פרשני:בבלי:יבמות מה א

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

יבמות מה א

חברותא[edit]


הני מילי  מחייבי לאוין, היות דתפסי בהו קדושין.
אבל הכא, עובד כוכבים ועבד, כיון דלא תפסי בהו קדושין - כחייבי כריתות דמי. והולד מהם הוא ממזר.
מיתיבי מברייתא, דתניא: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד ממזר.
רבי שמעון בן יהודה אומר: אין ממזר אלא ממי שאיסורו איסור ערוה וענוש כרת, ואלו אין ענוש עליהם כרת!
ומוכח שרבי שמעון בן יהודה, הסובר כשמעון התימני שאין ממזר אלא מחייבי כריתות, סובר שאין ממזר מגוי ועבד שבאו על בת ישראל, ודלא כרבי יוחנן!
אלא, אמר רב יוסף: מאן הכל מודים? - רבי הוא!
כי אף על גב דמצינו (לקמן נב ב), לגבי מה ששנינו "אין ביאה אחר חליצה".
והיינו, אם היו שתי יבמות, וחלץ היבם לאחת מהן, ואחר כך בא על השניה, אין ביאתו בשניה קונה כלום, ואין היא צריכה ממנו גט -
רבי אומר: אין הדברים הללו - שביאת השניה אינה מצריכה גט - אמורים, אלא לדברי רבי עקיבא, שהיה עושה את החלוצה כערוה, שאין בה תפיסת קידושין.
וליה, לרבי עצמו, לא סבירא ליה כרבי עקיבא, אלא היא צריכה גט מהיבם שבא עליה.
אפילו הכי, בעובד כוכבים ועבד, שאין בהם תפיסת קידושין, מודה הוא שהולד ממזר, על אף שאין הם חייבי כריתות.
דכי אתא רב דימי, אמר רב יצחק בר אבודימי משום רבינו (רבי): עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד ממזר. רבי אחא שר הבירה ורבי תנחום בריה דרבי חייא איש כפר עכו, פרוק הנהו שבוייתא, פדו שתי שבויות, דאתו שבאו מארמון, לטבריא.
הוה חדא, והיתה אחת השבויות דאעברא, שהיתה מעוברת מעובד כוכבים. ואתו לקמיה דרב אמי, לשאול מה דינו של העובר.
אמר להו רב אמי: רבי יוחנן ורבי אלעזר ורבי חנינא דאמרי: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד ממזר.
אמר תהה רב יוסף על כך שמנה רב אמי שלשה האומרים שהולד ממזר, ומכח שלשתם הוא הכריע כמותם:
וכי רבותא, האם יש חשיבות למחשב גברי? כלומר, האם זה שיש רבים הסוברים כך, היא סיבה להכריע את ההלכה כך?
הרי לעומת שלשה אלו, יש רבים אחרים, הסוברים שאין הולד ממזר:
הא רב ושמואל בבבל, ורבי יהושע בן לוי ובר קפרא בארץ ישראל, ואמרי לה ויש אומרים חלופי, שמחליפים את בר קפרא, ועיילי ומעלים במקומו את זקני דרום, דאמרי: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד כשר!
אלא, אמר רב יוסף: לא משום חשיבות הרבים האומרים שהולד ממזר מוכרעת ההלכה שהולד ממזר, כי יש מצד שני, רבים הסוברים שאינו ממזר.
אלא מה שמכריע שהולד ממזר, כי שיטת רבי היא! והלכה כמו רבי. ומצינו שכך היא דעתו של רבי:
דכי אתא רב דימי, אמר רבי יצחק בר אבודימי, משום רבינו (רבי) אמרו: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד ממזר.
רבי יהושע בן לוי אומר: הולד מקולקל.
והוינן בדברי רבי יהשע בן לוי: למאן, למי הולד מקולקל?
אילימא שהוא מקולקל לקהל?
הא אמר רבי יהושע בן לוי (לעיל): הולד כשר!
אלא הוא מקולקל לכהונה.
דכולהו אמוראי דמכשרי לקהל את הולד הבא מן הנכרי הבא על בת ישראל - מודו שהולד פגום לכהונה, מקל וחומר מאלמנה:
מה אלמנה לכהן גדול, שאין איסורה שוה בכל - בנה פגום לכהונה.
זו, הנבעלת לגוי או לעבד, שאיסורה שוה בכל - אינו דין שבנה פגום.
שמא תפרוך: מה לאלמנה לכהן גדול שכן היא עצמה מתחללת לכהונה!
תשובתך: הכא נמי, בנבעלת לגוי, כיון שנבעלה לו - פסלה לכהונה כדין זונה. והיא אינה יכולה להנשא לכהן, ואינה אוכלת בתרומה.
דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון: מנין לעובד כוכבים ועבד הבא על הכהנת ועל הלויה ועל הישראלית, שפסלוה לכהונה כדין זונה? שנאמר (ויקרא כב) "ובת כהן כי תהיה - אלמנה וגרושה, וזרע אין לה, ושבה אל בית אביה".
אם נישאת למי שיש לו "אלמנות וגירושין" בה, לפי שתופסים לו בה קידושין, הרי היא חוזרת אל בית אביה לאכול בתרומה.
יצאו עובד כוכבים ועבד, שאין להם "אלמנות וגירושין" בה, כיון שאין להם בה תפיסת קידושין, ולכן אם תיבעל להם, אין היא חוזרת לבית אביה לאכול בתרומה, לפי שהיא נפסלת על ידם לכהונה.
אמר ליה אביי לרב יוסף: מאי חזית דסמכת אדרב דימי!?
מה ראית להעדיף לסמוך על רב דימי, שהעיד בבואו מארץ ישראל לבבל, בשם רבי יצחק בר אבודימי, שאמר בשם רבי, שהולד ממזר.
סמוך אדברי רבין, שאמר בשם רבי שהולד מותר!
דכי אתא רבין מארץ ישראל לבבל, אמר: רבי נתן ורבי יהודה הנשיא מורים בה (בולד נכרי שבא על בת ישראל) להיתירא.
ומאן הוא רבי יהודה הנשיא? - רבי הוא!
ומוסיפה הגמרא: ואף רב מורה בה היתירא.
דההוא דאתא לקמיה דרב, הגיע בן ישראלית שהתעברה מגוי אל רב, ואמר ליה, שאל את רב:
עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - מהו דינו?
אמר לו רב: הולד כשר.
אמר ליה השואל לרב: אם כן, שכשר אני, הב לי ברתך, תן לי את בתך ואשאנה!
אמר לו רב: לא יהיבנא לך. לא אתן לך את בתי.
אך כיון שחידש רב שהוא כשר -
אמר שימי בר חייא לרב: אתה, שהתרת דבר מחודש, יש לך לאמת את דבריך, ולתת לו את בתך.
ואמר לו זאת בלשון משל ומליצה:
אמרי אינשי בלשון גוזמא: גמלא במדי - אקבא רקדא.
גמל גדול, הנמצא במלכות מדי, מסוגל לרקוד בארבעת רגליו אפילו בתוך קב קטן!
ואילו כאן, הכל נמצא: הא קבא, והא גמלא, והא מדי.
ובכל זאת הגמל - לא רקדא!
והיינו, אם אכן כשר הוא כמו שחידשת, הרי עליך לאמת את חידושך - ומדוע שלא תתן לו את בתך לאשה!?
אמר ליה רב לשימי בר חייא: אי ניהוי, גם אם יהיה אדם זה, כיהושע בן נון - לא יהיבנא ליה ברתי. לא אתן לו את בתי.
אמר ליה שימי בר חייא: אי הוה כיהושע בן נון, הרי אי מר לא יהיב ליה את בתו, אינשי אחריני כן יהבי ליה את בתם.
אבל האי, זה שבא לפיך, אי מר לא יהיב ליה את בתו - אחריני לא יהבי ליה! כי רק אתה מתיר אותו, ואילו אחרים אוסרים אותו! לא הוה קאזיל מקמיה. סירב אותו אחד שהכשירו רב, מללכת מעם רב.
יהיב ביה עיניה, נתן בו רב עיניו על חוצפתו, ושכיב, ומת.
ומוסיפה הגמרא: ואף רב מתנה מורה בה להיתירא.
ואף רב יהודה מורה בה להיתירא:
דכי אתא אחד שנולד מישראלית שהתעברה מגוי, לקמיה דרב יהודה, אמר ליה רב יהודה: זיל, איטמר, לך למקום אחר, והסתר את זהותך, כי אם יכירו אותך לא יתנו לך להנשא עם בתם, או נסיב התחתן עם בת מינך שהיא בת ישראל שנולדה מעובד כוכבים ואמה ישראלית.
ומוכח שסובר רב יהודה שהוא כשר, כי אם הוא היה ממזר, לא היה נותן לו רב יהודה עצה להסתיר את זהותו ולקחת אשה כשרה.
וכי אתא אחד שכזה לקמיה דרבא, אמר ליה: או גלי, או נסיב בת מינך, הכשרה כמוך. אך לא התיר לו לקחת ממזרת.
ומוכח גם מרבא שהוא כשר.
שלחו ליה בני בי מיכסי לרבה: מי שחציו עבד וחציו בן חורין הבא על בת ישראל - הוולד, מהו?
אמר להם רבה: השתא עבד כולו הבא על בת ישראל אמרינן הולד כשר,
חציו עבד וחמיו בן חורין - מיבעיא, וכי צריך לומר שהוא כשר!?
אמר תמה רב יוסף: הרי מרא דשמעתא, "בעל השמועה", שעליו אתה מסתמך עליו להתיר -


