פרשני:בבלי:יבמות נב א

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

יבמות נב א

חברותא[edit]


והניחה הגמרא שב"כיצד" בא התנא להסביר את דברי חכמים שאמרו יש גט אחר גט.
והוינן בה: וכי האי "עשה מאמר ביבמתו ונתן לה גט" - ביאור של "גט אחר גט" הוא!?
אמר רב יהודה, הכי קאמר התנא: גט אחר הגט ומאמר אחר מאמר - הוא כדאמרן בברייתא לעיל, שמדובר ביבם אחד ושתי יבמות, או בשני יבמים ויבמה אחת, אך לא פירש זאת התנא במשנתנו.
אלא המשיך התנא בדבר חדש, ואמר: יבם אחד ויבמה אחת - כיצד הוא סדר התרתן?
ועל כך השיב התנא: עשה מאמר ביבמתו, ונתן לה גט - צריכה הימנו חליצה. וכן הלאה.
שנינו במשנה: עשה מאמר ובעל - הרי זו כמצ ותה.
והוינן בה: לימא, מסייע ליה לרב הונא.
דאמר רב הונא: מצות יבמה - מקדש, ואחר כך בועל!
ודחינן: אין מכאן ראיה לרב הונא, כי אימא:
אף זה העושה מאמר ובועל, הרי הוא עושה כמצותה.
אך גם אם יבעל ולא יקדש תחילה, הרי הוא עושה כמצותה.
ותמהינן: פשיטא, שתוספת הקידושין אינה מגרעת, ואם אין הקידושין מצוה לכתחילה - מה משמיע התנא בכך שאמר "אף זה כמצותה"!?
ומשנינן: אכן יש חידוש בדבר.
כי סלקא דעתך אמינא, כיון דאמר מר (רבה, לעיל כט ב): העושה מאמר ביבמתו - פרחה הימנו זיקת יבמין, וחלה עליו זיקת ארוסין ונשואין.
ואם כן, אימא לאו מצוה של יבום קעביד, אלא מצות קידושין ונשואים של כל בעל ואשה -
קא משמע לן שגם לאחר ש"פרחה" הימנו זיקת יבמין עדיין מצות יבום עליו. וזה משמיע לנו התנא, שגם אם קידש אותה לפני שבא עליה, עדיין יש מצוה בביאתו בה, על אף שאין בה עוד זיקת יבמים.
גופא, אמר רב הונא: מצות יבמין - מקדש ואחר כך בועל.
ואם בעל ועשה בה אחר כך מאמר - קנה.
ותמהינן על מה שאמר רב הונא, שאם בעל ועשה מאמר, קנה:
והרי פשיטא הוא, דהא כבר קניה, עוד לפני המאמר, בביאה!?
ומשנינן: אלא אימא הכי בדברי רב הונא:
גם אם בעל בלא מאמר - קנה. שאין מגרעים את ביאתו לומר שאינה קונה מדרבנן היות ולא עשה כתיקון חכמים, שבעל ללא קידושין (תוס').
ומקשינן: והתניא מי שבעל בלא קידושין לוקה!
והניחה הגמרא שהוא לוקה מן התורה. וכיון שעבר עבירה מן התורה, יש צורך לרבנן לפסול את ביאתו!?
ומשנינן: אין הוא לוקה מן התורה, אלא מלקים אותו מכת "מרדות" (מלשון רידוי) מדרבנן על שנהג בקלות ראש לבוא עליה בלי קידושין.
דרב מנגיד רב היה מחייב מלקות מרדות את:
מאן דמקדש בביאה, שהוא מעשה פריצות.
ואת מאן דמקדש בשוקא, אפילו אם מקדש בקידושי כסף או שטר, לפי שעושה את הקידושין לדבר זול.
ואת מאן דמקדש בלא להקדים שדוכי לקידושין.
ואת מאן דמבטל גיטא לאחר ששלח אותו, כדי שלא יבטל אותו מששלחו ולא יביא את האשה לידי תקלה.
ומאן דמסר מודעא של ביטול אגיטא.
ומאן דפקיר שמתחצף כנגד שליחא דרבנן המזמין אותו לבית דין.
ומאן דשהי שמשהה על עצמו שמתא דרבנן עליה תלתין יומין, ולא אתי לבי דינא ותבע שיסירו לשמתיה מעליו.
ועל חתנא דדאיר בבי חמוהי. חתן הגר בבית חמיו, שיש לחשוש מחמותו, שמא תבוא עמו לידי מכשול.
והוינן: רק חתן דדאיר בקביעות בבית חמיו, אין, היה רב מלקה, ואילו חתן דחליף, שאינו גר שם בקביעות, הוא לא היה מלקה?
