ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
וברש"י - להנאתך ולטובתך. וצריך להבין א) מה ההנאה והטובה שבדבר ב) הן הדבר נחשב לנסיון, מה אם כן הנסיון בשעה שהובטחה הנאה וטובה.
עלינו להסביר דבר שלכאורה תמוהה. עד הציווי של הקב"ה לא מסרה לנו התורה כל פרט על אורחות חייו של אברהם והתנהגותו. על נח, לפני שהקב"ה פונה אליו, אנו מוצאים הסבר "ונח מצא חן" גם אם לא מוסבר לנו במה הוא מצא חן. ברם העמדת הדברים זה לעומת זה: "כי רבה רעת האדם וכל יצר מחשבות ליבו רק רע כל היום" מצד אחד "ונח מצא חן" מאידך. הדעת נותנת שכל אותו רע במעשה ובמחשבה - לא היה אצל נח. לא מצאנו שהתורה תגנה את דורו של אברהם ולא את השבחים של אברהם. מה שידוע לנו הוא מאגדות חז"ל על הדור ועל אברהם והמאבק שביניהם.
ונראה: גילויו של אברהם בא בעיקר בארץ ישראל וזהו אולי גם כלול בהבטחה: "אל הארץ אשר אראך", שם יראו את אברהם בכל גילויו ותפארתו. היות וכל היצירה היתה "בשביל ישראל שנקראו ראשית" שאברהם הוא הראשון ל"ראשית" זו. על כן לא ספרה התורה את שבחי אברהם עד בואו לארץ ישראל וגם כאן - מעשיו הם הם שבחו. וזהו לטובתו ולהנאתו, כי כאן גם יזכה להתגלויות אלקיות שחו"ל אינה יכולה ואינה מסוגלת לגילויים אלה.
עבור אברהם היה זה נסיון גדול. הוא שראה את עצמו כעפר ואפר, אינו מחפש כבוד וגדולה, האם עליו ללכת למקום שיזכה בו לפרסום? הן פרסומו הוא, ניגוד לדרכו לפרסם גדולת ה' וקטנות האדם.
(התשמ"ו)
ב'
גם הנסיון הראשון המפורש בתורה וגם הנסיון האחרון, היה על אברהם לנחש ולמצוא את היעד. בנסיון הראשון: "אל הארץ אשר אראך", בלי להגיד לו אם זה בצפון בדרום או במזרח, ובנסיון האחרון: "על אחד ההרים אשר אמר אליך". ואם בנסיון האחרון היתה "אמירה" בראיית ענן על ההר, דבר שרק אברהם ויצחק ראו ואילו ישמעאל ואליעזר לא ראו, מזה הבין אברהם שזהו המקום, בנסיון הראשון לא אמירה ולא ענן אלא משאלתו של אברהם, לפי דברי המדרש, היא היא שקבעה את המקום, הן כך תארו את הדבר רבותינו ז"ל: "ר' ירמיה אומר בשעה שהיה אבינו אברהם מהלך בארם נהריים ובארם נחור וראה בני אדם אוכלים ושותים ופוחזים, אמר הלואי לא יהא חלקי בארץ הזאת, כיון שהגיע לסולמא של צור וראה בני אדם עסוקים בניכוש בשעת ניכוש, בעידור בשעת עידור, אמר הלואי יהא חלקי בארץ הזאת - אמר לו הקב"ה לזרעך אתן את הארץ הזאת" (ילקוט שמעוני, יב').
מי שהכתוב מעיד עליו: "וישמור משמרתי מצוותי חוקותי ותורותי", הבין יפה מאד, כי מה שהקב"ה אמר לאדם הראשון: "בזעת אפך תאכל לחם", איננה קללה ולא עונש, אלא צורך חיוני, אחרי שטעם טעמו של חטא - שלא יתדרדר יותר "טוב תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון", היגיעה בתורה היא תבלין כנגד יצר הרע והיגיעה של עולם "בזעת אפך" משכחת אף היא עון. ועם כן במקום שחיים פוחזים - מקום עון הוא, מקום שעמלים בניכוש ועידור - יכולה להיות קדושה.
(התשנ"ה)
ג'- "לך לך מארצך"
גדול הנאמר באברהם ממה שנאמר בנח. הגם ששם הקדים שבחו פעמיים: "ונח מצא חן", "איש צדיק תמים היה בדורותיו", ואילו אצל אברהם לא הכרזה על מציאות חן ולא פירוט ותיאור אישיותו, אבל איך אנו מזכירים יום יום בתפילתנו "אשר בחרת באברם הוצאת מאור כשדים", יש כאן "בחירה" והיא האומרת את הכל. "אשר תבחר". מאשר הוא זה שנבחר. גדול הוא לעין ערוך מזה שמצא חן.
מציאת חן, היא יחסית, מציאת חן היא ארעית, בחירה היא החלטית, בחירה היא נצחית. נח מצא חן וזכה לחסד אלוקי שניצל מהמבול לא רק הוא אלא גם בניו שלא כולם היו ראויים לכך, אולי מישום כך היה שבע רצון בחסד שנעשה עמו ולא ביקש חסד על דורו. אברהם, הוא היה מקור החסד נתן דעתו על בני דורו לזכותם ולקרבם ליוצרם ובוראם. דרש חסד מהקב"ה עבור כאלה שלא היו ראויים לחסד כי הם היו ההפך ממידה זו, על כן זכה ונבחר.
ה"לך לך מארצך" זוהי ההכרזה הגדולה ביותר, פירוט אישיותו הממצה "אשר בחרת באברהם", הוא הראוי לפלטין של מלך. למענו ולמען זרעו אחריו נברא העולם. "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם - באברהם". עשרה דורות מאדם עד נח - לא בזכותם ולא למענם נברא העולם. עולם חסד יבנה, עשרה דורות מנח עד אברהם, עד בואו והתגלותו של יסוד החסד - אברהם - יסודו של עולם, על כן לך לך מארצך - למקום שממנו הושתת העולם.
(התשנ"ו)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת - מדריך מקיף
הלכה למעשה
השיעור סוקר את סדר ההלכות והמנהגים מליל ערב ראש השנה, תוך התמקדות בדינים הייחודיים לשנה שבה החג חל בשבת וביום ראשון. הדברים כוללים דגשים מעשיים לגבי התרת נדרים, הכנות מראש, שבת ויום טוב, תפילות, קידוש וסדר הסימנים.
הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
