פרשני:בבלי:יבמות מה ב

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

יבמות מה ב

חברותא[edit]


מנו, מי הוא? - רב יהודה!
והא אמר רב יהודה: מי שחציו עבד וחציו בן חורין הבא על בת ישראל - אותו ולד אין לו תקנה לשאת בת ישראל, משום שהוא ממזר!?
ומשנינן: יש לחלק בין המקרים:
כי אם בא מי שחציו עבד וחציו בן חורין על בת ישראל פנויה, מבלי שישא אותה, הולד כשר!
ואילו כי איתמר דרב יהודה שאותו ולד אין לו תקנה - כגון דקדיש מי שחציו עבד וחציו בן חורין בת ישראל.
וכיון שהיא מקודשת לחציו ישראל, לכן הולד ממזר, דנמצא צד עבדות שבו משתמש באשת איש המקודשת לצד הישראל שבו!
ומקשה הגמרא שאין זה חילוק נכון: כי -
והאמרי נהרדעי משמיה דרבי יעקב:
לדברי הפוסל ולד של נכרי ועבד הבא על בת ישראל - פוסל אפילו בבא הנכרי והעבד על בת ישראל פנויה.
לדברי המכשיר - מכשיר אפילו בבא הנכרי והעבד על אשת איש ישראל.
ושניהם, המכשיר והפוסל, לא למדוה אלא מאשת אב, שבסמוך אליה נאמר בתורה דין הממזרות:
מאן דפסיל, סבר: מה אשת אב, דלא תפסי בה קדושין לבן האב - הולד ממזר.
אף כל דלא תפסי בה קדושין, וביניהם נכרי ועבד - הולד ממזר.
ומאן דמכשר, סבר: מה אשת אב, דלדידיה לבן האב בלבד לא תפסי בה קדושין (בהיותה פנויה, לאחר מות אביו, או לאחר שגירשה אביו), אבל לאחריני תפסי בה קדושין בהיותה פנויה.
לאפוקי, להוציא עובד כוכבים ועבד, דלא תפסי בהו קדושין כלל!
ולכן, אפילו בא עובד כוכבים ועבד על אשת איש ישראלית, אין הולד מהם ממזר.
ואם כן, אי אפשר לומר את החילוק שאמרנו, שבחציו עבד וחציו בן חורין מדובר שקידש אותה החציו ישראל ולכן הולד ממזר. כי לדברי רב יהודה המכשיר, אין הולד ממזר אפילו אם בא העבד על אשת איש!
אלא, כך יש לתרץ:
כי איתמר דרב יהודה - כגון שבא חציו עבד וחציו בן חורין על אשת איש, והולד ממזר לא מצד העבד, אלא מצד הישראל!
הואיל ונמצא צד חירות שבו משתמש באשת איש.
אמר רבינא, אמר לי רב גזא: איקלע רבי יוסי בר אבין לאתרין, למקומנו.
והוה עובדא בפנויה שבא עליה עבד גמור - ואכשר רבי יוסי בר אבין את הולד.
ועוד עובדה היתה, באשת איש שבא עליה עבד - ופסיל רבי יוסי בר אבין את הולד.
אמר רב ששת, לדידי אמר לי רב גזא: לא רבי יוסי בר אבין הוה במקומנו, אלא רבי יוסי ברבי זבידא הוה.
ואכשר בין בפנויה שבא עליה עבד גמור, בין באשת איש שבא עליה עבד גמור. כמבואר לעיל, שיש ממזר רק ממי שיש לו קידושין באחרים, ולא בנכרי ועבד, שאין להם קידושין בישראל כלל.
אמר ליה רב אחא בריה דרבה לרבינא: איקלע אמימר לאתרין, ואכשר בין בפנויה בין באשת איש.
והלכתא, עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד כשר, בין בפנויה בין באשת איש.
רבא אכשריה לרב מרי בר רחל, שנולד מנכרי שבא על בת ישראל, ומנייה ומינה אותו להיות בפורסי דבבל, בין הגבאים הממונים על ישראל שבבבל.
ומינה אותו רבא למינוי של פרנס על הציבור, אע"ג דאמר מר במסכת קידושין (עו ב): על הפסוק בספר דברים (פרק יז) בפרשת מינוי המלך:
"שום תשים עליך מלך - מקרב אחיך".
ודרשו מכאן חכמים: כל "משימות", ממונים וגבאים שאתה משים עליך - אל יהו אלא "מקרב אחיך"!
היות והאי, כיון דאמו מישראל - "מקרב אחיך" קרינן ביה.
ומכאן ואילך עוסקת הגמרא באופני ההתגיירות: עבדיה דרבי חייא בר אמי, אטבלה הטביל לההיא עובדת כוכבים לשם אנתתא, כדי שתטהרנה הטבילה מנדותה, ולא היתה זאת טבילה לשם גרות.
אמר רב יוסף: יכילנא לאכשורי בה ובברתה, שתחשב הטבילה הזאת לטבילת גרות, והיא ובתה תהיינה כשרות להנשא לישראל.
ומבאר רב יוסף את דבריו:
יכול אני להכשיר בה, שתועיל לה הטבילה הזאת כאילו היא טבילת גרות, אף על פי שהיתה זאת טבילה לטהרה מנדות ולא טבילה לשם גרות, כי זה שהיא נוהגת בדת היהודית, בכך שטובלת לנדותה, דבר שלא עושה עובדת כוכבים, זה עצמו מהוה קבלת עול מצוות של הדת היהודית, וכיון שהקבלה זאת נעשית בטבילה, נחשבת לה טבילה זאת כטבילת גרות.
וכדרב אסי שאמר אותו דבר לקמן, במקרה דומה -
דאמר רב אסי על אדם שקראו לו בן הנכרית כיון שלא טבלה אמו לגירותה: מי לא טבלה אמו לנדותה!? ודי בכך שטבלה לשם טהרה מנדות כדי להחשיב את הטבילה כטבילת גרות.
ויכול אני להכשיר גם בברתה, את בתה של אותה אשה.
ואף על פי שאחר הטבילה הזאת (שבה היא התגיירה) היא נבעלה לנכרי, ונמצא שבתה הנולדת לה, היא מביאת נכרי בישראלית, יש לי להתירה, היות ואני סובר שעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד כשר. ועתה מביאה הגמרא את המעשה שהורה בו רב אסי:
ההוא דהוו קרו ליה "בר ארמייתא", לפי שלא טבלה אמו לשם גרות.
אמר רב אסי: מי, וכי לא טבלה אמו לנדותה!? ובטבילה זאת, שנוהגת בה כדת ישראל, היא מתגיירת.
ההוא דהוו קרו ליה בר ארמאה", שנולד מנכרי, לפי שלא טבל אביו לגרותו (אם כי מל את עצמו).
אמר רבי יהושע בן לוי: מי לא טבל אביו לטהרה מטומאת קריו!? ובטבילה זאת הוא התגייר.
אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הלוקח עבד מן העובד כוכבים, וקדם אותו העבד וטבל לשם בן חורין - קנה עצמו בן חורין.
ומבארת הגמרא: מאי טעמא קנה העבד את עצמו להיות בן חורין?