דרשני המקוצר[edit]

מסכת יבמות בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב | דף מא ע"א | דף מא ע"ב | דף מב ע"א | דף מב ע"ב | דף מג ע"א | דף מג ע"ב | דף מד ע"א | דף מד ע"ב | דף מה ע"א | דף מה ע"א | דף מה ע"ב | דף מו ע"א | דף מו ע"ב | דף מז ע"א | דף מז ע"ב | דף מח ע"א | דף מח ע"ב | דף מט ע"א | דף מט ע"ב | דף נ ע"א | דף נ ע"ב | דף נא ע"א | דף נא ע"ב | דף נא ע"ב | דף נב ע"א | דף נב ע"ב | דף נג ע"א | דף נג ע"ב | דף נד ע"א | דף נד ע"ב | דף נה ע"א | דף נה ע"ב | דף נו ע"א | דף נו ע"ב | דף נז ע"א | דף נז ע"ב | דף נח ע"א | דף נח ע"ב | דף נט ע"א | דף נט ע"ב | דף ס ע"א | דף ס ע"ב | דף סא ע"א | דף סא ע"ב | דף סב ע"א | דף סב ע"ב | דף סג ע"א | דף סג ע"ב | דף סד ע"א | דף סד ע"ב | דף סה ע"א | דף סה ע"ב | דף סו ע"א | דף סו ע"ב | דף סז ע"א | דף סז ע"ב | דף סז ע"ב | דף סח ע"א | דף סח ע"ב | דף סט ע"א | דף סט ע"ב | דף ע ע"א | דף ע ע"ב | דף עא ע"א | דף עא ע"ב | דף עב ע"א | דף עב ע"ב | דף עג ע"א | דף עג ע"ב | דף עד ע"א | דף עד ע"ב | דף עה ע"א | דף עה ע"ב | דף עו ע"א | דף עו ע"ב | דף עו ע"ב | דף עז ע"א | דף עז ע"ב | דף עח ע"א | דף עח ע"ב | דף עט ע"א | דף עט ע"ב | דף פ ע"א | דף פ ע"ב | דף פא ע"א | דף פא ע"ב | דף פב ע"א | דף פב ע"א | דף פב ע"ב | דף פג ע"א | דף פג ע"ב | דף פד ע"א | דף פד ע"ב | דף פה ע"א | דף פה ע"ב | דף פו ע"א | דף פו ע"ב | דף פז ע"א | דף פז ע"ב | דף פח ע"א | דף פח ע"ב | דף פט ע"א | דף פט ע"ב | דף צ ע"א | דף צ ע"ב | דף צ ע"ב | דף צא ע"א | דף צא ע"ב | דף צב ע"א | דף צב ע"ב | דף צג ע"א | דף צג ע"ב | דף צד ע"א | דף צד ע"ב | דף צה ע"א | דף צה ע"ב | דף צו ע"א | דף צו ע"א | דף צו ע"ב | דף צז ע"א | דף צז ע"ב | דף צח ע"א | דף צח ע"ב | דף צט ע"א | דף צט ע"ב | דף ק ע"א | דף ק ע"ב | דף קא ע"א | דף קא ע"ב | דף קב ע"א | דף קב ע"ב | דף קג ע"א | דף קג ע"ב | דף קד ע"א | דף קד ע"ב