בית המדרש

עכשיו באתר ישיבה

החסידות עולה לארץ ישראל

היום יום פטירתו של רבי מנחם מנדל מויטבסק. היה מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש, מראשי עליית החסידים לארץ ישראל. בעל ספר "פרי הארץ".

איפה היה אלוקים? בשואה!

עשרה בטבת יום הקדיש הכללי. הרבה אנשים שואלים איפה היה אלוקים בשואה. אך יש שאלה שצריך לשאול לפני זה, איפה היה האדם בשואה. איך יכול להיות שבלב היבשת הנאורה המוסרית, התרחש הפשע הכי גדול באנושות?

למה סופרים את ספירת העומר?

הרב יוני לביא בהסבר מדוע סופרים ספירת העומר וגם, למה עם ישראל כ"כ מתרגש מהמצווה הזאת.

המותר והאסור בימי ספירת העומר

סיכום הלכות ספירת העומר מאת הרב שמואל אליהו

פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

פרשת קדושים

51 דק'

על מה לחשוב כשהולכים לאוניברסיטה?

איך הופכים את כל החיים לבעלי משמעות?

הרב מרדכי גרינברג | כ"א סיוון התשס"ד

43 דק'

כתובת קעקע

קדושים תשע"ו

הרב יצחק חי זאגא | כ"ה ניסן תשע"ו

גדר קיום המצוות שהן חובת הלבבות

לאהוב את עצמך

הרב נתנאל יוסיפון | תשע"ד

לימוד יומי ל' ניסן תשפ"ד

הדף היומיבבא מציעא ע'

לימוד יומי באמונה

רמב''ם יומיזרעים - תרומות ז'

לימוד משניות יומיסוטה - א ו'

להרשמה ללימוד יומי

יום העצמאות

חוגגים יום עצמאות – מהמנגל ועד בית המדרש

יום העצמאות

ויום ירושלים וימי הזיכרון

לדעת להודות לה'

שיחה שניתנה בליל יום העצמאות תשס"ז

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ו' אייר תשס"ז

19 דק'

נגילה ונשמחה בו

מתוך מסיבת יום העצמאות בישיבת בית אל תש"ע

הרב חיים אביהוא שוורץ | ה' אייר תש"ע

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים חדשים

54 דק'

אסופות תשפ"ד - קוממיות בארצנו

שחרור חטפים בשעת מלחמה

הרב אלישע אבינר | כ"ז אדר א' תשפ"ד

46 דק'

אסופות תשפ"ד - קוממיות בארצנו

שלשו מצוות נצטוו ישראל בארץ

הרב אליקים לבנון | כ"ז אדר א' תשפ"ד

50 דק'

אסופות תשפ"ד - קוממיות בארצנו

האם הירא ורך הלבב חייב מלחמת מצווה?

הרב יהושע ון-דייק | כ"ז אדר א' תשפ"ד

40 דק'

אסופות תשפ"ד - קוממיות בארצנו

מידת החסידות בעת מלחמה

הרב יצחק סבתו | כ"ז אדר א' תשפ"ד

שיעורים חדשים

שיעורים פופולריים

הלכות ספירת העומר

מנהגי אבלות בספירת העומר

א - טעם מנהגי האבלות שבספירת העומר. ב - זמני מנהגי האבלות. ג - מנהג יוצאי ספרד. ד - מנהג יוצאי אשכנז. ה - נישואין ואירוסין בימי ספירת העומר. ו - תספורת. ז - גילוח. ח - ריקודים וכלי זמר. ט - ברית מילה, הכנסת ספר תורה ובר מצווה. י - שמיעת מוזיקה ממכשיר חשמל ביתי. יא - שהחיינו וטיולים. יב - סיכום קצר לימי שמחה שבתוך ספירת העומר.

