פרשני:בבלי:יבמות מח ב

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

יבמות מח ב

חברותא[edit]


רבי אליעזר אומר: ובכתה את אביה - אביה ממש.
ואת אמה - אמה ממש.
רבי עקיבא אומר: אביה ואמה - זו עבודת כוכבים.
וכן הוא אומר בספר ירמיהו (פרק ב) "אומרים לעץ אבי אתה". וגו'.
ירח ימים - ירח הוא שלשים יום.
רבי שמעון בן אלעזר אומר: בוכה את אביה ואמה תשעים יום.
לפי שנאמר: "ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים, ואחר כן - תבא אליה, ובעלתה".
ירח - הוא שלשים יום.
ימים - הם שלשים יום.
ו"אחר כן" - הם שלשים יום נוספים, כמו שלשים היום שלפניהם.
מתקיף לה רבינא: אימא כך: ירח - שלשים, ימים - שלשים, ו"אחר כן"
- כי הני, שיעור ימים נוסף כמו השיעור הקודם, שהוא כל ששים היום שלפניהם, ובסך הכל מאה ועשרים יום.
ומסקינן: קשיא.
תנו רבנן: מקיימין עבדים שאינם מלין, דברי רבי ישמעאל.
רבי עקיבא אומר: אין מקיימין. שאסור לקיימן אצלו אם אינם מסכימים להימול.
אמר ליה רבי ישמעאל: הרי הוא אומר: (שמות כג) "וינפש בן אמתך", ומוכח לקמן שהכתוב הזה מדבר בעבד ערל, ומשמע שאפשר לקיים עבדים ערלים!
אמר ליה רבי עקיבא: לעולם אסור לקיימם. ובלוקח עבד בין השמשות של כניסת השבת, ולא הספיק למולו לפני שבת, הכתוב מדבר, שהוא מצווה על שביתתו.
ומוכח מתשובתו של רבי עקיבא, דכולי עלמא, מיהת, מכל מקום, "וינפש בן אמתך" - בעבד ערל כתיב.
מאי משמע שהכתוב מדבר בעבד ערל?
דתניא: "וינפש בן אמתך" - בעבד ערל הכתוב מדבר.
אתה אומר בעבד ערל, או אינו אלא בעבד מהול?
כשהוא אומר (דברים ה) "למען ינוח עבדך ואמתך, כמוך" - הרי עבד מהול כבר אמור
הא מה אני מקיים "וינפש בן אמתך"? - בעבד ערל.
"והגר" - זה גר תושב, שקיבל עליו רק שלא לעבוד עבודת כוכבים, אך הוא עדיין אוכל נבילות. והוא מצווה לנוח בשבת, כי מי שמחלל את השבת הרי הוא כעובד כוכבים, ועל עבודת כוכבים מוזהר גר תושב.
אתה אומר: זה גר תושב, או אינו אלא גר צדק, שקיבל עליו להיות ישראל גמור?
כשהוא אומר "וגרך אשר בשעריך" - הרי גר צדק אמור.
הא מה אני מקיים "והגר"? - זה גר תושב.
אמר רבי יהושע בן לוי: הלוקח עבד מן העובד כוכבים ולא רצה למול - מגלגל עמו (מחזיקו ומנסה לשכנעו לימול) עד י"ב חדש.
לא מל - חוזר ומוכרו לעובדי כוכבים.
אמרוה רבנן קמיה דרב פפא: כמאן? דלא כרבי עקיבא!
דאי רבי עקיבא, האמר: אין מקיימין עבד שאינו מהול אפילו יום אחד!
אמר להו רב פפא: אפילו תימא רבי עקיבא היא.
כי הני מילי, שאסור לקיימו אפילו יום אחד כשהוא ערל, היכא דלא פסקה למילתיה, שלא קיבל על עצמו להתגייר, וממשיך הוא בגיותו.
אבל היכא דפסקא למילתיה, שהסכים בשעת לקיחתו לעבד להתגייר, אלא שאחר כך התחרט - פסקא. כיון שבשעת לקיחתו הופסקה גיותו, כשהסכים להתגייר, מגלגלים עמו שנים עשרה חודש, אולי יחזור בו, ויסכים למול עצמו.
אמר רב כהנא: אמריתה לשמעתא דרב פפא, שאם הסכים להתגייר בשעת לקיחתו ואחר כך חזר בו, משהים אותו - קמיה דרב זביד, מנהרדעא
אמר לי רב זביד: אי הכי, אם כן, שגם לרבי עקיבא יש אופן שבו אפשר להשהות עבד ערל י"ב חודש -
