פרשני:בבלי:יבמות טז ב

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

יבמות טז ב

חברותא[edit]

קפסיק, אמר התנא בלשון מוחלטת, שאינה ניתנת לחלוקה, ותני התנא במשנה: כתמים הבאים מבין העובדי כוכבים טהורים! ומשמע מלשון זה שאפילו הכתמים הבאים מן תרמוד טהורים, שהרי לא הוציא מקום זה מן הכלל!
ואמר על כך רבי יוחנן:
זאת אומרת: מקבלין גרים מתרמוד, ולא חוששים שימא יש בהם יהודים והם ממזרים! כי אם היה חשש שהם יהודים ממזרים היה לחוש גם לכתמיהן.
ולעיל אמרנו בשם רבי יוחנן שאין מקבלים גרים מן התרמודים!?
וכי תימא לתרץ, שרבי יוחנן אכן "זאת אומרת" אמר, שכך אמנם משתמע מהמשנה. אבל, והוא עצמו - לא סבירא ליה לדין המשנה, אלא יש לחוש שהם יהודים.
אי אפשר לתרץ כך. כי:
והא אמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה!  1 

 1.  והאמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה. ואף על גב שנחלקו רבי מאיר ורבנן במשנה זו לגבי כותים, וגם בענין רקם נחלקו חכמים ורבי יהודה. בכל זאת, כיון שבסתמא בין הגויים אין שום מחלוקת, הרי זה נחשב כסתם משנה.
ומשנינן: מחלוקת אמוראי נינהו, אם יש לחוש ליהודים בתרמוד, ונחלקו בכך אליבא דרבי יוחנן, מה היתה דעתו.
ועתה מבארת הגמרא: מתרמוד - מאי טעמא לא מקבלים גרים?
פליגי בה רבי יוחנן וסביא.
חד אמר: משום עבדי שלמה, וכמבואר להלן.
וחד אמר: משום בנות ירושלים, שבאו הגויים בשעת החורבן ולקחו להם נשים מבנות ירושלים, כמו שיתבאר להלן.
והוינן בה: בשלמא למאן דאמר משום עבדי שלמה הנכרים, שנשאו בנות ישראל (שהסכימו להנשא להם מחמת עושרם של עבדי שלמה), ונטמעו שם בקרב הגויים, ויש לחשוש לממזרותם, שפיר יש לחשוש, משום שקסבר: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד ממזר.
אלא למאן דאמר משום "בנות ירושלים"
- מאי היא, מה הוא החשש הזה?
פליגי בה רב יוסף ורבנן.
ותרוייהו, שניהם נחלקו בדבר, משמיה דרבה בר בר חנה.
חד אמר: היו שם תריסר אלפי גברי, ושיתא אלפי קשתויי, מושכי קשת.
וחד אמר: תריסר אלפי גברי, ומנייהו, מתוכם היו - שיתא אלפי קשתויי, ששת אלפים מושכי קשת.
בשעה שנכנסו עובדי כוכבים להיכל, הכל נפנו על כסף וזהב, והם נפנו על בנות ירושלים.
שנאמר (איכה ה): "נשים בציון ענו, בתולות בערי יהודה".
ועתה מביאה הגמרא דרש נוסף על הפסוק "נער הייתי גם זקנתי", שהזכיר לעיל רבי דוסא בן הרכינס.
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן, פסוק זה, המלאך שהוא "שר העולם" אמרו: (תהלים לז) "נער הייתי גם זקנתי" - ובהכרח ששר העולם אמרו, כי מאן אמריה? מי הוא זה שאמרו, אם לא שר העולם?
אילימא קודשא בריך הוא אמרו - מי איכא זקנה קמיה!?
ואלא שמא תאמר דוד אמריה - מי קשיש דוד כולי האי, והרי הוא נפטר בגיל שבעים בלבד?
אלא שמע מינה: שר העולם אמרו.
ואמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מאי דכתיב (איכה א): "ידו פרש צר על כל מחמדיה".
זה עמון ומואב.
בשעה שנכנסו עובדי כוכבים להיכל, הכל נפנו על כסף וזהב, והם נפנו על ספר תורה.
אמרו עמון ומואב: ספר זה, שכתוב בו (דברים כג) "לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה'" - ישרף באש!
(איכה א) "צוה ה' ליעקב סביביו צריו" -
אמר רב: כגון בני הומניא, נכרים המצירים לבני "פום נהרא", ישראלים עניים.
אמר רב יהודה אמר רב אסי: עובד כוכבים שקידש בזמן הזה - חוששין לקדושין, שמא מעשרת השבטים הוא.
ופרכינן: והא כל דפריש מרובא פריש! ורוב העולם אינו מעשרת השבטים! ומשנינן: בדוכתא דקביעי! במקום קביעותם של בני עשרת השבטים יש לחשוש אפילו שהם המיעוט, היות ו"כל קבוע - כמחצה על מחצה דמי".
והיכן הוא מקום קביעותם של עשרת השבטים?
כדאמר רבי אבא בר כהנא: מאי דכתיב (מלכים ב יח) "וינחם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי".
חלח - זה חלזון.


