ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
והנה, להפתעתו הרבה, שומע החסיד את הרבי לומד בפרשת קדושים בדרך מיוחדת, וכך למד: "ואהבת לרעך כמוך". כמוך? (תמה קולו של הרבי.) שתיקה. (ושוב נשמע קולו של הרבי) – 'כמוך'! (הרבי הבין וענה בסימן קריאה – כמוך!).
הרבי מקוצק מדויק ותמציתי היה, ואת הגיגיו העמוקים ביטא בפתגמים קצרים וחדים כתער. אולם במקרה זה, הרבי כלל לא ביאר את כוונתו, והחסיד לא הבין מאומה.
רץ החסיד לרבי צבי הירש מטומשוב, נאמן ביתו של הרבי, ושאלו לפשר העניין. ביאר לו רבי צבי הירש: הרבי התפלא – אם התורה מצווה על האדם לאהוב את רעהו כמותו, אם כך צריך האדם לאהוב את עצמו, והלא אהבה עצמית יכולה להוביל את האדם לגאווה ומידות מגונות רבות?
על כך ענה הרבי- כמוך! כמו שאתה שונא את עצמך, כך תאהב את חברך!
עפר אנו לרגלי גדולי ישראל הללו, ובכל זאת פשט הפסוקים והפרשנים בכל הדורות הורו להיפך. ויש כאן נקודה שחשוב לחדדה, כי מבלי משים אצל רבים מאיתנו היהדות נתפשת, חלילה, כמחנכת לשנאה עצמית, כאשר באמת היא מחנכת לאהבה עצמית. האהבה העצמית צריכה ליטוש וחידוד, כדי שתוביל לכיוון טוב ונכון בעבודת ה'.
על הפסוק – 'ואהבת לרעך כמוך', אמר רבי עקיבא – "זה כלל גדול בתורה". המתבונן במשנתו של רבי עקיבא (ורמז לכך הרמב"ן כאן) יגלה שמרכזיותו של הפסוק נעוצה לא רק בחובת אהבת הרע, כי אם גם בחובת האהבה העצמית.
וכך מבואר במסכת בבא מציעא (סב.) – "שניים שהיו מהלכין בדרך, וביד אחד מהם קיתון של מים. אם שותין – שניהם מתים. ואם שותה אחד מהן – מגיע לישוב (ניצל). דרש בן פטורא: מוטב שישתו שניהם וימותו, ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו. עד שבא רבי עקיבא ולימד – וחי אחיך עמך, חייך קודמים לחיי חברך". ראשית – צריך האדם לדאוג לחייו שלו, ורק מתוך שהוא חי הוא יכול לדאוג לחיי חבירו.
כך זה גם באהבת הרע. התורה הקדימה באלפי שנים ולימדה את הכלל הפסיכולוגי הפשוט – רק מי שאוהב את עצמו וטוב לו עם עצמו, ליבו יכול להיות מלא אהבה לכל. תנאי בסיסי ל – 'ואהבת לרעך' הוא – 'כמוך'. קודם כל, תביט בעין טובה ובאהבה על עצמך, ואז תוכל להביט בעין טובה ולאהוב את זולתך.
כפי שהיהדות מלמדת בעניינים רבים, שהאדם הרואה פגם בזולתו, כאשר הפגם הזה קיים גם בו, "כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם". כך גם באהבה – אדם שונא אחרים, כשליבו מלא שנאה לעצמו, ואוהב אחרים כשליבו מלא אהבה לעצמו.
אכן, כפי שהקשה הרבי מקוצק - אהבה עצמית כזו יכולה להיות פסולה מאד. אולם, כבר ענתה על כך התורה בחותמה את הציווי במילים – "אני ה'". האדם צריך לאהוב את עצמו, לא מכוח אהבה עצמית אנוכית ופסולה, אלא מכוח הנשמה האלוקית – חלק אלוק' ממעל, המתגלה בו. יהודי אוהב את עצמו, כי הוא אוהב את ה', וממילא הוא אוהב את ה' המתגלה בקרבו.
יהודי כזה, המלא אהבה עצמית רק מכוח אהבת ה', ממילא אוהב את רעהו כמותו, שהרי ה' המתגלה בו מתגלה גם ברעהו. כך כל חלקי הפסוק משלימים זה את זה וכרוכים זה בזה. וכפי שמבאר אור החיים הקדוש – "שבאמצעות יחוד הלבבות, מתייחד שמו יתברך, להיות שכל ישראל הם ענפי שם הוי"ה ברוך הוא, דכתיב – כי חלק ה' עמו".
"האהבה צריכה להיות מלאה בלב לכול" (מרן הרב קוק זיע"א). בימי ספירת העומר, כשאנו אוחזים בשיפולי גלימתו של התנא הגדול רבי עקיבא, וכולנו תלמידיו המתקנים מעשי תלמידיו הקדומים, נאהב את ה', ומתוך כך – נאהב כל אחד את הנשמה הגדולה והמופלאה ששתל ה' בקרבנו, נשנן לעצמינו שאנו נפלאים ומתוקים וטובים, ואהבתנו זו תגרום לנו לאהוב כל יהודי כמותנו, ולראות כמה כל יהודי הוא נפלא ומתוק וטוב. שנזכה...
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















