחס ראוי לדברי תורה, היה מרן הרצי"ה קוק זצ"ל רגיל להזכיר לנו את דברי הרב יעקב כלאב זצ"ל שהיה אומר שעלינו לעלות אל התורה, ולא חלילה להשפילה אלינו. בהתאם לעיקרון זה עלינו לראות וללמוד גם את שיעור קומתם של גדולינו ורבותינו. ולא כאותם "הגמדים, בעלי העיניים טרוטות, הזוחלים סביב לשדרת האבנים התחתונה של מגדל עופל, ורושמים את קומתו, אשר לעב תגיע, רק כדי פשיטת ידם הקטנה ומעוף עינם, שדוק ותבלול שמו עליה מצור. ואם מראש מגדל עופל יוגד להם, שרואים את הכוכב, מלא הוד ויפעה, מיד יחליטו כמה נמוך הוא הכוכב הנהדר. נפשות כאלה, שיותר מרועה בעל לב רגש, שאהב את בת כלבא שבוע, לא יוכלו למצא ברבי עקיבא, לא יוכלו גם כן להוציא מקור לתכונת ההחלטה הנפלאה (שלו) ששיר השירים קודש קדשים" (עולת ראיה מבוא לשיר השירים).
ברוח זו הנחנו מרן רבי אברהם אלקנה שפירא זצ"ל, ולאור זאת עלינו ללמוד בענוה ובזהירות את שיעור קומתו של מורה דרכנו זה, שמשחר ימיו לן בשקידה עצומה ובכשרון מופלא בעומקה של תורה, ורבים מגדולי הדורות הקודמים העריצוהו, התכתבו עמו ושאלו לדעתו, אף בהיותו עדיין צעיר לימים.
את דרכם של קודמיו בראשות ישיבתנו הקדושה המשיך אף הוא, מתוך הבנה שהנהגת הציבור, מתוך קשר אליו, נעשית מתוך העלאת הציבור לרוממותה של תורה, ולא מתוך הידרדרות לשפלותו של הציבור. לצורך כך צריך שיהיו מנהיגי הציבור בעלי שיעור קומה, גדולים בתורה ומנוסים בהנהגת הציבור, ולא כאותם, רעבאלאך כלשונו, שלא הגיעו להוראה, ומורים מתוך העדר ענוה, ואי ראיית כל מלוא השיקולים והאחריות הכרוכים בפסיקות ציבוריות אלו . בבית הרב סיפרו שפעם הגיע אליו תלמיד חכם צעיר והציע לרב לקחת לו יועץ צעיר שינחהו בהנהגת הציבור. על כך השיבו מרן זצ"ל שראוי לו לקחת לעצמו יועץ זקן שינחנו בדרכו שלו. אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות, ועל אף לחצים שונים ומשונים מצדדים שונים, אל לו לזוז מדעתו כפי שצוותה תורה "לא תגורו מפני איש".
כך נהג בהנהגת הישיבה, בבית הדין, ברבנות הראשית, ובהנהגת הציבור. מתוך הכרת מעמדו וגודל השפעתו, ניסו לא אחת אישי ציבור בכירים שונים ומשונים ללחוץ עליו, כדי לנצלו לסייעם בבצוע מזימות שפלות שבניגוד לדרכה של תורה, ולא עלתה בידם. כך היה ערב ביצוע פשע הגירוש המחריד של אחינו יקירינו שבגוש קטיף וצפון השומרון, שייזכר לדראון עולם. לא זו בלבד שלא שעה לפניות של אישים בכירים שונים שניסו לגייסו לסייעם במזימתם הנפשעת, אלא שיצא בקריאה ברורה ותקיפה שיש לסרב לביצוע פשע זה או לסיוע לביצועו, כשם שיש לסרב לכל כפיה לעבור על דברי תורה.