דרשני המקוצר[edit]

מסכת יבמות בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב | דף מא ע"א | דף מא ע"ב | דף מב ע"א | דף מב ע"ב | דף מג ע"א | דף מג ע"ב | דף מד ע"א | דף מד ע"ב | דף מה ע"א | דף מה ע"א | דף מה ע"ב | דף מו ע"א | דף מו ע"ב | דף מז ע"א | דף מז ע"ב | דף מח ע"א | דף מח ע"ב | דף מט ע"א | דף מט ע"ב | דף נ ע"א | דף נ ע"ב | דף נא ע"א | דף נא ע"ב | דף נא ע"ב | דף נב ע"א | דף נב ע"ב | דף נג ע"א | דף נג ע"ב | דף נד ע"א | דף נד ע"ב | דף נה ע"א | דף נה ע"ב | דף נו ע"א | דף נו ע"ב | דף נז ע"א | דף נז ע"ב | דף נח ע"א | דף נח ע"ב | דף נט ע"א | דף נט ע"ב | דף ס ע"א | דף ס ע"ב | דף סא ע"א | דף סא ע"ב | דף סב ע"א | דף סב ע"ב | דף סג ע"א | דף סג ע"ב | דף סד ע"א | דף סד ע"ב | דף סה ע"א | דף סה ע"ב | דף סו ע"א | דף סו ע"ב | דף סז ע"א | דף סז ע"ב | דף סז ע"ב | דף סח ע"א | דף סח ע"ב | דף סט ע"א | דף סט ע"ב | דף ע ע"א | דף ע ע"ב | דף עא ע"א | דף עא ע"ב | דף עב ע"א | דף עב ע"ב | דף עג ע"א | דף עג ע"ב | דף עד ע"א | דף עד ע"ב | דף עה ע"א | דף עה ע"ב | דף עו ע"א | דף עו ע"ב | דף עו ע"ב | דף עז ע"א | דף עז ע"ב | דף עח ע"א | דף עח ע"ב | דף עט ע"א | דף עט ע"ב | דף פ ע"א | דף פ ע"ב | דף פא ע"א | דף פא ע"ב | דף פב ע"א | דף פב ע"א | דף פב ע"ב | דף פג ע"א | דף פג ע"ב | דף פד ע"א | דף פד ע"ב | דף פה ע"א | דף פה ע"ב | דף פו ע"א | דף פו ע"ב | דף פז ע"א | דף פז ע"ב | דף פח ע"א | דף פח ע"ב | דף פט ע"א | דף פט ע"ב | דף צ ע"א | דף צ ע"ב | דף צ ע"ב | דף צא ע"א | דף צא ע"ב | דף צב ע"א | דף צב ע"ב | דף צג ע"א | דף צג ע"ב | דף צד ע"א | דף צד ע"ב | דף צה ע"א | דף צה ע"ב | דף צו ע"א | דף צו ע"א | דף צו ע"ב | דף צז ע"א | דף צז ע"ב | דף צח ע"א | דף צח ע"ב | דף צט ע"א | דף צט ע"ב | דף ק ע"א | דף ק ע"ב | דף קא ע"א | דף קא ע"ב | דף קב ע"א | דף קב ע"ב | דף קג ע"א | דף קג ע"ב | דף קד ע"א | דף קד ע"ב