כי אמר ליה רבי עקיבא לרבי ישמעאל, בתשובה על שאלתו של רבי ישמעאל "הרי הוא אומר וינפש בן אמתך", שהכתוב מדבר בלוקח עבד בין השמשות, שלא הספיק למולו. והעמיד רבי עקיבא את האפשרות להשהות אותו יום אחד.
לישני ליה, יתרץ רבי עקיבא באופן שיש לו להשהות אותו י"ב חודש, כגון הא דרב פפא, שבשעת לקיחתו הסכים העבד למול, ואחר כך חזר בו.
ומתרצת הגמרא לדברי רב פפא: רבי עקיבא אכן היה יכול לתרץ לו כך. אלא חדא מתרי טעמי, תירוץ אחד מבין שני תירוצים, קאמר לו רבי עקיבא.
שלח רבין משמיה דרבי אילעאי, וכל רבותי אמרו לי זאת משמו של רבי אילעאי:
איזהו עבד ערל שמותר לקיימו? - זה שלקחו רבו על מנת שלא למולו. שהיות והתנה עמו שלא למולו, אין זה עבד כנעני, אלא שכיר בעלמא, ולכן מותר לקיימו.
אמרוה רבנן קמיה דרב פפא: כמאן? - דלא כרבי עקיבא.
דאי רבי עקיבא, האמר: אין מקיימין עבד שאינו מהול!
אמר להו רב פפא: אפילו תימא רבי עקיבא.
הני מילי היכא דלא אתני בהדיה, שלא התנה עמו בשעת לקיחה שיסכים שלא להימול, ולקחו בתורת עבד כנעני.
אבל היכא דאתני עמו שלא להימול - הא אתני עמו שאינו בגדר עבד כנעני, ואינו חייב להימול, ואין איסור להשהותו כשהוא ערל.
אמר רב כהנא: אמריתא לשמעתא דרב פפא קמיה דרב זביד מנהרדעא.
ואמר לי: אי הכי, כי קאמר ליה רבי עקיבא לרבי ישמעאל: בלוקח עבד בין השמשות ולא הספיק למולו הכתוב מדבר - לישני ליה רבי עקיבא לרבי ישמעאל הא דרב פפא, שהתנה עמו שלא להימול.
וליטעמיך, לישני ליה הך!
אלא חד מתרי ותלת טעמי, תירוץ אחד מתוך שנים ושלשה תירוצים, קאמר רבי עקיבא.
יתיב רבי חנינא בר פפי ורבי אמי ורבי יצחק נפחא, אקילעא על פתחו דרבי יצחק נפחא.
ויתבי וקאמרי: עיר אחת היתה בארץ ישראל, ולא רצו עבדיה למול, וגלגלו עמהם עד שנים עשר חדש, וחזרו ומכרום לעובדי כוכבים. כמאן? - כי האי תנא:
דתניא: הלוקח עבד מן העובד כוכבים ולא רצה למול - מגלגל עמו עד שנים עשר חדש.
לא מל - חוזר ומוכרו לעובדי כוכבים.
רבי שמעון בן אלעזר אומר: אין משהין אותו בארץ ישראל, מפני הפסד טהרות. שמטמא את התרומות היות וגזרו חכמים על גוי שיהא טמא כזב לכל דבריו.
ובעיר הסמוכה לספר, סמוך לגבול, אין משהין אותו כל עיקר, שמא ישמע דבר, וילך ויאמר לחברו עובד כוכבים מעבר לגבול.
תניא, רבי חנניא בנו של רבן גמליאל אומר: מפני מה גרים בזמן הזה מעונין, ויסורין באין עליהן?
מפני שלא קיימו שבע מצות בני נח בגיותן. וכשהיו גויים לא נפרעו מהם מיד, אלא עונשם היה גנוז לעתיד, שבעתיד יהיה העונש גדול יותר. אבל משהתגיירו נפרעים מהם מיד, כדי שתמחק כעת חובתם, ולא תשאר לעתיד.
רבי יוסי אומר: אין מענישים את הגרים על עבירות שעשו בגיותם, כי גר שנתגייר - כקטן שנולד דמי!
אלא, מפני מה מעונין? - לפי שאין הגרים בקיאין בדקדוקי מצות כישראל, ונכשלים בהם.
אבא חנן אומר משום רבי אלעזר: לפי שאין עושין את המצות מאהבה של הקב"ה אלא מיראה של העונש הגיהנם והפורענות.
אחרים אומרים: מפני ששהו עצמם להכנס תחת כנפי השכינה.
אמר רבי אבהו, ואיתימא רבי חנינא: מאי קראה, שנענשים על שהייתם מלהתגייר?
שנאמר במגילת רות (פרק ב) "ישלם ה' פעלך, ותהי משכורתך שלמה מעם ה' אלהי ישראל, אשר באת לחסות", וגומר. על שמיהרת ולא איחרת להתגייר.


