ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
דבר ידוע שיש שני סוגים באנשים.א. יש אדם חדור אמונה תמימה ובטחון מלא בצור כל העולמים יתב"ש, שעבד וטרח לתקן מידותיו, לשפר מעשיו, ולטהר מחשבותיו, והצליח להגיע לדרגה נעלה ששכלו ישלוט על רגשותיו. כתוצאה מזה, שוקל כל פעולה בפלס החכמה ובכור התבונה, רואה למרחוק את הפרי שהפעולה ההיא עלולה להניב, אם הוא מר או מתוק, ואח"כ מחליט לעשות או לחדול,ב. יש אדם חסר אמונה ובטחון, עצלן, וכל פעולותיו בלתי שקולים, והשיקול היחידי המנחה אותו, הוא ההנאה הרגעית והסיפוק העכשוי.
והנה אם נתבונן בשני הסוגים הנ"ל, יתברר לנו שהסוג הראשון, לבו מלא תמיד שמחת חיים וחדות יצירה, מאושר ושמח בחלקו בין אם הוא רב או מעט, לא סובל משעמום ומעודף זמן. ואילו הסוג השני, אכול יאוש ומרירות, אין לו סיפוק אמיתי והנאה בחיים, סובל משעמום ומעודף זמן. והסיבה לכך היא פשוטה: הסוג הראשון מעסיק את שכלו בלימוד התוה"ק לדעת צפונותיה ולחשוף תעלומיה, ומנצל כל שעה פנויה להגות בה, בהלכה, באגדה, מוסר, מחקר וכו', ובה מוצא שעשוע לנפשו ומרגוע לגופו, וחייו מלאי תוכן אמיתי, עשירי מחשבה, נטולי שעמום, ונעדרי ריקנות פנימית, ובפרט בשבתות ובחגים שכולם קדש לתורה ולתעודה.
הסוג השני, שהוא רחוק מהתורה, מרגיש בנפשו פער עמוק של שממון רוחני, ותהום עמוקה של ריקנות פנימית. ובכדי להשקיט את מצפונו המעיק עליו, ונשמתו הדורשת מזונה הרוחני, מחפש לו כל מיני תחליפים מלאכותיים כגון בילויים, משחקים, קולנוע, תיאטרון, כדור רגל וכדומה. והוא לא יודע שהוא דומה למכבה האש בנפט, כי ברור הדבר ששום תחליף מלאכותי לא ימלא את מקום החפץ המקורי, כשם ששושנה מלאכותית לא יכולה לבוא במקום השושנה המקורית האמיתית בשום פנים ואופן. ומלבד כל האמור, שאין תחליפים מלאכותיים מהוים מזון רוחני כלל אלא שעוד גורמים הרס רב ונזק עצום לגוף ולנשמה, כי התוצאות השליליות היוצאות מהקולנוע או התיאטרון, הן שתים.א. חינוך גרוע לנוער, אשליה עצמית והפלגה לעולם הדמיון וההזיה למבוגר.ב. האיסורים הרבים וכבדי המשקל הטמונים בחובם. ביאור הדברים:
א. ברור כשמש שבמשך כל השנים מאז הופעת הקולנוע והתיאטרון על פני האדמה אין אף אדם אחד בכל העולם, שהתחנך לדרך טובה, או חזר בתשובה על ידם. ואדרבה לומדים מהם איך להיות פושעים מקצועיים ועבריינים מושלמים, בחשבם אם הראשונים נכשלו במזימתם, הם ישכללו השיטה ויתכננו היטב את צעדיהם ולא יכשלו. וכך הולך הנוער ומתדרדר לתהום החטא והפשע. וא"א לתאר או לשער את החינוך השלילי והנפשע שמקבל הנוער באמצעות הקולנוע והתיאטרון שחודר עמוק להכרתו ונשאר חרות בתת הכרתו למשך שנים רבות, וכן הנזק העצום הנגרם לחברה האנושית על ידי כך, נזק מוסרי גופני וכספי. והדברים מובנים וברורים לכל המודה על האמת.
ב. עצם הישיבה במקומות הנ"ל, יש בה משום מושב לצים, כמבואר בדברי רבותינו הקדושים ז"ל (ע"ז י"ח ע"ב). ועון זה חמור עד מאד, כי הוא ראשית לכל עון ולכל חטאת, וזה נוסף על איסורים אחרים הנלוים אליהם, כגון תערובת אנשים ונשים, הסתכלות בעריות, גרוי יצרים, ועוד, ועל כולם עון ביטול תורה. ומכאן התוצאה הבלתי נמנעת שהאדם המבקר במשחקים הנ"ל, מטמא את נשמתו, ומעור עיני שכלו, ופוגם את מחשבתו, שהן יסוד ושורש כל הבנין הגשמי והרוחני שעליו מושתת האדם. הדברים האמורים כחם יפה גם לגבי משחק כדור רגל, ולבאים לחזות במשחק, וזה אפילו אם המשחק בחול, שאם מתקיים המשחק בשבת ח"ו יש עון נוסף של חילול שבת, כולל אלה הבאים רק לראות, ורז"ל כבר הזהירונו ע"ז, באמרם: טור שמעון חרב על ששיחקו כדור בשבת (ירושלמי תענית פ"ד ה"ה, תוספתא שבת פ"י י"א, ראה המפרשים שם בתענית שי"מ על ששיחקו בחול ע"ש).
הרעיון הנ"ל הודיעונו רז"ל במשפטים קצרים כדרכם בקדש, באמרם: זקני עמי הארץ כל זמן שמזקינים דעתם מטרפת עליהם, זקני ת"ח כל זמן שמזקינים דעתם מתישבת עליהם (סוף קנים, שבת קנ"ב ע"ב). והדברים פשוטים. כי זקני ע"ה, הריקנות הפנימית מביאה אותם לידי שעמום וטרוף הדעת. וזקני ת"ח מלאים חכמה ודעת ולכן אינם יודעים כלל מה זה שעמום. ואולי גם לכונה זאת ירמזון דבריהם ז"ל באמרם: אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש, אם אבן הוא נמוח ואם ברזל הוא מתפוצץ (סוכה נ"ב ע"ב).
תכלית הדברים, כי האיש החפץ חיים בזה ובבא, חיים מאושרים מלאי תוכן מקורי אמיתי נטולי שעמום ונעדרי יאוש בעוה"ז, וחיים נצחיים לעולם הבא, יתרחק מן הכיעור ומן הדומה לו, הכולל קולנוע, תיאטרון, כדור רגל וכדומה, שכולם הבל ורעות רוח ומעשה תעתועים, וכולם מוסיפים שמן על מדורת השעמום, כבורח מן הפח ונופל בפחת. ובמקומם ירגיל את עצמו ללמוד התוה"ק הרחבה מני ים ומאירה עיני האדם באוצרותיה המלאים כל טוב יקר ונעים, וישתדל לפי כוחו לרדת לעמקי סתריה ולהבין נעימות אמריה, כי רק בזה ימצא האדם מרגוע וסיפוק נפשי ושלוה רוחנית אמיתית. וגם אם בהתחלה יכבד עליו הדבר כדרך כל ההתחלות, אם יתגבר ויתמיד בלימודה בכל זמנו הפנוי, אין ספק שבמשך תקופה קצרה יחסית, יווכח בשינוי לטובה בגופו ובנפשו, ויראה פלאות בעזרתו יתב"ש לדור דורים ולנצח נצחים.
* מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר, להזמנות: 5244664 050.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