מנהגי אבלות בספירת העומר

א - טעם מנהגי האבלות שבספירת העומר. ב - זמני מנהגי האבלות. ג - מנהג יוצאי ספרד. ד - מנהג יוצאי אשכנז. ה - נישואין ואירוסין בימי ספירת העומר. ו - תספורת. ז - גילוח. ח - ריקודים וכלי זמר. ט - ברית מילה, הכנסת ספר תורה ובר מצווה. י - שמיעת מוזיקה ממכשיר חשמל ביתי. יא - שהחיינו וטיולים. יב - סיכום קצר לימי שמחה שבתוך ספירת העומר.

הקדמה. ברכה. זמן. ספירת הש"ץ. אחרי הספירה. שכח או טעה. בעיות שונות. חייבים ופטורים. מנהגי אבלות בספירה.

הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | ניסן ה'תשס"ב

נוסחי תפילה

נוסח ברכת האילנות - אשכנז

הסידור המהיר | כ"ח ניסן תשפ"א

1. מתי עדיף לקרוא שמו"ת. במעלי יומא או בליל שבת? 2. האם יוצאים ידי חובה בתרגום אונקלוס שנקרא בבית הכנסת ביום שבת (מנהג תימנים)? 3. האם שמו"ת המובחר הוא פעמיים פרשה, פעם אונקלוס, ופעם רש"י? והאם ניתן לצאת ידי חובה של הפעם השנייה של הפרשה בקריאתה בבית הכנסת ביום שבת? תודה

תשובה

1. זמן קריאת שניים מנחה ואחד תרגום מתחיל לאחר תפילת מנחה בשבת, לאחר שקראו בציבור את הפרשה של שבת הבאה. וכתב בשולחן ערוך (אורח חיים, רפה, ד) שמצווה מן המובחר לסיים אותה עד לסעודת שבת של הבוקר. ובמשנה ברורה (ס"ק ח) כתב שיש אומרים שמצווה מן המובחר לקרוא ביום שישי. ויש שאומרים שמצווה מן המובחר לקרוא מתחילת השבוע, וכן נהג הגר"א. ומביא בכף החיים (אות ג), שהאר"י ז"ל היה דוחק עצמו לקרוא ביום שישי ואם ארע לו אונס גדול היה קורא אותה לפני סעודת שבת. יוצא, שיש עדיפות לקרוא אותה ביום שישי או כל השבוע שלפני. ואם לא יכל, יקרא בליל שבת או בשבת בבוקר לפני הסעודה. 2. בשולחן ערוך (סעיף ה) כתב שאפשר לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום בשעת קריאת התורה. אולם יש מהאחרונים שכתבו שיש לשמוע את כל הקריאה ולכן אין לקורא שמו"ת תוך כדי (וכך גם הכריע כף החיים באות לא). המשנה ברורה (ס"ק יד) הכריע, שניתן לקרוא בלחש עם הבעל קורא. נראה שהוא הדים לגבי קריאת התרגום במניין תימני. לגבי אם יוצא ידי חובת הקריאה בשמיעה מבעל הקורא, המגן אברהם (ס"ק ח) כתב שניתן לצאת ידי חובה בשמיעה מבעל הקורא אולם סיים שלא לסמוך על זה לכתחילה. כף החיים (אות ב) וערוך השולחן (אות ג) הכריעו כדעות שצריך לקרוא בעצמו ולא ניתן לצאת ידי חובה משמיעת בעל הקורא. וכן משמע בשולחן ערוך (סעיף א) "חייב לקרוא בעצמו". 3. המובחר הוא לקרוא שניים מקרא, תרגום ורש"י (שולחן ערוך סעיף ב) ודווקא קודם פעמיים מקרא. אולם גם אם קרא שניים מקרא ותרגום או רש"י יצא ידי חובה. וכשאין רש"י יקרא את הפסוק שלוש פעמים ( משנה ברורה ס"ק ה). לכן, עדיף שלא לסמוך על קריאת התורה בשביל לצאת ידי חובה. אולם ראינו, שאם קרא בלחש אם בעל הקורא יצא ידי חובה.

לקריאה בהרחבה >

להקדשת הלכה יומיתלאלפי מנויים בדוא"ל ובאתר

מלכים - הרב עידו יעקובי