לאור מודעותו לכך שישנם מרביצי תורה צעירים, המנסים מתוך חוסר הבנה מספקת, לערער על דרך הלימוד שעצבו גדולי הדורות הקודמים ברוחב דעתם ונסיונם, הקפיד מאוד שלא לשנות כלל מדרך הלימוד וסדר המסכתות הנלמדות בישיבה לזמניהם. הרב הקפיד מאוד על תלמיד חכם צעיר שהזדמן לביתו, וכשראה על שלחנו של הרב ספר חשוב של אחד מגדולי מרביצי התורה בדורות הקודמים, העיר שספר זה שוב אינו מתאים לדורנו.
לצד עמידתו על דעת תורה ודבקותו באמת, הייתה דעתו מעורבת עם הבריות, והיה מקבל כל אדם במאור פנים ובשמחה. רבים שיחרו לפתחו, ובתדירות התעניין במצבם וטובתם, עזר וסייע. על אף גילו המופלג התמיד לילות כימים בפעליו הברוכים הרבים כל כך בכל צרכי הישיבה והציבור כולו. יהי זכרו ברוך, ויהא נר תמיד לדרכנו.

לעשות הכל בגדלות

הרב אברהם יעקב שרייבר שליט"א - רב כפר דרום ת"ו וראש ישיבת 'בית אברהם'
זכות גדולה זכינו תלמידיו של מורנו ורבנו מרן הגר"א שפירא זצ"ל - לימוד תורה ושימוש תלמידי חכמים אצל גדול בישראל. וזהו גם המסר העיקרי בהמשך דרכו של מו"ר זצ"ל - לעשות הכול בגדלות:
לימוד תורה בגדלות - לא לימוד שטחי זעיר פה זעיר שם, אלא לימוד תורה בחריפות ובקיאות המצמיח גדולים בתורה.
יראת שמים בגדלות - לא רק 'וורטים' אלא עיון אמיתי מפי סופרים ומפי ספרים.
תיקון המידות בגדלות - גאונותו ולמדנותו של הרב, שהיו מפורסמות ויוצאות מגדר הרגיל, הסתירו לעתים את מידותיו הנאצלות, ענוותנותו ופשטותו. "איזהו מכובד המכבד את הבריות", ודרכו ל"הלבין שיניהם" בחיוך של הדוברים עמו בחיבה ומזג טוב.
בשנים האחרונות, זכינו לראות גם את הנהגתו את הציבור בגדלות . אותו רב ישיש, העסוק ברוב שעותיו בהוויות אביי ורבא, נעמד כחומה בצורה ולא בוש מפני המלעיגים. הרב ביטא את האמת ההלכתית והאמונית שלו ללא חת וללא מורא. כמה הכל יכול היה להראות אחרת, לו שמעו רבים לקולו של מרן זצ"ל...
בחודש אלול האחרון הקמנו בס"ד ישיבה לצעירים על שמו של הרב - ישיבת "בית אברהם", וגם דבר זה הוא חלק ממורשתו. רבות היה הרב זצ"ל חוזר על מאמר הגמרא במסכת יומא "מימיהם של אבותינו לא פסקה ישיבה מהם. אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה היה...". הישיבה, לדבריו, הייתה המוסד הקדום ביותר בעם ישראל, מוסד שלא חדל לתפקד מימות אברהם אבינו ועד היום, ובו נמשכת ברציפות מסורת תורה שבעל פה. ביום השנים עשר חודש לפטירתו, עלינו הרמי"ם והתלמידים לקברו של הרב בהר הזיתים. שם, בעומדנו סמוך לציונו, המחובר לציונם של גדולי ישראל הכהנים הגדולים שלידו - מרן הראי"ה זצ"ל, ומרן הרצי"ה זצ"ל, התפללנו לקב"ה שישפוך מרוחם הטהורה עלינו, ללכת באותה דרך שהנחילו לנו, בבנין התורה בארץ מתוך שלימות וגדלות. זכותם תגן עלינו ועל כל ישראל אמן.