דרשני המקוצר[edit]

מסכת יבמות בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב | דף מא ע"א | דף מא ע"ב | דף מב ע"א | דף מב ע"ב | דף מג ע"א | דף מג ע"ב | דף מד ע"א | דף מד ע"ב | דף מה ע"א | דף מה ע"א | דף מה ע"ב | דף מו ע"א | דף מו ע"ב | דף מז ע"א | דף מז ע"ב | דף מח ע"א | דף מח ע"ב | דף מט ע"א | דף מט ע"ב | דף נ ע"א | דף נ ע"ב | דף נא ע"א | דף נא ע"ב | דף נא ע"ב | דף נב ע"א | דף נב ע"ב | דף נג ע"א | דף נג ע"ב | דף נד ע"א | דף נד ע"ב | דף נה ע"א | דף נה ע"ב | דף נו ע"א | דף נו ע"ב | דף נז ע"א | דף נז ע"ב | דף נח ע"א | דף נח ע"ב | דף נט ע"א | דף נט ע"ב | דף ס ע"א | דף ס ע"ב | דף סא ע"א | דף סא ע"ב | דף סב ע"א | דף סב ע"ב | דף סג ע"א | דף סג ע"ב | דף סד ע"א | דף סד ע"ב | דף סה ע"א | דף סה ע"ב | דף סו ע"א | דף סו ע"ב | דף סז ע"א | דף סז ע"ב | דף סז ע"ב | דף סח ע"א | דף סח ע"ב | דף סט ע"א | דף סט ע"ב | דף ע ע"א | דף ע ע"ב | דף עא ע"א | דף עא ע"ב | דף עב ע"א | דף עב ע"ב | דף עג ע"א | דף עג ע"ב | דף עד ע"א | דף עד ע"ב | דף עה ע"א | דף עה ע"ב | דף עו ע"א | דף עו ע"ב | דף עו ע"ב | דף עז ע"א | דף עז ע"ב | דף עח ע"א | דף עח ע"ב | דף עט ע"א | דף עט ע"ב | דף פ ע"א | דף פ ע"ב | דף פא ע"א | דף פא ע"ב | דף פב ע"א | דף פב ע"א | דף פב ע"ב | דף פג ע"א | דף פג ע"ב | דף פד ע"א | דף פד ע"ב | דף פה ע"א | דף פה ע"ב | דף פו ע"א | דף פו ע"ב | דף פז ע"א | דף פז ע"ב | דף פח ע"א | דף פח ע"ב | דף פט ע"א | דף פט ע"ב | דף צ ע"א | דף צ ע"ב | דף צ ע"ב | דף צא ע"א | דף צא ע"ב | דף צב ע"א | דף צב ע"ב | דף צג ע"א | דף צג ע"ב | דף צד ע"א | דף צד ע"ב | דף צה ע"א | דף צה ע"ב | דף צו ע"א | דף צו ע"א | דף צו ע"ב | דף צז ע"א | דף צז ע"ב | דף צח ע"א | דף צח ע"ב | דף צט ע"א | דף צט ע"ב | דף ק ע"א | דף ק ע"ב | דף קא ע"א | דף קא ע"ב | דף קב ע"א | דף קב ע"ב | דף קג ע"א | דף קג ע"ב | דף קד ע"א | דף קד ע"ב