ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- יעדי הבית היהודי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
ברור הדבר שהסיבות הראשיות שבעטיין מתגלע ריב ומדון בין הבעל ואשתו, וחייהם המשותפים יהפכו לחיים מרים כלענה, וביתם ומשכנם יהיה צר מהכיל את שניהם, הן שלש:א. אשה רעה.ב. דרישות מופרזות של האשה מבעלה.ג. מי ישלוט על מי. ביאור הדברים:
א. יש אשה חכמה ונבונה, שכל הליכותיה שקולים ומחושבים, דבריה מועטים ומעשיה מרובים, נחונה במדות טובות, אמונה תמימה, תום וענות חן נסוכים על פניה, צופיה הליכות ביתה, וכל חפצה להיות עזר לבעלה, לגדל ולחנך ילדיה על ברכי התורה והמצוה. אשה כזו לא תסולא בפז, ואשרי איש שתפול בגורלו. ויש אשה שדיעותיה ותכונותיה רעות, מלאה גאוה, רגזנית וכולה אש להבה, אשה כזו יש להתרחק ממנה כמטחוי קשת, ואפילו אם כבר נלכד ברשתה, מצוה לגרשה, כי אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת (יבמות קי"ב ע"ב). ולזה יעצו לנו רז"ל במתק לשונם באומרם מתון נסיב אתתא (שם ס"ג ע"א), כלומר שיהיה האיש מתון ושקול לדרוש ולחקור היטב על האשה שהוא רוצה לקחת, שלא תהיה אשה רעה כאמור.
ב. יש אשה המסתפקת במועט, שמחה בחלקה, ואין לה דרישות שהן למעלה מיכולתו של בעלה, ובזה שניהם חיים על מי מנוחות. ויש אשה שדורשת דברים מיותרים, או מופרזים שהם למעלה מיכולתו ואפשרותו של בעלה. והואיל ואין בידו לספק את רצונה, מזה מתחיל הסכסוך והריב ביניהם. וכבר אמרו רז"ל האי תיגרא דמיא לצנורא דבידקא דמיא, כיון דרווח רווח, ודמי לגודא דגמלא, כיון דקם קם (סנהדרין ז' ע"א).
ג. ההשקפה הנלוזה והפסולה של שיויון האשה לגבר, הנובעת ביסודה מרגשי נחיתות, גורמת להתנצחות ריקה ושדופת קדים, בין הבעל ואשתו, מי ישלוט על מי. אין ספק ששניהם טועים, כי ההלכה היהודית שוללת בהחלט דעה זו. והרי דברי ההלכה, "וכן צוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו, ואם יש לו ממון ירבה בטובתה כפי ממונו, ולא יטיל עליה אימה יתירה, ויהיה דבורו עמה בנחת, ולא יהיה עצב ולא רגזן. וכן צוו על האשה, שתהיה מכבדת את בעלה ביותר מדאי, ויהיה עליה מורא ממנו, ותעשה כל מעשיה על פיו, ויהיה בעיניה כמו שר או מלך, מהלכת בתאות לבו ומרחקת כל מה שישנא. וזה דרך בנות ישראל ובני ישראל הקדושים והטהורים בזיווגן, ובדרכים אלו יהיה ישובן נאה ומשובח" (הרמב"ם הלכות אישות פט"ו הלכה י"ט-כ').
ולכן האשה הנבונה המכבדת את עצמה, ורוצה בחיי משפחה תקינים, מכירה ערך בעלה, ורואה בציות ומשמעת ויראת הכבוד מצדה כלפי בעלה דבר טבעי, ולא פגיעה ועלבון בכבודה, כי כן יסד המלך מלכו של עולם יתב"ש, באומרו ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך (בראשית ג' ט"ז), והשלילה המתחייבת מן החיוב מובנת מאליה. וכן אהבה כנה וכבוד אמיתי והבנה מלאה לצרכי האשה מצד הבעל, ולזה רז"ל, הבקיאים בסתרי נפש האדם ונטיותיה הטבעיות, יעצו לנו בחכמתם נחית דרגא ונסיב אתתא (יבמות שם), שלא תתגאה עליו, כי זה ראשית מדון.
תכלית הדברים. האיש העומד להקים בית נאמן בישראל, יתפלל לפניו יתב"ש שימציא לו אשה כשרה בעלת מדות טובות ויראת השם, וכאומרם ז"ל על הפסוק על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא, זו אשה (ברכות ח' ע"א), כי באמצעותה יכול להגיע למעלות רמות ונשגבות בעבודתו יתב"ש או לרדת לעמקי תהומות ח"ו. ולא ילך שולל אחרי הברק החיצוני אשר לפעמים מסנור עיניו של האדם, וכדברי החכם מכל אדם שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל (סוף משלי).

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

איך ללמוד גמרא?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

אי אפשר לבד!

איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?

איך ללמוד אמונה?

האם מותר לפנות למקובלים?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