הדרכות חיים
הרב אברהם וסרמן שליט"א - ר"מ בישיבת רמת גן ורב קהילה בגבעתיים
אציין מספר נקודות, שלעניות-דעתי מאפיינות את דרכו של ר' אברום, כפי שהכרתיו מאז נכנסתי ללמוד בישיבת מרכז הרב ועד אחרית ימיו, ומהם אפשר לקבל כיוונים לחיינו.
בראש ובראשונה, על האדם לדעת את מקומו ולא להגזים בערכו. תמיד היה מדגיש את יחס ההערצה וההתבטלות לדברי חכמי הדורות הקודמים. בראשם חז"ל, אחריהם ראשונים, וגם גדולי הפוסקים האחרונים וחריפי הלמדנות. מאידך, על האדם לדעת את ערכו ולהחשיב מאוד את הבנתו וסברתו. בהיות האדם בעל שכל והבנה, עליו להיות סקרן לכל דבר חשוב שהוא מסוגל ללמוד ולדעת. לר' אברום הייתה עד אחרית ימיו סקרנות של ילדים. תמיד רצה לדעת מה כתוב בספר המונח לפניו, גם כשהיה עובר בין ספסלי בית-המדרש ורואה ספרים חדשים - פתח ובדק מהו אותו ספר ומה תכנו, האם זהו ספר משמעותי, ואם כן - שווה קריאה.
יחס לזולת - לר' אברום הייתה דלת פתוחה לשואלים, הוא כיבד כל אדם, וקבלו בסבר פנים יפות, גם כשהיה טרוד מאוד.
על איש ההלכה - לחוש קשר עמוק ומחייב למסורת הפסיקה ההלכתית של הדורות שעברו. קשר להווי החיים של הדורות שעברו, יחס של כבוד וגדולה עצומים לחז"ל ולפוסקי הדורות. דומה שלר' אברום הייתה התפיסה הקלאסית של פוסקי אשכנז: אם יהודים שומרי מצוות ויראי שמים נוהגים איזה מנהג, מן הסתם 'ישראל קדושים' ויש למצוא דרכים להסביר אותו, גם אם הוא נראה מנוגד לכתוב ברמב"ם או בשולחן-ערוך. רק במקרים נדירים ניתן לומר שמנהג מסוים טעות גמורה הוא. הגישה הראשונית היא שאנו הולכים אחר המסורת המקובלת.
על הלמדן - לגלות יחס רציני למילה הכתובה ולהבחנות שבין ניסוחים שונים בדברי הראשונים. לעתים היה מעביר שיעור שלם אודות הבדל מזערי לכאורה בין שני ראשונים בניסוח פרשנות לסוגיא. כל אדם העוסק בעניין כל שהוא, וודאי תלמידי-חכמים העוסקים בתורה, צריכים להתמקצע ולהתמסר לעניין שעוסקים בו, ולא לעסוק בו כלאחר-יד. אל לו ללמדן להתקבע, אלא להיות תמיד במגמת רעננות והתחדשות. ר' אברום היה מסוגל לומר סברא והיפוכה תוך זמן קצר, מתוך גמישות מחשבתית ומקוריות.
על כל יהודי - לדאוג לכלל ישראל ולמדינת ישראל, לקיומם לשגשוגם, לקידומם החומרי והרוחני. על החייל והקצין - לעמוד על עקרונות ההלכה. לכן הוציא את הפסק הידוע אודות סירוב פקודה. על החייל המאמין להחליט "אצל מי אתה עובד"? ממי אתה מתיירא - מהקב"ה או מהמפקד שלך? יש לנהוג כלפי מצוות התורה בצייתנות חד משמעית לקב"ה בלי פלפולים מיותרים.
על כל אדם באשר הוא - לפתח חוש הומור ושמחת חיים תמידית. אלה אינם סותרים רצינות, שקידה בתורה, אחריות והתמסרות...
______________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות, www.komemiut.org
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il