דרשני המקוצר[edit]

מסכת יבמות בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב | דף מא ע"א | דף מא ע"ב | דף מב ע"א | דף מב ע"ב | דף מג ע"א | דף מג ע"ב | דף מד ע"א | דף מד ע"ב | דף מה ע"א | דף מה ע"א | דף מה ע"ב | דף מו ע"א | דף מו ע"ב | דף מז ע"א | דף מז ע"ב | דף מח ע"א | דף מח ע"ב | דף מט ע"א | דף מט ע"ב | דף נ ע"א | דף נ ע"ב | דף נא ע"א | דף נא ע"ב | דף נא ע"ב | דף נב ע"א | דף נב ע"ב | דף נג ע"א | דף נג ע"ב | דף נד ע"א | דף נד ע"ב | דף נה ע"א | דף נה ע"ב | דף נו ע"א | דף נו ע"ב | דף נז ע"א | דף נז ע"ב | דף נח ע"א | דף נח ע"ב | דף נט ע"א | דף נט ע"ב | דף ס ע"א | דף ס ע"ב | דף סא ע"א | דף סא ע"ב | דף סב ע"א | דף סב ע"ב | דף סג ע"א | דף סג ע"ב | דף סד ע"א | דף סד ע"ב | דף סה ע"א | דף סה ע"ב | דף סו ע"א | דף סו ע"ב | דף סז ע"א | דף סז ע"ב | דף סז ע"ב | דף סח ע"א | דף סח ע"ב | דף סט ע"א | דף סט ע"ב | דף ע ע"א | דף ע ע"ב | דף עא ע"א | דף עא ע"ב | דף עב ע"א | דף עב ע"ב | דף עג ע"א | דף עג ע"ב | דף עד ע"א | דף עד ע"ב | דף עה ע"א | דף עה ע"ב | דף עו ע"א | דף עו ע"ב | דף עו ע"ב | דף עז ע"א | דף עז ע"ב | דף עח ע"א | דף עח ע"ב | דף עט ע"א | דף עט ע"ב | דף פ ע"א | דף פ ע"ב | דף פא ע"א | דף פא ע"ב | דף פב ע"א | דף פב ע"א | דף פב ע"ב | דף פג ע"א | דף פג ע"ב | דף פד ע"א | דף פד ע"ב | דף פה ע"א | דף פה ע"ב | דף פו ע"א | דף פו ע"ב | דף פז ע"א | דף פז ע"ב | דף פח ע"א | דף פח ע"ב | דף פט ע"א | דף פט ע"ב | דף צ ע"א | דף צ ע"ב | דף צ ע"ב | דף צא ע"א | דף צא ע"ב | דף צב ע"א | דף צב ע"ב | דף צג ע"א | דף צג ע"ב | דף צד ע"א | דף צד ע"ב | דף צה ע"א | דף צה ע"ב | דף צו ע"א | דף צו ע"א | דף צו ע"ב | דף צז ע"א | דף צז ע"ב | דף צח ע"א | דף צח ע"ב | דף צט ע"א | דף צט ע"ב | דף ק ע"א | דף ק ע"ב | דף קא ע"א | דף קא ע"ב | דף קב ע"א | דף קב ע"ב | דף קג ע"א | דף קג ע"ב | דף קד ע"א | דף קד ע"ב