ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
והנה שמירת השבת מתבטאת בשני דברים:א. מנוחת הגוף.ב. קדושת הנשמה. ביאור הדברים: השי"ת צונו לשבות ביום השבת ולנוח בו מנוחה מוחלטת מכל עבודה ומלאכה, כי המנוחה היא השלב הסופי של הבריאה וענף מענפיה, וכמ"ש רז"ל במתק לשונם, מה היה העולם חסר, מנוחה, באה שבת באה מנוחה לעולם, (רש"י בראשית ב' ב', ובמגילה ט' ע"א ד"ה ויכולו, תוס' סנהדרין ל"ח ע"א ד"ה חצבה, ועיין ב"ר פר' י' י"ב ע"ש)34. התוצאה המתחייבת מן החיוב היא, שיום השבת שהוא יום מנוחה מן העמל ומן העבודה המפרכת של ששת ימי המעשה. על האדם לעסוק בו בלמוד התורה לפי שכלו וידיעתו ולהתעמק בנועם לקחה בכדי למלא את החסר, ולהצטייד במטען רוחני לקראת השבוע הבא, וכמו כן לענג השבת במאכל ומשתה כפי יכולתו, מתוך כונה להיות בריא לעבודתו יתב"ש.
בהתאם לאמור, ע"י לימוד התורה בשבת, מטהר האדם את נשמתו ומקדשה. והגם שהמושג הזה של קדושת הנשמה עמוק מאד ורחב למדי, כי הוא מושג רוחני טהור ובלתי נתפש בחושים הגשמיים, ואין כח בשכלנו האנושי הקטן והמוגבל להבינו כראוי מקוצר המשיג ועומק המושג, אעפ"כ כל אדם יכול להרגיש בעצמו בהרגשה פנימית את העונג הרוחני הנפלא וההתרוממות הנפשית העילאית הנאצלת עליו מקדושת השבת ושמירתה כראוי, לפי הכנתו ומדתו.
ורז"ל הודיעונו ברוח קדשם באומרם, לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהן בדברי תורה (ירושלמי שבת פט"ו, ה"ג). כי זה באמת התענוג האמיתי לדעת את חוקי האלקים ואת תורותיו, ובפרט הלכות שבת הרבים והעצומים, והן כהררים התלוים בשערה, אשר מי שאינו בקי בהן, אין ספק שבנקל יכשל בעון חילול שבת בלא יודעין.
המורם מכל האמור. על כל איש יהודי לנצל את יום השבת למנוחת הגוף ולרענון השכל בלימוד התורה, ק"ו לא לבזבז יום גדול וקדוש זה בשיחה בטילה ומסיבות מרעים שעונשם חמור אפילו בחול וכ"ש בשבת. וזה מה שאנו אומרים בתפלת מנחה של שבת "יום מנוחה וקדושה לעמך נתת", כלומר מנוחת הגוף וקדושת הנשמה כאמור. וזהו ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים, שהוא יודע לעבוד את ה' יתב"ש גם מתוך דברים גשמיים. וזאת היא מעלתו ותפארתו של העם הנבחר שבו בחר ה' לשרתו ולברך בשמו הנקדש והנערץ יתב"ש לדור דורים ולנצח נצחים.
הערה. בירושלמי הנ"ל, יש שלש דיעות בזה:א. סברת רבי חגי, שלא ניתנו שבתות וימים טובים, אלא לאכילה ושתיה.ב. סברת רבי ברכיה, שלא ניתנו שבתות וימים טובים, אלא לעסוק בהן בדברי תורה.ג. חלקהו, חציו לה' וחציו לכם ע"ש, והיא כפשרה בין שתי הסברות הנ"ל. ומוכח שם, שהמחלוקת בין רבי חגי ורבי ברכיה, היא רק מה העיקר בקיום מצות עונג שבת. לסברת רבי חגי, עיקר מצות עונג שבת באכילה ושתיה, וע"י שהפה מסריח ועלול להקיא מרוב אוכל, התירו לו לעסוק בהן בדברי תורה. ולסברת רבי ברכיה, עיקר מצות עונג שבת בדברי תורה. ושניהם סוברים שיש צורך בשבת בשני הדברים דהיינו לאכול ולשתות ולעסוק בתורה. ומוכרח לפרש כן, דאל"כ, לרבי חגי תורה מה תהיה עליה? ולרבי ברכיה, האם יתענה בשבת? וכן מבואר בש"ס פסחים ס"ה ע"ב, באומרם, הכל מודים בשבת דבעינן נמי לכם, ע"ש.
ודומה לזה המחלוקת בין ר"א ור"י בש"ס ביצה ט"ו ע"ב, דר"א סובר אין לו לאדם ביום טוב אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה, ור"י סובר חלקהו, חציו לה' וחציו לכם, ע"ש, ומשמע שם בש"ס, שגם לסברת ר"א היו ג"כ הולכים לאכול אחר הדרשה ביו"ט, שהרי אמר ר"א לתלמידיו אחר הדרשה לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים, וכמ"ש שם התוס', בד"ה או אוכל ושותה, ע"ש. א"כ מוכרח לומר שכונת ר"א היא רק מה העיקר, וכמ"ש, ודו"ק. ועיין מ"ש מרן בב"י או"ח סי' רפ"ח בשם התנחומא, ורבינו הרמ"א בסי' ר"ץ ס"ב בהגהה, ע"ש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