והא ההוא חתן דחליף אבבא על השער דבי של בית חמוהי, ונגדיה רב ששת!
ומשנינן: ההוא חתן, מידם הוה דיים מחמתיה. היה חשוד לזנות עם חמותו, ולכן הלקהו.
נהרדעי אמרי: בכולהו לא מנגיד רב, אלא רק לזה שהוא מקדש בביאה, ובלא שדוכי שקדמו לקידושי הביאה.
ואיכא דאמרי: אפילו אם קידש בביאה בשדוכי נמי היה מלקהו, משום פריצותא.
תנו רבנן: כיצד הם קידושי מאמר?
נתן לה כסף או שוה כסף, ואמר לה "התקדשי לי במאמר יבמין".
(וכתב רש"י: לאו קידושין גמורים הן כקידושי תורה, שהרי אין קידושין תופסים באשת אח, והתורה לא התירה לו ליעשות כאשה נכרית אלא כסדר המצוה, וביאה הוא דכתבה בה רחמנא.
והאחרונים דנו רבות בדברי רש"י אלו, שמשמע ממנו, שעל אף שהיא מותרת לו בביאה מדין אשת אח, עדיין שם ערות אשת אח עליה, ושם זה יש בכוחו למנוע בה תפיסת קידושין רגילה, ומאפשר רק קיום מצות יבום).
ובשטר כיצד?
ותמהינן: מה היא השאלה "בשטר כיצד?", והרי כיון שמאמר בכסף הוא כקידושי כסף, מאמר השטר הוא כקידושי שטר.
ואם כן, הרי זה כדאמרן בקידושי שטר:
כתב לה על הנייר או על החרס, אע"פ שאין בו שוה פרוטה: הרי את מקודשת לי!
אמר אביי, הכי קאמר השואל: שטר כתובת יבמין - כיצד? כתב לה: אנא פלוני בר פלוני, קבילית ית פלונית יבמתי עלי, לזון ולפרנסה כראוי
ובלבד שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון.
כי לא חייבו חכמים את היבם בכתובה משלו, היות ואשה הקנו לו מן השמים.
אלא היא גובה אותה מהנכסים של בעלה, שזוכה בהם היבם כשמייבם אותה.
ואולם, אי לית לה כתובה מבעלה הראשון - תקינו לה רבנן שתקבל אותה מנכסי היבם, בעלה השני, כדי שלא תהא קלה בעיניו להו ציאה.
בעא מיניה אביי מרבה: יבם שנתן לה ליבמתו גט, ואמר הרי את מגורשת הימני, ואי את מותרת לכל אדם - מהו לפוסלה על אחיו בגט שכזה?
האם אפילו גט שכזה, שאינו מתיר אשת איש להנשא לאחרים, יש בכוחו לפסול ליבום משום "כיון שלא בנה שוב לא יבנה", מדרבנן?
וצידי הספק הם: הרי גט יבמה - גט דרבנן הוא.
ואם כן, רק גט דמהני באשת איש לגרשה, מהני ביבמה לפוסלה משום "לא יבנה".
אבל גט, דלא מהני באשת איש להתירה - לא מהני ביבמה לפוסלה.
או דלמא יש לפוסלה, היות ואם נכשירנה, אתי, יבואו אנשים לטעות ולאחלופי בגיטא, שיתירו לכנוס כל יבמה אחר שנתנו לה גט!? אמר ליה רבה: חיישינן דלמא אתי לאחלופי בגיטא.
מתקיף לה רבה בר חנן להא דאמר רבה, שאין להתירה מהחשש שיבואו להתיר לכנוס אחר כל גט:
אלא מעתה, גם אם יהיב לה ניירא בעלמא, האם הכי נמי דפסלה!?
ואם כן, מדוע תפסלנה בגט זה, שאינו אלא נייר בעלמא!
אמר ליה רבה: התם, נייר בעלמא, לא פסיל בכהונה.
הכא, גט שכזה, למרות שאמר לה שאינה מותרת לכל אדם, כיון שנתנו לה - קפסיל בכהונה.
דתניא: (ויקרא כא) "ואשה גרושה מאישה לא יקחו".
אפילו לא נתגרשה אלא מאישה, ולא הותרה לאף אדם, לא יקחו הכהנים. והיינו "ריח הגט" שפוסל בכהונה.
אמר רמי בר חמא, הרי אמרו:
אמר אחד ללבלר: כתוב גט לארוסתי, לכשאכנסנה לחופה, אחר כך אגרשנה - הרי זה גט. מפני שבידו לגרשה כבר עתה מהאירוסין. ולכן אם נתנו לה משכנסה, הרי זה גט.


דרשני המקוצר[edit]

מסכת יבמות בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב | דף מא ע"א | דף מא ע"ב | דף מב ע"א | דף מב ע"ב | דף מג ע"א | דף מג ע"ב | דף מד ע"א | דף מד ע"ב | דף מה ע"א | דף מה ע"א | דף מה ע"ב | דף מו ע"א | דף מו ע"ב | דף מז ע"א | דף מז ע"ב | דף מח ע"א | דף מח ע"ב | דף מט ע"א | דף מט ע"ב | דף נ ע"א | דף נ ע"ב | דף נא ע"א | דף נא ע"ב | דף נא ע"ב | דף נב ע"א | דף נב ע"ב | דף נג ע"א | דף נג ע"ב | דף נד ע"א | דף נד ע"ב | דף נה ע"א | דף נה ע"ב | דף נו ע"א | דף נו ע"ב | דף נז ע"א | דף נז ע"ב | דף נח ע"א | דף נח ע"ב | דף נט ע"א | דף נט ע"ב | דף ס ע"א | דף ס ע"ב | דף סא ע"א | דף סא ע"ב | דף סב ע"א | דף סב ע"ב | דף סג ע"א | דף סג ע"ב | דף סד ע"א | דף סד ע"ב | דף סה ע"א | דף סה ע"ב | דף סו ע"א | דף סו ע"ב | דף סז ע"א | דף סז ע"ב | דף סז ע"ב | דף סח ע"א | דף סח ע"ב | דף סט ע"א | דף סט ע"ב | דף ע ע"א | דף ע ע"ב | דף עא ע"א | דף עא ע"ב | דף עב ע"א | דף עב ע"ב | דף עג ע"א | דף עג ע"ב | דף עד ע"א | דף עד ע"ב | דף עה ע"א | דף עה ע"ב | דף עו ע"א | דף עו ע"ב | דף עו ע"ב | דף עז ע"א | דף עז ע"ב | דף עח ע"א | דף עח ע"ב | דף עט ע"א | דף עט ע"ב | דף פ ע"א | דף פ ע"ב | דף פא ע"א | דף פא ע"ב | דף פב ע"א | דף פב ע"א | דף פב ע"ב | דף פג ע"א | דף פג ע"ב | דף פד ע"א | דף פד ע"ב | דף פה ע"א | דף פה ע"ב | דף פו ע"א | דף פו ע"ב | דף פז ע"א | דף פז ע"ב | דף פח ע"א | דף פח ע"ב | דף פט ע"א | דף פט ע"ב | דף צ ע"א | דף צ ע"ב | דף צ ע"ב | דף צא ע"א | דף צא ע"ב | דף צב ע"א | דף צב ע"ב | דף צג ע"א | דף צג ע"ב | דף צד ע"א | דף צד ע"ב | דף צה ע"א | דף צה ע"ב | דף צו ע"א | דף צו ע"א | דף צו ע"ב | דף צז ע"א | דף צז ע"ב | דף צח ע"א | דף צח ע"ב | דף צט ע"א | דף צט ע"ב | דף ק ע"א | דף ק ע"ב | דף קא ע"א | דף קא ע"ב | דף קב ע"א | דף קב ע"ב | דף קג ע"א | דף קג ע"ב | דף קד ע"א | דף קד ע"ב | דף קה ע"א | דף קה ע"א | דף קה ע"ב | דף קו ע"א | דף קו ע"ב | דף קז ע"א | דף קז ע"א | דף קז ע"ב | דף קח ע"א | דף קח ע"ב | דף קט ע"א | דף קט ע"ב | דף קי ע"א | דף קי ע"ב | דף קיא ע"א | דף קיא ע"ב | דף קיא ע"ב | דף קיב ע"א | דף קיב ע"ב | דף קיג ע"א | דף קיג ע"ב | דף קיד ע"א | דף קיד ע"ב | דף קטו ע"א | דף קטו ע"א | דף קטו ע"ב |דף קטז ע"א | דף קטז ע"ב | דף קיז ע"א | דף קיז ע"ב | דף קיח ע"א | דף קיח ע"ב | דף קיט ע"א | דף קיט ע"ב | דף קכ ע"א | דף קכ ע"ב | דף קכא ע"א | דף קכא ע"ב | דף קכב ע"א | דף קכב ע"ב |